העברת שרביט
המשחק המטורף בין ארגנטינה לצרפת הרגיש כמו העברת שרביט מליאו מסי לקיליאן מבאפה
1. את קיליאן מבאפה מכירים כבר הרבה מאוד זמן. בגיל 14 הוא קיבל הצעה מריאל מדריד. בשנה שעברה שבר שיאי הבקעה לשחקן בן-עשרה בליגת האלופות. בקיץ עבר לפריז סן ז'רמן עבור סכום שיא לצרפתי ובן עשרה (180 מיליון יורו). מבין 50 השחקנים הצעירים הכי טובים מתחת לגיל 21, הוא נבחר על ידי גוף מחקר הכדורגל CIES Football Observatory כבעל הפוטנציאל הגדול ביותר להיות השחקן הצעיר הדומיננטי ביותר בעתיד הקרוב. וזה על סמך סטטיסטיקות.
קראו עוד בכלכליסט
ואלדנו המשיך וטען ש"התשוקה לנצח בכל מחיר הובילה לזניחת ערכים. אנחנו מחלקים את העולם לווינרים ולוזרים - זו מחלה שהכדורגל נדבק בו בשלבים ההתפתחותיים". בנוסף, לפי ואלדנו ארגנטינאים, כמו שאר העמים, הפכו לאינדיבדואלים יותר, מה שמוביל להפיכת מועדונים ל"מדינות קטנות", שמייצרים תחושות שבטיות בתוך המדינה וזה פוגע בנבחרת. כמו כן, לפי ואלדנו הגלובלזיציה בכדורגל שמייצרת צורך אדיר של המועדונים למכור את השחקנים הטובים ביותר שלהם לפני שהם מתגברים ומוכנים למעבר.
ואולם, הדבר החשוב ביותר בטור של ואלדנו זה ההערה שלו על כך שבארגנטינה - בגלל כל ההליכים שהמדינה והכדורגל עברו - וויתרו על כל הערכים שאינם ניצחון. "אמרנו להתראות ל'oles (קריאות ההתפעלות מטכניקה אישית ורצף מסירות) וקיבלנו לתוכנו עולם בו ה- huevos - ביצים - חשובות יותר מכישרון", כתב ואלדנו. גם דייגו מראדונה, האיש שייצג את כל מה שאי פעם היה טוב בסגנון הכדורגל הארגנטינאי, דרש מהשחקנים של ארגנטינה להראות "ביצים". ואף תפס באשכיו כדי להדגים את העניין. 9. בארגנטינה בנו לקראת המשחק הזה רק על רוח הקרב של השחקנים בסגל. טים ויקרי, פרשן הכדורגל הדרום אמריקאי של ה-BBC, סיפר ב"דיילי פודקאסט" ש"ארגנטינאים מתחברים יותר כרגע לרוח של מונדיאל 1990 ופחות, אפילו, לרוח של מונדיאל 1978 ומונדיאל 1986 שהסתיימו בזכייה במונדיאל". לפי ויקרי, המצב הכלכלי והמדיני של ארגנטינה גורם לעם להתגעגע ולרצות רוח קרב ומאבק שהיו במונדיאל 1990. 10. זה מה שיש להם, לארגנטינה, "ביצים" ורוח קרב. והרבה לוחמים, לעיתים מאוד אלימים. יש להם מעט מדי כדורגל. שיטה כושלת, מאמן כושל (15 מערכים והרכבים שונים ב-15 משחקים) ויהירות כאילו מגיע להם לזכות בתואר בינלאומי - למרות שלא זכו בדבר מאז 1993. גם אנחל די מריה, בשער השיוויון של ארגנטינה במחצית הראשונה, הראה בחגיגות השער שיש לו " huevos". די מריה, אגב, עשה שתי פעולות חיוביות במשחק הזה. שער והשגת עבירה שהובילה לשער השני. שאר הפעולות שלו היו לא יעילות - כמו כל הנבחרת שסביבו. אבל כנראה שרק עם huevos אי אפשר לזכות בדבר. 11. עוד לפי ואלדנו ב"גרדיאן": "מסי נראה במונדיאל כמו נפש מעונה שסובחת את דרישותם של 45 מיליון אנשים על הכתפיים שלה". ואלדנו הוסיף שאיש "לא הגן על גאוות הכדורגל של ארגנטינה כמו שמסי עשה זאת ב--15 השנים האחרונות, והוא עשה זאת בצורה מרהיבה ויציבות אדירה - אבל גם לא גאון כמו מסי יכול לחבר קבוצה שבורה ולהפוך אותה לקבוצה. גם גאון כמו מסי לא יכול לחפות על כל הכישלונות". ליאו מסי אכן ניסה להיות דומיננטי נגד צרפת. הוא היה השחקן ההתקפי עם הכי הרבה נגיעות בכדור במשחק (67). רק שני הקשרים ההגנתיים של ארגנטינה, בלם ארגנטינה נגעו יותר בכדור ממנו. הוא גם בישל שני שערים (הארגנטינאי הראשון שמבשל שני שערים במשחק מונדיאל אחד מאז דייגו מראדונה מול דרום קוריאה ב-1986, כמו כן, הוא השחקן היחיד שבישל לפחות שער ב-4 מונדיאלים שונים). עם זאת, הוא מסיים טורניר מונדיאל נוסף בלי שער בשלב הנוק-אאוט. זה לא רק באשמתו, כאמור, אבל זה כתם על קריירה נדירה. 12. במהלך האחרון של ארגנטינה היו לפחות 2-3 הזדמנויות למסור מסי והם לא עשו את זה. הוא חלק מנבחרת לא טובה, שהיא הנבחרת המייצגת של גוף מושחת ורקוב, ששולט בכדורגל שטובע בחוסר סדר, שחיתות וריקבון - כמו כל המדינה. לא ידוע אם מסי יפרוש או לא. הוא יחזור לברצלונה עכשיו ובטוח ימשיך לככב בלה ליגה. ועדיין, המשחק הזה - בו מבאפה כובש שני שערים מול ארגנטינה של מסי - הרגיש כמו סוג של העברת שרביט.
2 תגובות לכתיבת תגובה