אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
גם המורים בישראל נכשלים במבחנים יחסית ל־OECD צילום: ווינט

גם המורים בישראל נכשלים במבחנים יחסית ל־OECD

מחקר חדש מגלה שתוצאות המבחנים של המורים הישראלים - כמו של התלמידים - נמצאות בתחתית ה־OECD. המחקר מגלה קשר ישיר בין המיקוד של מערכת החינוך בלימוד באמצעות שינון לבין התוצאות הנמוכות של התלמידים הישראלים

05.06.2018, 11:28 | שחר אילן

מחקר חדש שהכין הדוקטור לחינוך אלי איזנברג בנושא התאמת מערכת החינוך למאה ה־21, מנתח את התוצאות הנמוכות שמקבלת ישראל במבחנים בינלאומיים.

קראו עוד בכלכליסט

כך למשל במבחן פיזה האחרון הגיעו התלמידים הישראלים למקום ה־28 מתוך 35 מדינות ה־OECD בקריאה, ולמקום ה־30 במבחנים במתמטיקה ובמדעים.

אבל התוצאה העצובה ביותר שנחשפת במחקר היא שלא רק התוצאות של התלמידים הישראלים נמוכות בהרבה מהמיקום שישראל שואפת אליו אלא גם התוצאות של המורים.

כך עולה מתוצאות מבחן בינלאומי נוסף שישראל משתתפת בו - מבחן פיא"ק למבוגרים הבודק מיומנויות לשוק העבודה. הציון הממוצע של המורים הישראלים במבחן פיא"ק ב־2012 בתחום הכמותי מיקמו אותם במקום השלישי מהסוף ב־OECD. הציון הממוצע שלהם היה 270 לעומת ממוצע 292 בקרב מדינות ה־OECD. בתחום המילולי הם היו במקום הרביעי מהסוף עם ציון ממוצע של 281 לעומת ממוצע של 295 ב־OECD.

אלי איזנברג. אין חינוך לעתיד, צילום: שרון צור אלי איזנברג. אין חינוך לעתיד | צילום: שרון צור אלי איזנברג. אין חינוך לעתיד, צילום: שרון צור

הציון הממוצע של המורה הישראלי גבוה רק מ־57% מהאוכלוסייה הישראלית בתחום הכמותי (לעומת 68% ב־OECD) ומ־62% בתחום המילולי (לעומת 71% ב־OECD). כלומר כישורי העבודה של המורים בישראל אינם גבוהים בהרבה משל הישראלי הממוצע וזה בוודאי לא תורם להכשרתו של הדור הבא.

איזנברג שהכין את המחקר במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה, מצטט מחקר של ה־OECD שבדק את הסיבות לכישלון הישראלי במבחני פיזה. מתברר שהסיכוי שתלמיד ישראלי יעשה בפתרון בעיות מתמטיות שימוש באסטרטגיות של שינון וזיכרון כפול מהסיכוי שיעשה שימוש באסטרטגיות של ניתוח. המחקר מגלה שהסיכוי לפתור בעיות ברמת קושי גבוהה היה גבוה כמעט פי 4 בקרב התלמידים הישראלים שהתבססו על ניתוח. כלומר לכישלון הישראלי במבחנים הבינלאומיים יש קשר ישיר לכך שמחנכים פה לשנן.

המחקר של ה־OECD כמו מחקרים נוספים מגלה פער גדול בין השיח של המורים, שכ־90% מהם מסכימים שתהליכים של הבנה וחשיבה חשובים מהשלמת תוכנית הלימודים, לבין ההתנהלות בכיתות בפועל. איזנברג שהמחקר שלו יוצג בכנס אלי הורביץ לחברה וכלכלה הקרוב (כנס קיסריה) שיעסוק בשוק העבודה העתידי, מסכים עם בנט שחלק גדול מהבעיה והפתרון טמון בשיטת הבחינות. "אם מערכת בחינות הבגרות והבחינות לאוניברסיטה לא יישתנו, המורים ימשיכו ללמד כפי שהם לימדו בעבר ולא כמו שהם צריכים ללמד. אם בוחנים בשינון, זה גם מה שיילמדו. מערכת הבריאות ממוחשבת, הבנקים סוגרים סניפים, אבל התלמידים נבחנים בבגרות בעט ונייר".

שר החינוך נפתלי בנט. משיק עוד רפורמה, צילום: יואב דודקביץ שר החינוך נפתלי בנט. משיק עוד רפורמה | צילום: יואב דודקביץ שר החינוך נפתלי בנט. משיק עוד רפורמה, צילום: יואב דודקביץ

רפורמה כל שנתיים

 

איזנברג בדק גם את התוצאות של מבחן פיא"ק בקרב צעירים ישראלים בני 16־24 כלומר העתיד הקרוב של שוק העבודה. הצעירים הישראלים נמצאים במקום ה־28 מקרב 35 מדינות OECD שמשתתפות במבחן במיומנויות קריאה ובמקום ה־29 במתמטיקה. 68% מהצעירים הישראלים השיגו ציונים בלתי מספקים במבחן של פתרון בעיות בסביבה טכנולוגית מתוכם 21% כלל לא סיימו אותו. חמור מכך, הפערים בישראל בין מגזרים היו גדולים במיוחד כאשר הערבים השיגו תוצאות נמוכות במיוחד. כלומר בעצם ישראל מקיימת שתי מערכות חינוך נפרדות, שמזינות את שתי הכלכלות שלה.

לא שלא מנסים לערוך בישראל רפורמות פדגוגיות שיתאימו את מערכת החינוך לאתגרי הזמן. להפך המחקר של איזנברג מונה 9 כאלו תוך עשרים שנה. כלומר רפורמה בממוצע לשנתיים ואיזנברג טוען שבמציאות היו יותר. לדבריו, "זה כמו לנסות להשיט נושאת מטוסים באמצעות הגה של סירה". בפינלנד, שלה לדבריו אחת ממערכות החינוך הטובות בעולם, עשו בתקופה הזו רפורמה אחת שלקחה 20 שנה. הוא ממליץ להקים מועצה לאומית לחינוך שתתווה מדיניות לטווח של 20-10 שנה קדימה.

מעט מדי, מאוחר מדי

 

איזנברג אומר שהמערכת צריכה לעודד חינוך למיומנויות כמו קבלת החלטות, פתרון בעיות בעידן של אי־ודאות ועבודת צוות. לדבריו המערכת צריכה להדגיש גם חינוך למיומנויות רכות כמו אמפתיה וקשרים בינאישיים. זאת, בין היתר כיוון שדווקא מקצועות טיפוליים שנזקקים למיומנויות כאלו לא יוחלפו בטווח הקרוב על ידי רובוטיקה. לשם כך צריך לדבריו לשלב בקבלה לאוניברסיטה גם ראיונות אישיים ולא להתבסס רק על הבגרות והפסיכומטרי.

ספק אם יש מחלוקת על הצורך ברפורמה עליה הכריז אתמול שר החינוך נפתלי בנט לפיה חלקים של בחינות בגרות בהיסטוריה יערכו עם ספר פתוח. זאת, במסגרת הניסיון להילחם בחינוך לשינון ולעבור לחינוך לניתוח ופתרון בעיות. אבל הדוקטור לחינוך אלי איזנברג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה סבור שמדובר במעט מדי ומאוחר מדי.

אחרי פיילוט שהחל לפני כשנה, הרפורמה המדוברת תצא לפועל רק בעוד שלוש שנים וגם אז רק בהיסטוריה ורק בחינוך הממלכתי, כלומר במערכת החינוך החזקה ביותר. הממלכתי דתי והחרדים יחכו. איזנברג אומר שמערכת החינוך מכינה את התלמידים למהפכה התעשייתית של המאה ה־19 ולא למהפכות הידע, הסייבר והרובוטיקה. לדבריו, "כולם יודעים את זה, אנשי חינוך, פוליטיקאים, מנכ"לים. אבל בפועל ממשיכים לא לחנך להווה ובטח לא לעתיד".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
המורים חייבים להמשיך ללמוד -ולהפסיק לבזבז את הזמן בשיעורים פרטיים
גם העלו להם את השכר ל -30 אחוזים מעל הממוצע בישראל ,וגם הרמה שלהם ראשונה מהסוף. והסיבה :הם כל הזמן בחופש. הפיתרון :עוד 3 שנות לימוד לכל המורים בתחומים הנבחנים במבחן האיכות של הOECD. חשוב שהמורים יהיו מספר 1 מלמעלה.
יוסי  |  23.10.18
2.
הרמה של המורים היא נמוכה כי הם מתקבלים על בסיס השקפה אידאולוגית
מה לעשות שרוב האנשים שמשובצים לחינוך הם פחות B.Sc ויותר B.A "מדעי" הרוח מה לעשות שאין קשר בין E=MC2 למה שהתלמיד חושב על שוברים שתיקה.. כל עוד המורים פחות מתמקדים במקצועיות ויותר מתמקדים בכל המסביב זו תמיד תהיה התוצאה
מורה נבוכים (ואין קשר לרמבם)  |  05.06.18