אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מחמש יוצאת אחת? קרנות ההייטק מגיעות לקו הסיום ונראה שלא כולן יצליחו לגייס צילום: אלעד גרשגורן, ענר גרין

מחמש יוצאת אחת? קרנות ההייטק מגיעות לקו הסיום ונראה שלא כולן יצליחו לגייס

היומיים הקרובים יהיו האחרונים שנותרו ל-5 קרנות ההייטק שקמו לגייס כל אחת 400 מיליון שקל מהציבור כדי ליהנות מרשת ביטחון שתעניק המדינה. עד אתמול אף אחת מהקרנות לא גייסה את מלוא הסכום

04.06.2018, 15:52 | רחלי בינדמן

שעת המבחן של רשות ני"ע ומשרד האוצר הגיעה. היומיים הקרובים הם האחרונים שבהם חמש קרנות ההייטק שהרימו את הכפפה לשיתוף הציבור בהצלחת היזמות הישראלית, יידרשו להראות אם הצליחו לגייס 400 מיליון שקל כל אחת. זאת כדי להנות מכרית הביטחון שתעניק להם המדינה בהיקף של 50 מיליון שקל לכל אחת. אתמול השתלב השלב המוסדי ולחברות יש עוד יומיים לגייס את יתרת הסכום בשלב הציבורי.

קראו עוד בכלכליסט

מתברר כי המתח עומד בשיאו עד הרגע האחרון ממש. למעט קרן ההייטק של אי.בי.אי, שצפויה להצליח להשלים את הגיוס לאחר שהורידה את דמי הניהול שדרשה מלכתחילה, ארבע הקרנות המתחרות שלה עדיין נמצאות בסימן שאלה אם יעמדו ביעד הגיוס. כישלון של חמש הקרנות לגייס את מלוא הסכום יפנה אצבע מאשימה לרשות ניירות ערך ולמשרד האוצר שחלומם לגייס את גברת כהן להשקעה במובילאיי הבאה, לא התגשם, כנראה בגלל מודל בעייתי ולא מספיק אטרקטיבי.

שר האוצר משה כחלון. מודל בעייתי , צילום: מוטי קמחי שר האוצר משה כחלון. מודל בעייתי | צילום: מוטי קמחי שר האוצר משה כחלון. מודל בעייתי , צילום: מוטי קמחי

בסך הכל הוקמו לפני כחצי שנה שלוש קרנות הייטק: קרן של איילון והלמן אלדובי המבוססת על מעקב אחר ההשקעות של היזם ומייסד ווייז אורי לוין, קרן השקעות של אקסלנס (קסם) בשיתוף עם קרן ההשקעות קינן של יזהר שי ואהוד לוי, קרן של אלומות בשיתוף יזמים כמו רוני ניימן, רני כהן, אריה סקופ, יורם יעקבי וניר ארז, קרן אקליפטוס ותמיר פישמן יחד עם היזמים דדי פרלמוטר ועדי גן - היחידה שבחרה שלא לא לצאת במכרז מוסדי אלא לגייס את כל הכסף מהציבור הרחב, וקרן ההשקעות של אי.בי.אי יחד עם היזמים דן אקס, ערן וגנר, אורי וינהבר, אלון אגינסקי ודור לי-לו - זו כאמור שכבר כעת ניתן לומר כי צפויה להשיג את הסכום הדרוש בזכות שתי השקעות מהותיות של מנורה והראל בהיקף כולל של 100 מיליון שקל והתגייסות של בעלי השליטה ושותפים עסקיים של אי.בי.אי עם השקעה של 100 מיליון שקל נוספים, שאליה יצטרפו משקיעים ששמם טרם פורסם.

ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך, צילום: ענבל מרמרי ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך | צילום: ענבל מרמרי ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך, צילום: ענבל מרמרי

הסיבה שהגיוס של קרנות ההייטק קרטע, טמון במודל בעייתי המשלב השקעות לא סחירות וסחירות יחדיו, כך שלכאורה היחידות בקרן יהיו סחירות בבורסה ובעליהן יוכלו למצוא להן קונה בשוק. אלא שבפועל קיומם של נכסים לא סחירים (השקעות בסטארט-אפים) שאותם קשה לתמחר, צפויים להקשות על תמחור היחידות בשוק, ובתוך כך על הנזילות של המשקיעים. אלה עלולים להיתקע עם היחידות, או לחלופין למכור אותן במחיר נמוך משמעותית משווין האמיתי.

אם לא די בכך, בתחילת הדרך כ-50%-70% מההשקעות בקרן היו אמורות להיות השקעות בחברות טכנולוגיה ישראליות סחירות, השקעה שהמוסדיים לא מצאו לנכון לשלם בגינה דמי ניהול ודמי הצלחה גבוהים, כאשר בקלות הם יכולים להשקיע באותן מניות בעצמם. בהמשך, ובעקבות התערבות רשות ניירות ערך, ירד שיעור ההשקעות הסחירות ל-30%-50% וגדל החלק הלא סחיר, הערך המוסף האמיתי של הקרנות. בשילוב עם הוזלה של כ-30% בדמי הניהול שנאלצו לבסוף רוב מנהלי הקרנות לבצע, נמצאו המשקיעים המוסדיים שהסכימו לתת לקרנות הללו צ'אנס, במיוחד על רקע כרית הביטחון של 50 מיליון השקל שהעניקה כאמור המדינה.

ביומיים הקרובים כאמור, יתבררו התוצאות הסופיות וכמה מתוך חמש הקרנות יוכלו לצאת לדרך. בשיחות סגורות עם חלק ממנהלי הקרנות הם מציינים כי גם אם לא ישיגו את הסכום המלא כדי לקבל את הההגנה, הם יצאו לדרך עם הקרנות גם ללא ההגנה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות