אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
העליון מציב גבולות לגובה החילוט הזמני צילום: אוהד צויגנברג

העליון מציב גבולות לגובה החילוט הזמני

השופט יצחק עמית נשען על עלילת הסרט “אושן 11”, וקבע שאין לחלט את סכום העבירה במקרה שהנאשמים נכשלו בביצוע העבירה

23.04.2018, 08:15 | משה גורלי

"אין להורות על חילוט רכוש המערערים בשווי הרווח הכספי שניסו להשיג מביצוע העבירות, כשחומר הראיות בשלב זה מלמד כי העבירות שבוצעו לכאורה לא הצמיחו כל רכוש אסור", קבע בשבוע שעבר שופט בית המשפט העליון יצחק עמית בפסק דין שמשרטט לראשונה את גבולות החילוט הזמני טרם הרשעה.

עמית הפך פסק דין של בית המשפט המחוזי מרכז שאפשר לתפוס את רכושם של בנימין ברהמי, גורדן כהן ובן פיליפ ג'ורנו, שניסו להונות חברות באירופה, אולם כספי המרמה הושבו במלואם בידי הבנקים לאחר שהתעורר חשדן של אותן חברות. עם הגשת כתב האישום על זיוף, ניסיון קבלת דבר מרמה ועוד, ביקשה המדינה לחלט זמנית את רכושם וזכויותיהם של הנאשמים. השופט עמי קובו אישר את הבקשה, וקבע שקיים פוטנציאל חילוט על בסיס חוק איסור הלבנת הון.

קראו עוד בכלכליסט

השופט עמית נעזר בעלילת הסרט "אושן 11" כדי להסביר את פסיקתו. צוות עבריינים מתכנן לשדוד את חדר הכספות המוגן הממוקם במרתף של קזינו או בנק, בו מוחזק הון משוער של כ־50 מיליון דולר, ולאחר מכן להלבינו בדרכים שונות. לצורך כך העבריינים רוכשים ציוד פריצה מתוחכם ויקר של כחצי מיליון דולר. אלא שבניגוד לסרט, ניסיון השוד של הנאשמים בתיק הנדון נכשל והם נתפסים בשעת מעשה.

יצחק עמית שופט בית המשפט העליון, צילום: אוהד צויגנברג יצחק עמית שופט בית המשפט העליון | צילום: אוהד צויגנברג יצחק עמית שופט בית המשפט העליון, צילום: אוהד צויגנברג

אין חולק כי ניתן להרשיעם בעבירה של ניסיון שוד, ונניח כי די בניסיון לעבור עבירת מקור להפעלת חוק איסור הלבנת הון. בנסיבות אלו ברור שניתן לחלט את הרכוש ששימש את העבריינים לביצוע ניסיון השוד, בשווי של חצי מיליון דולר. אולם לא יתאפשר לחלט מהעבריינים רכוש בשווי של כ־50 מיליון דולר כיוון שניסיון העבירה לא הצמיח כל פירות. "המשיבה (המדינה – מ.ג) לא הציגה בפנינו תקדים לפיו הורה בית משפט על חילוט של פירות עבירת מקור, מקום בו עבירת המקור לא הצמיחה פירות", כתב עמית.

לעומת זאת, אילו ניסיון השוד היה מצליח, היה אפשר לחלט הן את הרכוש ששימש לצורך ביצוע העבירה והן את פירות העבירה.

כלי החילוט הוא אמצעי מרכזי במאבק הגלובלי בהלבנת הון. אולם קובע עמית: "החלת חובת החילוט על שווי פירות העבירה על מי שלא צמחו לו פירות מהעבירה ולא צמחה לו טובת הנאה מביצוע העבירה מרחיבה עוד יותר את מוטת כנפיו של החוק, בבחינת הרחבה על גבי הרחבה. חילוט פרי שלא הגיע לידי העבריין, מביא למצב בו מי שכשל בביצוע העבירה ייפגע באופן חמור יותר לעומת מי שהצליח בכך. מי שמזימתו צלחה בידו וקיבל רכוש אסור לידיו, נכסיו לא ייפגעו משום שיחולט מהם רק מה שנוסף עליהם בעקבותיה. אך מי שנכשל בביצוע העבירה, ומצבת נכסיו לא גדלה, ייעשה החילוט מנכסיו האישיים, בבחינת קנס נוסף על הקנס שעשוי להיות מוטל עליו עקב ביצוע העבירה. ובקיצור, עדיף לעבריין להשלים את העבירה ולהצליח במזימתו, מאשר להיכשל בה".

את הנאשמים שערערו לעליון ייצגו עורכי הדין דוד יפתח, ד"ר איתן פינקלשטיין, דוד פאל וליה פלוס. את המדינה ייצג עו"ד אבי וסטרמן.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות