נדחתה בקשת גודובסקי לפסול את השופט מלגזור את דינו: "אין חשש ממשוא פנים"

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, ירון לוי, דחה את דרישתו של יו"ר מטה ישראל ביתנו לשעבר, דאוד גודובסקי כי יפסול את עצמו מלגזור את דינו. "אין במכלול הנסיבות שהובאו בפני כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, ואף לא מראית עין של חשש כזה, באופן שלא קמה עילת פסלות", נכתב בהחלטה.

השופט לוי הוא השופט שדן בעניינם של סגנית שר הפנים לשעבר פאינה קירשנבאום, יו"ר מטה ישראל ביתנו לשעבר גודובסקי ומנכ"ל משרד החקלאות לשעבר רמי כהן, הנאשמים בעבירות שוחד ומרמה במסגרת פרשת ישראל ביתנו, המכונה גם תיק 242. הליך נוסף שבו נדון עניינם של נותני השוחד מתנהל במקביל אצל השופט צבי גורפינקל.

בשבועות האחרונים הורשע גודובסקי במסגרת הסדר טיעון בעבירות של שוחד והלבנת הון לאחר שהודה במיוחס לו. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה בין הצדדים על העונש ומי שצפוי להכריע בעניין הוא השופט לוי.

בימים האחרונים פנו סנגוריו של גודובסקי, עוה"ד מאור ברדיצ'בסקי ולירן זילברמן, לבית המשפט בדרישה לפסול את השופט לוי מלהמשיך ולדון בעניינו כשלשיטתם הוא עוין את הנאשם ואותם ומביע חשדנות כלפיהם באופן בלתי ראוי ובלתי הוגן. "בכל הכבוד הראוי", כך נכתב, "התנהלותו של בית המשפט איננה פתוחה לשכנוע, התבטאויותיו כלפי הנאשם וכלפי באי כוחו אינם ממין העניין ובכל הכבוד קיים חשש ממשי לעיוות דין בעניינו". בין היתר הסתמכו עוה"ד על סירובו של השופט לדחות את דיון הטיעונים לעונש בעניינו של גודובסקי בשל נסיבות אישיות של אחד מהם.

מנגד, טענה פרקליטות המדינה, באמצעות ד"ר מאור אבן חן ומשה עקירב, כי יש לדחות את הבקשה והדגישה כי במקרה הזה "לא מתעורר חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט".

לאחר דיון בסוגיה, נדחתה היום בקשתו של גודובסקי לפסול את השופט מלגזור את דינו. בהחלטה שפרסם השופט לוי הוא מדגיש גם הוא כי אין חשש למשוא פנים ואין עילת פסלות.

"בקשה לפסלות שופט", כותב השופט בהחלטתו, "שעילתה העיקרית היא דחיית בקשה לדחיית מועד הדיון – כמו הבקשה שלפניי, היא בקשה האומרת דרשני. שכן, היא מעוררת תחושה של ניסיון לבחירת מותב" (הרכב של שופטים בדיון, זש"ל ות"ג) .

השופט מוסיף כי כל נאשם, ללא יוצא מן הכלל, זכאי למשפט הוגן ולשיפוט אובייקטיבי ונטול משוא פנים. "זכות זו", הוא אומר, "אינה כוללת, בשם פנים ואופן, זכות מוקנית לבחירת המותב שידון בעניינו של נאשם, באשר הוא, או לקביעת מועדי דיון".

אשר לטענת הסנגורים כי "לא יעלה על הדעת" שיידרשו לפרט את נסיבותיהם האישיות בכתב בתיק הזוכה לחשיפה תקשורתית רחבה, מבהיר השופט לוי כי לו היו מבקשים לפרט את הנסיבות בפני בית המשפט במעמד הצדדים בלבד, היה בית המשפט נעתר לבקשה.

בהחלטת בית המשפט הוא מתייחס עוד גם לטענת הסנגורים כי אינו יכול לגזור את דינו של גודובסקי משום שנחשף במהלך המשפט לראיות בלתי קבילות שעשויות להטות את הכף מבחינתו ולהשפיע על עונשו של הנאשם. "מדובר בטענה בעלמא, בלתי מנומקת שהועלתה על ידי הסנגורים", כותב השופט לוי בהחלטתו. "התיאור בבקשה לפיו בית המשפט 'נחשף' לראיות בלתי קבילות עובר להרשעת הנאשם אינו קרוב אפילו למציאות".

באשר לטענה נוספת ולפיה על השופט לפסול את עצמו משום שנחשף לעדויות ולראיות בתיק שגם הן עשויות להוביל לכך שלא יהיה די אובייקטיבי בבואו לגזור את דינו של גודובסקי, גם זו נדחתה על ידי השופט לוי. "קבלת טענת עורכי הדין בעניין זה", כך כתב, "תוביל לתוצאה האבסורדית לפיה, במשפטים מסוג זה – שבהם חלק מהנאשמים מודים, והיתר בוחרים להמשיך לנהל את משפטם – לא יוכל בית משפט, לגזור את דינם של הנאשמים שהודו ולהמשיך לדון בעניינם של יתר הנאשמים, ולא יהיה מנוס מפיצול הדיון למותבים שונים. סבורני שמדובר בתוצאה בלתי מתקבלת על הדעת".

סנגוריו של גודובסקי יכולים כעת לבקש לערער על החלטה זו לבית המשפט העליון. אם לא יעשו כן – כבר בתחילת חודש מאי יתקיים שלב הטיעונים לעונש בעניינו – בטרם ייגזר דינו.