הצעת החוק הפרטית תאפשר מינויים פוליטיים בלי מגבלות

הצעת החוק הפרטית למינוי משנים למנכ"לי משרדי הממשלה כמשרות אמון, שאותה תגיש בשבוע הבא שרת המשפטים איילת שקד, תהיה קשה מההצעה שאושרה בממשלה ומעוכבת לפי שעה בבג"ץ. מי שמקדם את היוזמה יחד עם שקד הוא שר התיירות.

ל"כלכליסט" נודע כי ההצעה, שאותה גיבשו חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי ואמיר אוחנה מהליכוד, אינה כוללת שורה של שינויים ותיקונים שהוכנסו במהלך השנה האחרונה בהצעה שאושרה בממשלה. מי שהוסיפו להצעה את השינויים הללו, שנועדו למזער את הפוליטיזציה של שירות המדינה, היו היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, נציב שירות המדינה הזמני אהוד פראוור ובעיקר ועדת שירות המדינה. ועדה זו התכנסה פעמים רבות בעקבות היוזמה למינוי משנים למנכ"לים כמשרות אמון וביצעה שינויים מהותיים בהצעת החוק.

מה שלא הולך בכוח

המינוי הפוליטי של משנים למנכ"לים בשירות המדינה הוא אבן יסוד ברפורמת שקד־לוין, שבה ביקשו השניים "להגביר את המשילות", כלשונם. בתחילת השבוע, בעקבות פנייה לבג''ץ, שופטי בית המשפט העליון הוציאו צו על תנאי האוסר על ביצוע ויישום החוק שאושר על ידי הממשלה באוקטובר האחרון. בתגובה, שקד ולוין הודיעו לחברי צוות שרים שבראשותם כי בשבוע הבא יקדמו את ההצעה פרטית בנושא של אוחנה וסמוטריץ' - הצעה שכבר נדחתה בעבר.

"ההחלטה התקבלה נוכח העובדה שבג"ץ הוציא צו על תנאי על החלטת הממשלה בנושא", כתבו שקד ולוין. "על אף שקיימת לממשלה סמכות כללית בחוק לבצע את המינויים, הצו על תנאי דוחה בחודשים רבים את היכולת לממש את החלטת הממשלה. הדבר לא הותיר ברירה בידי השרים ומשכך כוונתם היא לתמוך בהצעת חוק שתעניק סמכות לשר למנות את המשנים למנכ"ל בדומה למינוי מנכ"לי המשרד".

מימין: ח"כ בצלאל סמוטריץ', שרת המשפטים איילת שקד ושר התיירות יריב לוין. עוקפים את בג"ץ | צילום: עומר מסינגר, אוהד צויגנברג, בשמת איבי

מי צריך ניסיון?

בין השאר, ההצעה שאושרה על ידי הממשלה כללה תנאי סף מחמירים למינוי משנים למנכ"לים: ניסיון של שש שנים לפחות בתחום הרלבנטי וניסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד ניהול בכיר. התנאים הללו, שאותם קבעה ועדת שירות המדינה, ייחודיים למשרה זו ונועדו לסנן עד כמה שניתן מינויים בלתי רצויים.

בנוסף, ההצעה הפרטית מבקשת לאפשר מינויים פוליטיים של משנים למנכ"לים בכל משרדי ממשלה, בעוד בהצעה שאושרה על ידי הממשלה ניתן היה למנותם רק במשרדים גדולים שמעסיקים יותר מ־150 עובדים.

זאת ועוד, ההצעה שמעוכבת בבג"ץ כוללת מגבלות רבות לגבי התפקידים שמותר ואסור למשנה למנכ"ל לבצע.מגבלות אלו נעדרות מהצעת החוק הפרטית. כך למשל, ייאסר על מי שימונה לתפקיד במשרת אמון לעסוק בסוגיות של כוח אדם. עוד נקבע כי המשנה למנכ''ל, כמו כל משרת אמון אחרת, יעזוב את התפקיד יחד עם השר והמנכ"ל.

את התנאים האלו הוסיפה ועדת שירות המדינה, שלחצה מאוד להגביל את הפתח לכניסת גורמים נטולי הכישורים הרלבנטיים אל תוך השדרה הניהולית הכי בכירה של שירות המדינה.

לדברי ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, הצעת החוק הפרטית מזיקה יותר מהחלטת הממשלה. "אין ספק שנכון להעביר שינוי כזה בהליך חקיקה מוסדר, באמצעות תיקון לחוק שירות המדינה ולא כהחלטת ממשלה", אמר. "אך כפי שהוכיחו כבר מחקרים רבים ובהתאם למסקנותיהן של ועדות מקצועיות שפעלו בישראל בשנים האחרונות, שינוי שכזה לא יסייע לקידום המשילות וטיוב עבודת משרדי הממשלה, אלא להיפך. ככל שהפוליטיזציה של שירות המדינה תהיה רחבה יותר, כך היא תפגע במקצועיות ובאפקטיביות של השירות הציבורי".