הוצאת פטור ממס הכנסה: "במבט לאחור, לא הייתי צריך לגשת לבד לתהליך הבירוקרטי הזה"

בשיתוף פסגה – מימוש זכויות רפואיות

הוצאת פטור ממס הכנסה הוא עניין מורכב, הדורש שליטה מלאה בכל נבכי הבירוקרטיה והתמודדות כפולה הן מול הוועדות הרפואיות של ביטוח לאומי והן מול מס הכנסה. לא מעט ישראלים שניגשו לבדם להוצאת הפטור מעידים שמצאו את עצמם אובדי עצות על רקע התהליך.

"לפני כעשור עברתי ניתוח לב פתוח שהסתבך", משחזר א' תושב צפון הארץ, בשנות ה־60 לחייו, "בעקבות זאת סבלתי בין היתר מכמה אירועים מוחיים חולפים ומשורה של תופעות לוואי. איכות החיים שלי נפגעה ללא היכר. כאשר פניתי להוצאת פטור ממס, נקבעו לי 72% נכות – מה שאומר למעשה שאני לא עומד בקריטריונים הנדרשים העומדים על 90% נכות. חוסר האונים שהרגשתי, כמו גם חוסר הידיעה באשר לפרוצדורות השונות, גבו ממני מחיר לא קל. התחושה היתה שאני נופל בין הכיסאות".

 עוד מוסיף א': לאחר שהגשתי ערר לביטוח לאומי באמצעות אחת החברות בתחום מימוש הזכויות הרפואיות, העלו לי את אחוזי הנכות ל־88%, ובהמשך הגשתי ערר נוסף בעזרת עורך דין, שגם הוא לא הוביל להעלאת האחוזים לרף הנדרש. על אף התסכול, החלטתי שאסור לי לוותר. היה לי ברור שאני חייב למצוא את הגורם הנכון שיסייע לי למצות את התהליך עד תום".

בשלב זה פנה א' אל חברת פסגה, ולדבריו, מהר מאוד הדברים עלו על הפסים הנכונים. "קיבלתי את התחושה שיש פה גוף שמאמין בי ויודע בדיוק כיצד לנהל את המקרה שלי", מספר א', "בעזרתה של פסגה לא רק שאחוזי הנכות שלי הועלו ל־90% וקיבלתי את הפטור המיוחל, גם מועד תחילתו של הפטור נקבע בסופו של דבר למחצית הראשונה של העשור ולא לשנת 2018. אני יכול לומר שיש לי עדיין משקעים קשים מכל התהליך הבירוקרטי הזה – ובמבט לאחור, לא הייתי צריך לגשת אליו לבד. סיוע מצד גוף מנוסה ומיומן שמכיר את הנושא מכל זווית אפשרית ועומד מאחורי, יכול לעשות את ההבדל. בשורה התחתונה: עם עזרה מקצועית כזו בתחילת הדרך, הדברים היו נראים אחרת לגמרי. זו גם ההמלצה שלי לכל מי שעומד לקראת הליך של הגשת תביעה לפטור ממס".

שלומית וולך, מנכ"לית חברת פסגה | צילום: אופירה שושן

מי זכאי לפטור ממס הכנסה?

"חשוב קודם כל להבין איך בעצם עובד התהליך", מרחיבה שלומית וולך, מנכ"לית חברת פסגה ומומחית בתחום הזכויות הרפואיות, "למס הכנסה, שמולו מתנהלת התביעה להוצאת הפטור, אין רופאים – לכן נכנס לתמונה גם הביטוח הלאומי באמצעות הוועדות הרפואיות. לאחר המפגש של התובע מול הוועדות הרפואיות השונות (כל ליקוי רפואי מצריך מפגש מול ועדה רפואית אחרת), מתכנסת ועדה מסכמת מטעם הביטוח הלאומי. ועדה זו בוחנת את כל חוות הדעת של הוועדות הרפואיות, ומספקת חוות דעת האם מגיעים אחוזי נכות ובאיזה גובה. נתונים אלו מועברים ישירות מביטוח לאומי למס הכנסה, כשגם תהליך זה עלול לקחת זמן רב. גם לאחר שמס הכנסה מקבל את ההחלטה, עדיין עומדת לו זכות הערעור. בקיצור ולעניין, מדובר בבירוקרטיה לא פשוטה, שהופכת את ההליך כולו לסבוך ומאתגר".

אם כך, מהם הקריטריונים לקבלת הפטור? באתר רשות המסים מודגש: "סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה מקנה פטור ממס עבור הכנסות של אחד מהיחידים הבאים: עיוור, נכה בשיעור של 100%, נכה בשיעור של 90% מפגיעות באיברים לפי חישוב מיוחד ונכה שנקבעה לו נכות צמיתה בשיעור העולה על 89% לפי חישוב מיוחד".

"בסעיף הנ"ל אין צורך להוכיח איבוד הכנסה או איבוד כושר עבודה, אנחנו מדברים על תרגום נטו של ליקוי בריאותי קיים לאחוזי נכות", מפרטת וולך, "כדי לעמוד בקריטריונים, נדרשים 100% נכות כתוצאה מליקוי בריאותי אחד או מינימום 90% מנכות המשוקללת של כמה וכמה ליקויים. הכוונה למשל לאדם שעבר התקף לב ובעקבותיו נגרמו לו נזקים חמורים שהובילו למגוון מחלות ובעיות. מעבר לאחוזי הנכות על התקף הלב עצמו, הרי שגם הנזקים והמחלות עשויים להוביל לאחוזי נכות נוספים. מדובר בעניין מהותי, אליו לא כולם מודעים. חשוב להבין שלא צריך להגיע למקרי קיצון, אלא ניתן לקחת את מכלול הליקויים הבריאותיים ובחישוב משוקלל לעבד אותם לאחוזי נכות מצטברים".

גובה הפטור עצמו, יש להדגיש, משתנה מעת לעת ועומד סביב סכום של כ־600 אלף שקלים. "הפטור הוא על הכנסה מיגיעה אישית", מסבירה וולך, "המונח הזה יוצר לא פעם בלבול, כשהכוונה היא להכנסות משכר עבודה".

החזר רטרואקטיבי עד שש שנים אחורה

וולך מבקשת לשים את הפוקוס גם על קריטריון הזמן: "הפטור ממס ניתן רק אם תקופת הנכות הכוללת היא מעל 184 יום", היא מרחיבה, "מי שתקופת נכותו הכוללת נקבעה לפרק זמן שבין יום אחד לבין 184 יום לא יהיה זכאי לקבלת הפטור. יש גם מקרים שבהם מוענק פטור זמני של 100%. לדוגמה, חולי סרטן מקבלים פטור של 100% ממס באופן זמני. עם ההחלמה אחוזי הנכות יורדים משמעותית וכתוצאה מכך הפטור נלקח. כאן המעורבות של גורם מקצועי, שמבין ויודע כיצד להביא למיצוי מקסימלי של המקרה ויפעל להוצאת פטור קבוע, היא בפירוש קריטית. באופן טבעי, השאיפה היא תמיד לקבלת פטור לצמיתה, אבל זה כמובן תלוי בכל מקרה לגופו".

עניין מהותי נוסף נוגע לפטור רטרואקטיבי. "אחוזי הנכות אשר נקבעו על ידי הוועדות הרפואיות יכולים גם לקבל תאריך רטרואקטיבי", אומרת וולך, "קיימת אפשרות לקבלת החזר כספי מס ששולמו לאחר המועד שבו נקבע הפטור ועד פרק זמן של שש שנים אחורה. גם בעניין הזה יש חשיבות גדולה לעין מקצועית שתדע לזהות את אותם המקרים בהם בפטור שניתן בזמן מסוים יש התעלמות מליקויים בריאותיים כאלה ואחרים, ותפעל להכיל את הפטור גם שנים אחורה".

אף על פי שבכל הנוגע לפטור ממס קיימת בקרב הציבור היענות גבוהה יותר מאשר במקרים אחרים של מימוש זכויות רפואיות, וולך מבהירה: "מהיכרות רחבת שנים עם התחום, חוסר הידיעה של אנשים שמבקשים לצאת למהלך כזה הוא גדול. אני נתקלת באנשים שפשוט לא מפנימים את המשמעויות הכרוכות בתהליך הבירוקרטי הזה – לא מבינים מה דורשת הפרוצדורה ואיך בדיוק היא מתנהלת. גם אנשים שמצליחים לקבל בסופו של דבר אחוזי נכות, לא יודעים מה לעשות איתם אחר כך, למי לפנות ואיך לממש אותם באופן מיטבי. זו בדיוק הסיבה שתהליך כזה מצריך לא רק תיאום ציפיות מוקדם, אלא גם ליווי מקצועי אישי וצמוד מא' ועד ת'. גורם שנמצא כל העת עם אצבע על הדופק ועוקב אחרי התיק באופן רציף ויומיומי יכול לקצר את ההליך ולחסוך זמן יקר ומשאבים. בהקשר הזו חשוב לי גם לחדד ולהבהיר שלא כל לקות רפואית מובילה לקבלת פטור. התפקיד שלנו כאנשי המקצוע הוא לדעת לסנן את הפניות ולהגיד מפורשות לאלו שלדעתנו לא יהיו זכאים לו, להימנע מתהליך ארוך שעלול להסתיים במפח נפש".