חבל הצלה לקרנות ההייטק: אקסלנס תחתוך את דמי הניהול

פחות מחודש נותר לחמש קרנות ההייטק שהרימו את הכפפה של משרד האוצר ורשות ני"ע, לגייס כל אחת לפחות 400 מיליון שקל מהציבור הרחב והגופים המוסדיים כדי להשקיע בתעשיית ההייטק המקומית, ונראה שהתמונה עגומה עבור הפרויקט השאפתני. כעת, כך נודע ל"כלכליסט", הקרנות מנסות לשפר עמדות מול המשקיעים הפוטנציאליים בעזרת הפחתה משמעותית בדמי הניהול. בימים הקרובים צפויה לפחות אחת הקרנות - זו של בית ההשקעות אקסלנס - להודיע על הורדה משמעותית בדמי הניהול שהיא גובה. לפי ההערכות, גם המתחרות שלה ייאלצו ליישר קו.

בתוך כך, דיווחה אתמול קרן ההייטק של אי.בי.אי שקיבלה התחייבות השקעה בקרן מצד הראל ביטוח בהיקף של 50 מיליון שקל. הבעת אמון מצד שחקן משמעותי כמו הראל עשויה לתת דחיפה משמעותית לקרן, ולעודד כניסת משקיעים נוספים.

הקרן של אקסלנס, שאת ההשקעות הלא־סחירות שלה תנהל קרן קינן של אהוד לוי ויזהר שי, צפויה להוריד כאמור את דמי הניהול. דמי הניהול המקוריים בקרן של אקסלנס עומדים על 2% מהנכסים באופן שוטף, ועוד דמי הצלחה של 20% מהתשואה שתשיג. באקסלנס צפויים להוריד את דמי הניהול ל־1.3% . הקרן החליטה גם שדמי הצלחה ישולמו רק אם תושג תשואה שנתית מינימלית של 7%, לפי המנגנון הבא: הקרן תהיה זכאית לנמוך מבין התשואה העודפת על 7% לשנה, או 20% מהתשואה.

יזהר שי יזם היי טק | צילום: עמית שעל

כך, אם הקרן תרשום תשואה שנתית של 8%, היא תהיה זכאית לתשואה נוספת של 1% בלבד, ולא 1.6% לפי המודל המקורי. עם זאת, אקסלנס צפויה לבצע שינוי גם במבנה ההשקעות. החלק הסחיר של ההשקעות (שירד כאמור ל־25%), שהיה אמור להיות מנוהל על ידי קרן הגידור המצליחה ION של סטיבן לוי ויהונתן הלף, יעבור לניהול קרנות הנאמנות של אקסלנס (הפועלות תחת המותג קסם). הדבר יסייע להפחתת העלויות כמובן.

באקסלנס הבינו שהמוסדיים מתעניינים פחות בחלק הסחיר של ההשקעות, וממילא יכולים להיחשף להשקעות של ION ישירות. הם הבינו שעדיף להתמקד בהשקעות הלא־סחירות, ולהוריד את דמי הניהול כדי לתת את התמריץ הדרוש למוסדיים כדי לקחת חלק במהלך.

"כלכליסט" פנה השבוע לכל מנהלי הקרנות בניסיון לברר אם הצליחו לגייס את הסכום הדרוש, אך אף אחד לא סיפק מידע. הסיבה היא שככל הנראה אין להם בשורות של ממש. יהיה מעניין לראות אם המהלך אקסלנס יגרום למתחרים ליישר קו ולהוריד את דמי הניהול, כדי למנוע את הכישלון של הפרויקט. חמש הקרנות - הלמן אלדובי ואיילון, אקסלנס, אלומות, תמיר פישמן ואי.בי.אי - רוצות לגייס את הסכום הדרוש כדי ליהנות מכרית הביטחון שהמדינה מציעה, בגובה של 50 מיליון שקל, על הפסדים. המועד האחרון לגיוס הכספים מהציבור הוא 10 ביוני.

הרעיון המקורי מאחורי הקרנות היה לאפשר גם לציבור הרחב ליהנות מפריחת ההייטק המקומי דרך השקעה בסכומים קטנים בסטארט־אפים, לצד חשיפה להשקעות סחירות בחברות טכנולוגיה. אלא שבפועל, הציבור הרחב לא מיהר להסתער על ההשקעה, וכך גם לא משקיעים פרטיים אמידים, בין היתר בגלל חוסר שיתוף פעולה של הבנקים לשיווק הקרנות לציבור הרחב. הבנקים עשו זאת משתי סיבות: הם לא זכאים לעמלת הפצה בגין שיווק הקרנות, ולטענתם לא ייתכן שהם ימכרו מוצר שאפילו המוסדיים נרתעים ממנו. ברשות ני"ע ניסו ללחוץ על הבנקים, אך גם מאמצים אלה לא נשאו פרי.

גם בקרב גופי הפנסיה לא נרשמה התלהבות מהמוצר, בייחוד על רקע דמי הניהול הגבוהים יחסית, והעובדה שלפחות 50% מההשקעה של הקרנות אמורה להיות בחברות טכנולוגיה סחירות, שניתן להשקיע בהן בקלות גם ללא תיווך הקרנות.

לפני שלושה חודשיים נכנעה הרשות ללחץ של מנהלי הקרנות, והסכימה לאפשר להם להגדיל את ההשקעות הלא־סחירות (סטארט־אפים) בקרנות לעד 75% מהקרן. אך גם המהלך הזה לא הביא את המוסדיים בהמוניהם.

הבוקר נמסר מקרן ההייטק של אי.בי.אי כי גם היא ערכה עדכון כלפי מטה בדמי הניהול באופן זהה לזה של אקסלנס, מה שמסביר את ההחלטה של הראל להשקיע בקרן שלהם.