אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משרד הביטחון מתריע על פגיעה של 1.3 מיליארד דולר בתעשייה הביטחונית צילום: התעשייה האווירית

משרד הביטחון מתריע על פגיעה של 1.3 מיליארד דולר בתעשייה הביטחונית

נציגי המשרד התריעו בוועדת הכספים מפני השלכות הסכם הסיוע האמריקאי, שנחתם לפני שנתיים. זאת ברקע דרישתם לתוספת של מיליארדי שקלים לתקציב הביטחון

21.05.2018, 16:49 | עמרי מילמן
נציגי משרד הביטחון התריעו היום (ב') בוועדת הכספים מפני השלכות הסכם הסיוע האמריקאי. זאת ברקע הדרישות של המשרד לתוספות תקציביות של מיליארדי השקלים. למרות שההסכם נחתם כבר לפני כמעט שנתיים, רק בתקופה האחרונה, החלו במשרד הביטחון להציג את הניתוח שעשו בנוגע לפגיעה בתעשייה המקומית בעקבות ביטול החלק בסיוע שניתן להמיר לשקלים כדי להשתמש בהם בארץ.

לקראת דיוני התקציב האחרונים דרש ליברמן תוספת של מיליארדי שקלים בטענה כי האוצר קיצץ למשרד הביטחון בתקציב, בניגוד להסכמים.

קראו עוד בכלכליסט

זאב זילבר, כלכלן משרד הביטחון, התייחס להשלכות ההסכם ואמר כי: "ההסכם מאפשר עוד 10 שנים קדימה של סיוע ביטחוני יציב וגידול של 200 מיליון דולר מידי שנה לרכש בתעשייה האמריקנית" בעוד שבעבר משרד הביטחון רכש דלקים עם אותם כספי סיוע, כעת "הדלקים לא מתאפשרים יותר לרכישה במט"ח סיוע, אלא בשקלים". עוד הוסיף כי "יכולנו להמיר 26% לרכש בשקלים – כ-800 מיליון דולר, הדבר הולך להתבטל בהדרגה עד ל-2028. הממשל הנוכחי יותר קשוח בנושא העדפה לייצור אמריקני. יש פה שינוי דרמטי בתמהיל – עוד 1.3 מיליארד דולר כל שנה בא על חשבון רכש בתעשייה המקומית - בישראל, זה כולל את הדלקים. התעשייה הזו היא תפיסת הביטחון, התעשייה הזו נותנת זמינות, מענה בחירום ועצמאות יצורית וטכנולוגית. גם ייצוא ביטחוני, גם יכולות, גם מחירים גבוהים הרבה יותר למערכת בחו"ל.

אנחנו מעריכים שיש סכנה לעד 22 אלף מועסקים אם לא נעשה מהלכים כאלה ואחרים. גם משרד האוצר וגם הכלכלה מבינים שזה אירוע המצריך מענה ממשלתי כולל".

מנכ"ל התאחדות התעשיינים רובי גינל, אמר בדיון כי "הנשיא טראמפ כבר הוכיח שהוא יודע לבטל הסכמים שפוגעים בביטחון האמריקאי והישראלי, וההסכם הקיים

עושה בדיוק זאת - הוא מסכן את עצם קיומם של עשרות מפעלים ביטחוניים בישראל, אלפי מקומות עבודה ופעילות מחקר ופיתוח ענפה אשר חיונית לשמירת מעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית בינלאומית מובילה. ההסכם פוגע ביכולת הפיתוח והייצור הביטחוני ועלול לחסל ידע ויכולות ביטחוניות מוכחות, דבר אשר מנוגד לאינטרס הביטחוני האמריקאי והישראלי גם יחד. על כן, התאחדות התעשיינים קוראת לממשל האמריקאי לבחון אפשרות להתאמות בהסכם, כך שהיכולות הביטחוניות של ישראל לא ייפגעו".

שר הביטחון אביגדור ליברמן, צילום: שאול גולן שר הביטחון אביגדור ליברמן | צילום: שאול גולן שר הביטחון אביגדור ליברמן, צילום: שאול גולן

לדברי ח"כ מיקי לוי, הדבר "יביא לסגירה של כ-130 מפעלים, 40% מהם בפריפריה. זה יפגע בכ-9,000 עובדים שחלקם יאבדו את מקור הפרנסה שלהם. יכול להיות שנאבד גם את היתרון של התעשייה הביטחונית שתעבור רובה ככולה. בסיס כיפת ברזל מיוצר מפעל בשתולה. הממשל היום בארה"ב שונה מהקודם ואפשר לעשות מעשה ברמה המדינית ולשנות ברמה כזו או אחרת את ההחלטה. ההעברה תהווה מכה אנושה לתעשייה הביטחונית הישראלית ולפיטורי אלפי עד עשרת אלפים איש".

מנגד, במשרד הכלכלה הביעו עמדות פחות נחרצות כנגד ההסכם. לדברי מיכל פינקס, משרד הכלכלה: "אנחנו נדרשים לסוגיה המשמעותית הזו. אנחנו בשלב למידת הנושא, יש פה היבטים שמשפיעים על ענף שלם. אנחנו עושים זאת יחד עם משרד הביטחון, מדובר ברשימות של 700-600 ספקים קטנים. אנו רוצים להתמקד בפיתוח העסקי והכלכלי, בפתיחת שווקים, בהקטנת התלות של התעשייה במשרד הביטחון, יחד עם כלים ומוצרים חדשים".

יו"ר הוועדה משה גפני סיכם את הדיון ואמר כי: "אנחנו חושבים שצריך להחזיר את ההסכם לממשלה, ההשלכות מאוד חמורות על המרקם העדין של מדינת ישראל. לא ניתן לדבר כזה לעבור לידינו. נבקש לכנס בעוד חודש את הוועדה לדיון נוסף בנושא, נבקש לדעת מה עשיתם בממשלה ובמשרדים השונים עם הדבר הזה, האם פתרתם בעיות, למשל הבעיה בתעשייה האווירית. צריך גם פיצויים לחברות הקטנות יותר, צריך לדעת את ההשלכות, לדבר עם האמריקנים, זו התרסקות לחברות הקטנות וכן מעבר לתלות בחברות אמריקניות.

בלשכת ליברמן טוענים כי הוא אינו דורש ולו שקל אחד כתוספת לתקציב הביטחון, אלא רק את מימוש תר"ש גדעון - התוכנית הרב שנתית של צה"ל. זאת על אף שחל שינוי דרמטי ומהותי במצב הביטחוני (עליו מסכים גם המוסד לביטחון לאומי), שבגינו יכולה מערכת הביטחון לדרוש תוספת תקציב להתמודדות עם האתגרים החדשים באזור- נושא זה יידון בנפרד בקבינט. לטענתם, תר"ש גדעון קוצץ עד כה ב-8.3 מיליארד שקל, כתוצאה מקיצוצי רוחב שהוטלו על מערכת הביטחון ומשימות שעליהן החליט הקבינט ואינן חלק מהתר"ש. ללא השלמת התקציב למסגרת המקורית, צה"ל יתקשה לדבריהם לעמוד בכל יעדי התר"ש ותוכניות פיתוח והצטיידות בתחומים קריטיים יפגעו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

11 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

11.
'גלות החרש והמסגר' היתה השלב האחרון לפני חורבן
בית ראשון וממלכת יהודה, בשנת 597 לפנה"ס, ובו הוגלתה האליטה הבטחונית, אלה שידעו לייצר נשק מתקדם, במונחים של אז. עשר שנים אח"כ הריבונות חוסלה לגמרי ע"י הבבלים. היום היינו קוראים לזה "גלות האלביט והרפאל". אם עלית מפעלי הנשק הישראלי אכן תועתק גם הפעם אל מעבר לים, רה"מ נתניהו יהיה חתום על 'גלות' נוספת. אין בטחון לאומי בלי בעלות ושליטה ישירה על הייצור. אבל כמאמין אדוק של דת הגלובליזציה, נראה שהוא לא ממש מוטרד מקריסת מדינת הלאום היהודית. העם היהודי בסך הכל יעבור מ"גלותיות" עם מרכאות, לגלות בלי מרכאות.
פרשנדאטה  |  24.05.18
7.
אני לא מבין מה הבעיה
שימירו חלק מהכסף שיצא גם ככה לארה"ב בעבר חזרה לישראל, ושלא יגידו לנו שאין כאלה כספים למשל אפשרי להמיר בצורה פשוטה 1.3 מיליארד מהקניה של ה-f-35 חזרה למדינה ולהעביר את ה-1.3 מיליארד מהסיוע. אין כאן שום סיפור חוץ ממשרד הביטחון שמנסה להשיג עוד כסף למשרד עצמו לא מספיק להם המיליארדים שהם מקבלים היום.
ggg  |  21.05.18
לכל התגובות