אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עידן קסטרו תם, אבל כלכלת קובה תמשיך לשקוע צילום: בלומברג

עידן קסטרו תם, אבל כלכלת קובה תמשיך לשקוע

בשבוע הבא יפנה ראול קסטרו את כס הנשיאות. מחליפו המיועד יאלץ לתמרן בין הצורך בהרחבת המגזר הפרטי לשמירה על כוחו במפלגה הקומוניסטית. בינתיים הצעירים המוכשרים נוטשים את האי

11.04.2018, 10:36 | ג'ון פול רתבון, פייננשל טיימס

ביום חמישי הבא יסתיים עידן בקובה. ראול קסטרו (86) יפרוש מתפקיד הנשיא, שאותו מילא במשך עשור, אחרי פרישתו של אחיו הבכור פידל. מי שכנראה יחליף אותו הוא סגנו, מיגל דיאס־קאנל (57).

קראו עוד בכלכליסט

אף שתפקיד הנשיא בקובה איבד מכוחו עם השנים, וקסטרו צפוי להמשיך לעמוד בראש המפלגה הקומוניסטית השלטת ובראש הצבא, זו תהיה הפעם הראשונה מאז 1959 שבראש המדינה הקאריבית יעמוד אדם שאינו בן למשפחת קסטרו. דיאס־קאנל ייכנס לתפקיד כשאין עוררין על כך שהמשק הקובני צריך לעבור רפורמה נרחבת, עמוקה יותר מהצעדים שנקט קסטרו. אבל, רפורמה שתשנה את הכלכלה, שעדיין בנויה לפי המודל הסובייטי, תחליש את אחיזתה של המפלגה הקומוניסטית בקובה.

יש גם בעיות טריות יותר. בשבעת החודשים האחרונים החליט נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לבטל באופן חלקי את הפשרת היחסים בין וושינגטון להוואנה שהחלה בתקופת קודמו אובמה. הכלכלה הקובנית, שנפגעה קשות בשנה שעברה מסופת ההוריקן אירמה ומהמשבר המתמשך בשותפת הסחר העיקרית שלה ונצואלה, עמדה מלכת. למרות הרפורמות שקידם קסטרו, שהביאו ליצירת 580 אלף עסקים קטנים בבעלות פרטית, המשק הקובני קטן בשליש משהיה ב־1985 — כך לפי מחקר של הכלכלן הקובני פאבל וידאל.

ראול קסטרו. קיצץ בחינוך ובשירותים הסוציאליים, צילום: בלומברג ראול קסטרו. קיצץ בחינוך ובשירותים הסוציאליים | צילום: בלומברג ראול קסטרו. קיצץ בחינוך ובשירותים הסוציאליים, צילום: בלומברג

"חדשן לא ליברלי"

 

איש לא מצפה לטלטלות עם עזיבת קסטרו ובני דורו, שהובילו את המדינה מאז המהפכה של 1959. עם זאת, למרות האמרה שקובה אינה משתנה לעולם, נראה שהשינוי בלתי נמנע.

השאלה הראשונה שעולה בכל חילופי שלטון היא — מיהו היורש? אבל, חילופי השלטון בקובה יוצאי דופן. ראשית, אין גושפנקא רשמית לכך שדיאס־קאנל הוא אכן הנשיא הבא. אף שלמראית עין הוא זה שהוכשר לתפקיד, מינויו יאושר באסיפה הלאומית רק ביום חמישי הבא, לצד אישור המינויים של נושאי תפקידים בכירים אחרים. שנית, דיאס־קאנל לא בהכרח יביא איתו רוח חדשה. הוא אמנם משתמש באייפד, והבטיח שממשלת קובה תהיה "קשובה" יותר לציבור, אבל בשנה שעברה דלף סרטון מפגישת בכירים במפלגה הקומוניסטית, שבו הוא משתלח במתנגדי משטר, תקשורת חופשית, שגרירויות זרות ועוד גופים ואישים. ארתורו לופס־לוי, לשעבר איש מודיעין קובני וכיום מרצה באוניברסיטת טקסס, מתאר את קאנל־דיאס כ"חדשן לא ליברלי". למעשה, עיכוב של הרפורמות ישרת את הצורך של דיאס־קאנל לחזק את מעמדו במוקדי הכוח העיקריים של קובה: המפלגה הקומוניסטית, הצבא ומשפחת קסטרו.

"הצבא, שכולל בעצם גם את משרד הפנים, הוא מוקד הכוח האמיתי", אומר פרנק מורה, פרופסור למדע המדינה באוניברסיטה הבינלאומית של פלורידה. הצבא הוא גם המקום בו החותם של הנשיא קסטרו הוא העמוק ביותר. בנו אלחנדרו הוא איש ביון וחתנו לשעבר, הגנרל לואיס אלברטו רודריגס, הוא המנכ"ל של גאסה (Gaesa), חברת האחזקות של הצבא, ששולטת ברוב ענף התיירות הקובני.

"אני מעריך שראול יפעל בדרך שבה דנג שיאופינג פעל בזמנו בסין: עם סמכויות רשמיות פחותות, אבל עם עוצמה אדירה מאחורי הקלעים", מסביר מורה.

כאמור, האתגר הגדול ביותר יהיה הכלכלה. גם הרפורמות המוגבלות של קסטרו נתקלו בהתנגדות בתוך המפלגה ובירוקרטיה מסורבלת שעיכבו אותן. הביצועים הפושרים של המשק חייבו את הממשלה לקצץ בחינוך ובשירותים הסוציאליים. לפי נתונים רשמיים, ההוצאה עליהם ירדה ב־8% מאז 2008. למרות הזינוק בהכנסות מתיירות, שכמעט הכפילה את עצמה בעשור האחרון, היבוא הצטמצם מ־15 מיליארד דולר ב־2013, ל־10 מיליארד דולר ב־2016. בינתיים, רבים מבני הדור הצעיר שואפים לחפש את מזלם במקום אחר, מגמה שעלולה להיות בעלות השלכות חמורות במדינה שהגיל החציוני בה הוא 42, יותר מארה"ב, צרפת ובריטניה.

"רבים מהצעירים הקובנים המבריקים ביותר חיים במיאמי, מונטריאול או מונטבידאו", אומר ריצ'ארד פיינברג, פרופסור לכלכלה פוליטית באוניברסיטת קליפורניה.

המשימה החשובה ביותר מבחינתו של דיאס־קאנל תהיה שינוי מבני במגזר הציבורי, שכן הסבסוד שמועבר לחברות ממשלתיות בולע חמישית מהתקציב. אחד האמצעים להשגת המטרה הזו הוא איחוד של שערי המטבע הרבים של הפסו המקומי. שערי מטבע שונים שבהם משתמשות החברות הממשלתיות גורמות לחוסר יעילות משווע ומלבים שחיתות. אבל, לכך עלולות להיות השלכות קשות. "מידת חוסר הרווחיות של חברות ממשלתיות רבות תחשף אם יאוחדו שערי הפסו", אומרת מריה דאוס, יזמית שמספקת שירותי ניהול חשבונות לעסקים פרטיים בקובה. "מה יקרה לכל האנשים שעובדים בהן? יזרקו אותם לרחוב?".

בכל מדינה אחרת, הפיתרון לבעיה הזו היה הרחבת המגזר הפרטי, שכבר ספג יותר ממיליון משרות שקסטרו קיצץ במגזר הציבורי מאז 2008. אבל, צמיחת מגזר פרטי חזק בקובה תסכן את שלטון המפלגה הקומוניסטית. זו מזהה את הצורך במתן מרחב צמיחה לעסקים פרטיים, אבל גם חוששת מכך.

חמצן מקובנים גולים

קובה, שהיתה מושבה ספרדית, מדינת חסות אמריקאית ואחר כך סובייטית ולאחרונה בת ברית של ונצואלה, נמצאת לבד. לראשונה בתולדותיה אין לה פטרון כלכלי. קובנים שחיים מחוץ לאי מספקים קצת חמצן בעזרת 3 מיליארד דולר בשנה שמגיעים לקרוביהם. ההילה של המהפכה מתפוררת, כמו קירות המבנים בהוואנה. "מבחינה בינלאומית, קובה כבר לא חשובה. לאף אחד לא אכפת ממנה, פרט לקובנים עצמם", מסביר חורחה קסטניידה, לשעבר שר החוץ של מקסיקו.

עם זאת, קובה עדיין נהנית ממוניטין מסויים בזירה הדיפלומטית. היא היתה מתווכת חשובה בתהליך השלום בקולומביה, שסיים סכסוך בן עשרות שנים בין הממשלה לארגוני מורדים. מנגד, היא ממשיכה לתמוך במשטרו של ניקולאס מאדורו בוונצואלה, שלו היא גם מספקת שירותי ביון בתמורה לאספקת נפט במחיר מוזל. אבל, ככל שתתעצם ההתנגדות הבינלאומית למאדורו, כך יגדל גם הלחץ על קובה. "כדי להגיע למאדורו, עלינו קודם כל להתעמת עם קובה", אומר לואיס אלמגרו, נשיא ארגון מדינות אמריקה.

לעת עתה הממשלה הקובנית רגועה. גם התושבים יכולים למצוא כמה נקודות אור, במיוחד הודות להרחבת הגישה לאינטרנט. התהליך הזה סייע להקמת כמה חברות סטארט־אפ. קלנדסטינה, שמעצבת חולצות עבור חברה־אחות בארה"ב, שמפיצה אותן בעולם, היא אחת מהן. אבל, גם המייסדת ליירה פרננדס מודה ששיתוף הפעולה מתאפשר לה בזכות אזרחותה הספרדית. רבים אחרים יכולים רק לחלום על כך.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות