מה מחפשים בנקים גלובליים בשוק הפינטק הישראלי?

כיצד הבנקים הגלובליים ראים את שוק הפינטק הישראלי, ומה הם מחפשים כאן ובכלל? על השאלות הללו ניסו לענות בפאנל הראשון שהתקיים היום בכנס הפינטק של "כלכליסט" בשיתוף בנק לאומי ו-KPMG סומך חייקין.

את הפאנל הנחה פרופ' דודי גרשון, מייסד ומנכ"ל SuperDerivatives ומייסד מרכז הפינטק של האוניברסיטה העברית. השתתפו בו פיוטר ווטמנסקי מבנק Pekao הפולני, פאבל קרבץ' מבנק HomeCredit International ואונדרי גאליק מבנק Ceska Sportielna הצ'כי.

פרופ' דודי גרשון | צילום: אוראל כהן

בהתייחס לשאלה מה הם בעצם מחפשים, ענה גאליק כי הוא לא "מחפש אחר טכנולוגיות ספציפיות, מה שאני מחפש אחריו רוב הזמן הוא פקטור כללי, כשמישהו מגיע עם שירות פשוט שלא היה ניתן לבנות אותו קודם וגורם לכך שתפתחנה אפשרויות אטרקטיביות. הדבר השני הוא הפוטנציאל בשוק: אני מלווה ומייעץ לסטארט-אפים, יש כל מיני חברות שפועלות בנישות קטנות. אני מחפש משהו שיש בו פוטנציאל גדול, אלו ככל הנראה שתי העדיפויות הגדולות עבורי".

מנגד, הדגיש קרבץ' את חשיבות כריית המידע והפוטנציאל הגלום בביג דאטה: "אנחנו אחר חברות שיודעות לחצוב מידע, שמצליחות לפתח אלגוריתמים חכמים".

חברי הפאנל - פרופ' גרשון, פיוטר ווטמנסקי, פאבל קרבץ' ואונדרי גאליק | צילום: אוראל כהן

ווטמנסקי ציין במהלך הכנס בהתייחס לשאלה מדוע הוא מגיע לכנסים כאלה, כי הוא "חושב שיש לנו קצת Fomo (חשש מפני החמצה, ס"ק), אתה חושב על מיליוני הלקוחות הפוטנציאליים בהודו למשל, בבנקים האסייתיים, לרכוש מיליוני לקוחות בתוך זמן קצר. יש לנו שותפויות ואנחנו בונים אקוסיסטם עם השותפות הללו".

פרופ' גרשון פנה בשלב זה למשתתפים ושאל אותם מה היו מציעים ליזמים ישראלים? קרבץ' חזר והדגיש את חשיבות הביג דאטה והציע להם "ללכת על השוק הזה".

ווטמנסקי ענה: "יש עדיין תחומים שלא נגעו בהם, למשל תחום המשכנתאות שעדיין לא עובר דיגיטליזציה, וגם הממשק עם הלקוח – מוצרים שיאפשרו לתקשר אתו".

פרופ' גרשון שאל גם את משתתפי הפאנל איך הם משווים את הסטארט-אפים הישראליים לאלה בניו יורק ובלונדון. גאליק השיב: "יש לי מנטור ישראלי והוא תמיד חוזר על אותו משפט – 'תזוז מהר יותר', וזה משהו שאני רואה כאן. זה שוק מאוד אטרקטיבי.

ווטמנסקי ציין כי היתרון בשוק המקומי הוא ההתעסקות בתחומים מאוד מובהקים, ואילו קרבץ' סיים את הפאנל בהלצה כשצין שההבדלים הגדולים בין כנסים מסוג אלה בלונדון ובניו יורק לזה בישראל, הוא ש"אם אגיע ללונדון או לניו יורק אבין קצת יותר כי כולם מדברים אנגלית".