"wework נמצאת בסיכון גבוה - חסרים לה מזומנים. משבר אחד קטן וכל השוכרים נעלמים"

נראה שהפעם המוסדיים הישראלים הפיקו את הלקח מהקריסה של אורבנקורפ ומהרפתקאות מסוכנות אחרות מעבר לים כשהחליטו להפנות כתף קרה לגיוס שתכננה בישראל רשת חללי העבודה המשותפים wework של אדם נוימן.

אגרות החוב של wework שגייסה את הכסף שלה ביום רביעי האחרון בארה"ב מעבר לדלפק (OTC), רושמות מאז ההנפקה ירידות שערים חדות וכעת הגיעו לשער של 96 סנט לאיגרת. האג"ח האלו הונפקו במחיר של 100 סנט בריבית גבוהה של 7.8% וכעת נסחרות בתשואה לפדיון של 8.5% - תשואה של אג"ח זבל במונחים אמריקאיים.

מחזורי המסחר של האג"ח האלו, לפי בלומברג, הם מהגבוהים ביותר בקרב אג"ח חברות אמריקאיות בתשואות גבוהות. החברה גייסה בסך הכל 700 מיליון דולר עליהן היא תצטרך לשלם סכום לא קטן של כ-50 מיליון דולר רק בעבור הוצאות ריבית.

"עצם העובדה שהיא גייסה כסף בכזו ריבית מלמד כנראה את הצורך האדיר שלה במזומנים", אומר אחד מבכירי המוסדיים בישראל שנפגש עם הנהלת החברה בעת שערכה סבב למשקיעים בישראל לפני מספר חודשים. "אנחנו ראינו את המספרים. ראינו את הצורך האדיר שלהם בכסף ואת ההשקעות האדירות שהם מתכננים לבצע כדי לגדול בעולם. מנגד, התזרים שלהם הוא חלש מאוד. זה לא יהיה מקצועי להספיד אותם אבל אין ספק שמדובר בחברה עם סיכון גבוה מאוד. אני ומשקיעים מוסדיים אחרים כמוני החלטנו לא להשקיע בזה. זה מלמד על בגרות של השוק והפקת לקחים מהעבר ונראה שבמידה מסוימת יכולנו למנוע פה קריסה של חברה בתל אביב" אמר המוסדי.

wework דורגה על ידי S&P העולמית בדירוג אשראי נמוך של B שהוא מקביל לדירוג אשראי ישראלי של BBB - שנחשב נמוך ביחס לחברות הנדל"ן האמריקאיות שניסו לגייס בישראל שרובן הגדול קיבלו דירוג בקבוצת ה-A. חברת הדירוג העולמית FITCH העניקה ל-Wework דירוג אשראי בינלאומי גבוה יותר של BB מינוס.

צילום: דן קינן

ההסתערות על העולם גובה מחיר כבד

מה שמפחיד את המשקיעים בעולם הן ההוצאות האדירות שיש ל-wework בשנים הקרובות. האסטרטגיה של wework לשנים הבאות היא לגדול בכל מחיר. התכנית שלה זה להשתלט על המיקומים הטובים בעולם כדי למנוע כניסה של מתחרים.

על פי המסמכים שהיא הגישה לקראת ההנפקה בארה"ב, החברה התחייבה לשלם 5 מיליארד דולר לפחות בדמי שכירות עד 2022, ו-13.2 מיליארד דולר נוספים מ-2023. תזרים המזומנים שלה בשנת 2017 עמד על 244 מיליון דולר ומנגד היא ביצעה באותה שנה השקעות אדירות בהיקף של 1.5 מיליארד דולר בעיקר כדי לבצע התרחבות מאירופה וארה"ב על עבר סין.

מצד אחד wework רשמה עלייה חדה מאוד במספר האתרים שלה. נכון לסוף מרץ האחרון יש ברשותה 251 אלף שולחנות עבודה ב-234 אתרים ביותר מ-20 מדינות. גם במספר המשתמשים שלה נרשם זינוק אדיר ומרשים. במרץ 2018 היו לחברה 220 אלף משתמשים בהשוואה ל-7,000 לפני ארבע שנים.

חלל עבודה של wework | צילום: בלומברג

הזינוק במשתמשים הוביל לצמיחה שנתית של 100% בהכנסות. עם זאת, קצב הנסיקה המהיר של העלויות הביא להפסד נקי של 934 מיליון דולר בשנת 2017. גם השימוש הגובר של weWork בהנחות בכדי למשוך לקוחות חדשים הביא לירידה של 6.2% בהכנסה הממוצעת מכל אחד מהם, העומדת כיום על 6,928 דולר.

פעיל מוסדי אחר אמר לכלכליסט: "המודל שלהם מזכיר קצת את החברות שפעלו כאן לפני המשבר. הם מגייסים כסף ושוכרים שטחים בחוזים ארוכי טווח. ומנגד, הם משכירים את השטחים שלהם בחוזים קצרי טווח. יכול מאוד להיות שהמודל הזה יעבוד אבל מה שכן הוא מסוכן מאוד. מספיק שיהיה משבר קטן בעולם והשוכרים שלהם יעלמו הם ימצאו את עצמם עם הר של חובות בלי יכולת כיסוי. אדם נוימן הוא איש שיווק טוב שהצליח לשווק את עצמו וזה עובד. זו פרמידה שמזינה את עצמה נכון להיום. היה לו כסף לבזבז כי השקיעו בו בנקים גדולים כמו סופטבנק אבל הכסף נגמר. אם הוא מגייס אגח בריביות כאלו כנראה שהכסף נגמר".