אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תביעה ב־117 מיליון שקל נגד פטריק דרהי על תרמית נדל"ן צילום: רמי זרנגר

תביעה ב־117 מיליון שקל נגד פטריק דרהי על תרמית נדל"ן

איש העסקים אדמונד שמסי טוען שדרהי ומנכ"ל מליבו לשעבר רענן אלוני השתלטו שלא כדין על זכויות בנייה השייכות לו במגרש בנווה צדק

18.06.2018, 06:49 | אמיתי גזית

איש העסקים היהודי האמריקאי אדמונד שמסי תובע 117 מיליון שקל מבעלי חברת התקשורת אלטיס פטריק דרהי ורענן אלוני, לשעבר מנכ"ל חברת הבנייה מליבו.

 

הרקע: עסקת נדל"ן מורכבת בשכונת נווה צדק שבה היו השלושה מעורבים. לפי התביעה, שהגיש שמסי לבית המשפט המחוזי בתל אביב באמצעות פרופ' רון שפירא ממשרד עורכי הדין אברהם (אייבי) נאמן ושות', אלוני מכר לדרהי זכויות בנייה בעשרות מיליוני שקלים שכלל לא היו שייכות לו באותה עת ‑ אלא לשמסי.

קראו עוד בכלכליסט

מהתביעה עולה כי בשנים 2007‑2009 רכש שמסי מגרש בשטח כ־3 דונם בנווה צדק, וכי ב־2011 חתם עם אלוני על הסכם אופציה, לפיו המגרש יימכר לאלוני תמורת כ־15 אלף שקל לכל מ"ר בנוי. באותו הסכם הוערך כי העירייה תאשר בנייה בהיקף של כ־6,000 מ"ר, ולפיכך סוכם שאלוני ישלם תמורת המגרש 92 מיליון שקל. שמסי טוען שלכל אורך הדרך היה ברור לצדדים שאם יתקבלו זכויות עודפות מעבר לשטח זה, הן ישארו בידי שמסי ויוצעו לאלוני בתוספת תשלום. דברים אלה אף נמצאים בהסכמים הכתובים.

פטריק דרהי, צילום: רמי זרנגר  פטריק דרהי | צילום: רמי זרנגר פטריק דרהי, צילום: רמי זרנגר

ב־2014 מימש אלוני את האופציה וחתם על הסכם המכר עם שמסי, והביא לעסקה כרוכשת, חברה זרה השייכת לאיש העסקים פטריק דרהי ורשומה בלוקסמבורג. דרהי שילם 134 מיליון שקל: 92 מיליון שקל לשמסי עבור המגרש, ו־42 מיליון שקל לאלוני עבור האופציה.

במקביל למשא ומתן הארוך עם אלוני ניהל שמסי משא ומתן עם העירייה על פיצויים בשל ירידת ערך, בשל הכרזה על מבנה לשימור במגרש. המבנה הוא בית כנסת "שערי תורה" שהוקם בשנת 1890, ובו נהג הרב קוק להתפלל מהיום שמונה לרב קהילת יפו.

ב־2010 קידמה העירייה תוכנית שבה סומן בית הכנסת כמבנה לשימור מחמיר, כך שהיזם חויב להשקיע כסף לשיפוצו, ונאסר עליו להרוס אותו.

ביוני 2012 הגיעו העירייה ושמסי להסכם ניוד זכויות: שמסי ישפץ את בית הכנסת ההיסטורי, ובתמורה יקבל זכויות לבניית 2,000 מ"ר שיוכל לממש בכל מגרש אחר בתל אביב.

בית הכנסת שערי תורה בנווה צדק , צילום: עמית שעל בית הכנסת שערי תורה בנווה צדק | צילום: עמית שעל בית הכנסת שערי תורה בנווה צדק , צילום: עמית שעל

בתביעתו טוען שמסי כי במספר פגישות שנערכו עם אלוני או נציגיו לא הוטל ספק בכך שזכויות הניוד שייכות לו. ב־2017 ביקש שמסי למכור את זכויות הניוד. כדי לממש זאת נזקק לאישור מהקונים כי הזכויות לניוד אינן שייכות להם, אבל הם סירבו לתת אישור כזה. הסירוב הוא שהביא אותו להגיש נגדם תביעה, שבה הוא מעריך את שווי הזכויות שנוידו ב־81.9 מיליון שקל.

בנוסף לזכויות אלה תובע שמסי תשלום בשל זכויות נוספות שהעניקה העירייה בעת הוצאת היתר הבנייה. זאת משום שבעת החתימה על חוזה המכר העריכו הצדדים כי ניתן יהיה לבנות בהיקף של כ־6,000 מ"ר, אך ב־2017 התקבלה היתר לבניית בניין בהיקף של 8,097 מ"ר ‑ כ־2,100 מ"ר יותר. תמורת התוספת הזאת דורש שמסי עוד 35 מיליון שקל.

נציג חברת הרב קוק נווה צדק שבבעלות דרהי, עו"ד בובלי אוריאל, מסר בתגובה: "כל התביעה האמורה מתבססת על עובדות לא נכונות ודינה להידחות על הסף. בנוגע לבעלות על זכויות הבניה לניוד יובהר כי הטענה משוללת כל יסוד והמגרש נמכר על כל זכויותיו, ולא בכדי אין כל החרגה בעניין זה בהסכם המכר.

"תמוה ניסיון התובעים לערוך מקצה שיפורים לאחר כ 4 שנים. בנוגע לזכויות הבנייה העודפות, חבל כי אצה לתובעים הדרך, ובמקום להמתין לקבלת היתר הבניה הם בחרו להגיש את התביעה האמורה. אנו מקווים כי במהלך השבועות הקרובים יתקבל היתר בנייה אשר יהיה בו כדי להפריך את הטענות המשוללות כל יסוד המועלות בכתב התביעה".

מטעמו של אלוני לא נמסרה תגובה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות