לקראת ועידת ישראל לנגישות: אחד מכל חמישה אנשים בישראל הוא אדם עם מוגבלות

בשיתוף מערכת זירת הבריאות

 ועידת ישראל לנגישות תצא לדרך ביום ראשון הקרוב (29 באפריל) בפעם השישית, ותעמוד בסימן חדשנות ועתיד הנגישות. מדובר באחד מאירועי הדגל של עמותת נגישות ישראל הפועלת לקידום הנגישות ולהשתלבותם בחברה של אנשים עם מוגבלות וקשישים.

בין הנושאים המרכזיים בהם תעסוק הוועידה: המעבר מהטמעה לתחזוקת נגישות ומצוינות, אתגר הנגשת העתיד הטכנולוגי וסקירת מגמות בהתפתחות תחום הנגישות בישראל. האירוע עצמו ייערך במרכז הכנסים אווניו בקרית שדה התעופה, כשהצפי הוא להגעה של כאלף איש, מהארץ ומהעולם. אחד האורחים הבולטים הוא ויקטור קאליסה, המשמש נציב זכויות לאנשים עם מוגבלות בעיריית ניו יורק.

אברמי טורם, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות | צילום: ניב קנטור

"הדרך לשינוי משלבת חקיקה, אכיפה הסברה וחינוך"

"אחד מכל חמישה אנשים בישראל הוא אדם עם מוגבלות, או באחוזים 19% - זהו נתון משמעותי שלא ניתן להתעלם ממנו", מדגיש אברמי טורם, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, שירצה בוועידה. חשוב להבין: רק 5-3 אחוז מהאוכלוסייה נולדים עם מוגבלות, כלומר המוגבלות תגיע בשלב מאוחר יותר בחייהם. לכן צריך וחשוב להסתכל על נגישות כעניין אוניברסלי, היא לא עבור מגזר או חתך אוכלוסייה מסוים היא עבור כולנו".

טורם מבקש לשים דגש גם על המהפך התודעתי שעוברת האוכלוסייה בישראל: "אנשים מבקשים לתרץ אי הנגשה לא פעם בעניינים תקציביים, אך האמת היא שעוד לפני התקציבים נדרש שינוי אמיתי בתפיסה. לשמחתי, בהדרגה החשיבה הופכת להיות אחרת בשנים האחרונות. אם בעבר אנשים עם מוגבלות היו מודרים מהמרחב הציבורי, הרי שהיום מתחילה לחלחל התובנה שמקום נגיש הוא מקום טוב יותר לכולם, נכון יותר ולא פעם גם עם פוטנציאל רווחי וכלכלי גדול יותר. מנגד, מקום שאינו נגיש, פשוט מוותר מראש על כ־20% מהאוכלוסייה. אני בטוח שהדרך לייצר שינוי היא זו שמשלבת חקיקה, אכיפה הסברה וחינוך. כולנו מודעים לכך שיש עוד הרבה מה לשפר ולשדרג, אבל גם יש הרבה מקום לאופטימיות. בשיתוף פעולה בן מגזרי של כל השותפים: אנחנו כנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בשיתוף עם אנשים עם מוגבלות, ארגוני חברה אזרחית, נגישות ישראל ועמותות נוספות, נמשיך ונצליח עד להשלמת המהפכה בתחום הנגישות".

"כאשר מייצרים נגישות, האתגר הוא כפול", אומר יובל וגנר, נשיא ומייסד עמותת נגישות ישראל, "קודם כל להטמיע וליישם את ההנגשה, ואז להמשיך לשמר ולתחזק. בנוסף, צריך כל העת להתבונן קדימה: לוודא שכל שרות חדש, כל טכנולוגיה חדשה, כל מוצר חדש יהיו נגישים כבר מההתחלה. בוועידה אנחנו באים להעצים את הידע והמקצועיות של כל מי שנושק לתחום הנגישות. אנחנו נקיים פאנלים שיעסקו במגוון נושאים ובהם נגישות מתקדמת, אתרי אינטרנט והנגשת מידע, ערים חכמות ונגישות ועתיד הנגישות מהזווית המשפטית – מחקיקות חדשות ועד תביעות, כמו גם במצבי חירום ופינוי אנשים עם מוגבלות".

"תחום השקעות עסקי-חברתי שהולך וצומח"

במסגרת הוועידה יוצגו גם שתי תערוכות הנוגעות לנגישות. האחת, תתמקד בספקי נגישות של מוצרים שונים שהינם נדרשים להתקנה כחלק מההנגשה ואילו השנייה, תתמקד בפיתוחים טכנולוגיים עתידיים המיועדים לשפר את השילוב והנגישות של אנשים עם מוגבלות. "אלו תערוכות ראשונות מסוגן בישראל והן יציגו מוצרים, אביזרים, שירותים, פתרונות, טכנולוגיות מסייעות, פטנטים ואפליקציות עבור אנשים עם מוגבלות", מרחיב וגנר, "בין היתר יוצג באירוע מחבר העוזר להורים המתניידים באמצעות כסא גלגלים להתחבר ולהוביל עגלת תינוק. באופן דומה, גם ניתן יהיה להתחבר לעגלת סופרמרקט, להקל ולסייע למתניידים בכיסאות גלגלים בעריכת קניות".

יובל וגנר, נשיא ומייסד עמותת נגישות ישראל | צילום: ניב קנטור

דוגמאות נוספות עליהם מצביע וגנר נוגעות בין היתר לפיתוחים שמטרתם לסייע לעיוורים לנווט: "בעתיד עיוורים לא צפויים להזדקק עוד לכלבי נחייה כשאת מקום הכלבים יתפסו טכנולוגיות מתקדמות כמו מקלות נחייה שבאמצעות אפליקציה יזהו ויתריעו מפני מכשולים. אפליקציה חשובה אחרת שכדאי להזכיר היא זו שמייצרת אינטראקציה בין אדם עיוור שעומד בתחנה ובין האוטובוס המתקרב, כך שהנהג יידע מבעוד מועד על האדם העיוור הממתין לו וייערך בהתאם. כמובן שגם התוכנות והאפליקציות המתעסקות בהנגשת המידע באינטרנט הולכות כל העת ומשתכללות. למשל אדם המתנייד באמצעות כסא גלגלים ורוצה לצאת לאכול במסעדה, יוכל לדעת לפני שהוא עוזב את הבית האם בסמיכות למקום יש חנייה, האם קיימת גישה נוחה אל המסעדה ואפילו מה גובה השולחן".

עוד מוסיף וגנר: "מדובר בתחום שנמצא רק בשלבי התפתחות ראשונים מבחינה תודעתית-עסקית. אנחנו כל העת פועלים לעודד משקיעים ויזמים, ולהסביר להם שיש פה פוטנציאל כלכלי שכדאי לקחת בחשבון. בכל זאת, מדובר בקהל יעד אדיר – ברחבי העולם חיים כמיליארד איש עם מוגבלות. כבר היום יש סטרטאפים שהושקעו בהם מיליוני שקלים - ובהחלט מדובר בשוק עם פוטנציאל לגלגל הרבה כסף שצריך ללמוד אותו ולהבין אותו. מעבר לזה, לתעשייה הזו יש גם ערך מוסף, והכוונה היא למשמעות החברתית שבסיוע לאוכלוסייה שצמאה לפתרונות טכנולוגיים לשיפור הבריאות ואיכות החיים. מדובר בפירוש בתחום השקעות עסקי-חברתי שהולך וצומח".