אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פייסבוק לא מאזינה לכם דרך הסלולרי, ועכשיו זה מדעי צילום: the free thought project

דו"ח טכנולוגי

פייסבוק לא מאזינה לכם דרך הסלולרי, ועכשיו זה מדעי

חוקרים בילו שנה שלמה בניתוח 17,000 אפליקציות פופולריות ולא מצאו כל עדות להאזנה חשאית דרך הטלפון, מה יכול צה"ל לעשות נגד הריגול של חמאס דרך יישומי דייטינג והאם יתכן שיזמי הרכב האוטונומי אופטימיים מדי - ושהבינה המלאכותית כלל אינה חכמה דיה כדי לנהוג

04.07.2018, 13:19 | ניצן סדן

יורדים מעץ הקונספירציות

מישהו כתב פעם בטוויטר: "כולם צוחקים כל אלה שסבורים שהעולם שטוח, אבל בטוחים שפייסבוק מאזינה לכל מילה שלהם דרך הטלפון"; סוגיית ההאזנה החשאית היא תיאוריית קונספירציה ותיקה מאוד, וחריגה בנוף הקונספירציות: פייסבוק ושאר חברות האינטרנט מתות להאזין לנו, אך מוגבלות בשל סיבות טכניות, עסקיות ותדמיתיות - כפי שכבר הסברנו בעבר ב"כלכליסט". ועכשיו זה מדעי: חוקרים מאוני' נורת'איסטרן בילו שנה שלמה בניתוח הטענה וקבעו שעורבא פרח - מפרסמים לא מאזינים לכם דרך הטלפונים לשליחת פרסומות אולטרה-ממוקדות.

לא, פייסבוק לא מאזינה לכם, צילום: the free thought project לא, פייסבוק לא מאזינה לכם | צילום: the free thought project לא, פייסבוק לא מאזינה לכם, צילום: the free thought project

מומחי מדעי המחשב ניטרו 17,000 מהאפליקציות הפופולריות ביותר לאנדרואיד, ביניהן 8,000 אפליקציות עם חיבור מתמיד לרשתות חברתיות, כשלרוב הכולל יש הרשאת גישה למיקרופון המכשיר. להפתעת מופתעים, התגלה שאף לא אפליקציה אחת שלחה בחשאי אודיו בשום תצורה לשרתי השליטה שלה. באחריות מדעית נדרשת, סייגו החוקרים את קביעתם: לדבריהם, יש כל כך הרבה אפליקציות, שלא ניתן לשלול חד משמעית האזנה דרך אחת נידחת. בנוסף, המתודה שלהם נשענה על מערכת אוטומטית שמנתחת העברת קבצים בין יישומין ושרתים - ויתכן שפספסה משהו שמתכנת אנושי היה קולט. אך כזה הוא מדע: אין אמת מוחלטת, רק האמת המדויקת ביותר ברגע נתון.

ואולם, זיהו החוקרים כמה אפליקציות שמבצעות צילומי מסך בחשאי או מתעדות את פעולות המשתמש במכשירו. דרכן יכולים המפעילים להשיג מספרי אשראי, תמונות וללמוד המון על הרגלי השימוש שלנו. אז זהו, אפשר לרדת מעץ הקונספירציה. וללכת לדרוש מהמחוקקים להגביל את ביצוע צילומי המסך - מדובר בחדירה מגעילה לפרטיותנו. רגע, אבל איך זה שלפעמים קורה שאומרים "פיצה" ותוך דקות מופיעה לנו פרסומת לרשת פיצריות?

איך הם ידעו שאני רוצה פיצה?, צילום: שאטרסטוק איך הם ידעו שאני רוצה פיצה? | צילום: שאטרסטוק איך הם ידעו שאני רוצה פיצה?, צילום: שאטרסטוק

ובכן, הסיבה היא שילוב בין מאגרי המידע עלינו שיש למפרסמים וצירוף מקרים פשוט. אנחנו לא זוכרים את כל המקרים בהם הזמנו פיצה, את התאריך, השעה, הדברים שעשינו ברשת לפני ההזמנה ומשאירים טביעת רגל (למשל, לכתוב לחבר על הוול "הערב רואים את המשחק, יאללה ברזיל! פיצה עלי"). אבל המפרסמים רואים הכל - ומנסים להשיק קמפיינים שייקלעו לכמה שיותר גולשים עם מאפיינים דומים. זה לא שאדם ספציפי מקבל קמפיין רק עבורו - הוא תמיד יהיה חלק מרשימת הפצה של אלפים, רבבות ומיליונים.

 

זו לא גברת, זה אדון חמאס

צה"ל פרסם אתמול שארגון חמאס מנסה להשתלט על סמארטפונים של חיילים באמצעות התחזות לבחורות באפליקציות דייטינג; המחבלים מתכתבים עם טובי בנינו, ואז מבקשים מהם להוריד אפליקצית צ'ט אחרת - שנגועה בנוזקת ריגול. הפרסום הזה אינו חדש: חמאס עושה זאת כבר בערך שנתיים (אם לא יותר) ועוד בינואר 2017 פרסם צה"ל שהוא מודע לאיום, ומתמודד איתו בעזרת טייסי הסייבר של 8200, שנמנים בין ההאקרים הטובים בעולם. מה השתנה מאז 2017? לא הרבה. במקום לצ'וטט על הא ועל דא, מדברים הסמויים של חמאס על המונדיאל ועל דא; ויתכן שעברו לאפליקציית צ'ט נגועה אחרת - מדובר בקמפיין סייבר מתמשך שלהם, שכדרכם של קמפיינים מסוגו, עובר שינויים קטנים תוך כדי תנועה.

 

כך היא נראית באמת, צילום: איי אף פי כך היא נראית באמת | צילום: איי אף פי כך היא נראית באמת, צילום: איי אף פי

 

 

אבל צה"ל לא צריך את הסופר-האקרים שבמשרדי 8200 כדי למגר את האיום הזה; צריך רק לבצע הדרכה כלל-צה"לית פשוטה וקבועה, שתנחיל לכוחות את ההנחיות הבאות:

א. בחורה שמתכתבת איתכם בטינדר תרצה לעבור, אולי, לווטסאפ או לטלפון. היא לא תבקש מכם להוריד דווקא אפליקציה אלמונית ספציפית. ביקשה? דווחו למפקד, זה כנראה חמאס.


 

ב. חמאס משתמש בפרופילים פיקטיביים או פרוצים ולא קשה לבנות אחד שייראה אמין ביותר. הסתמכו על מה שהיא כותבת - השפה, הסגנון והתוכן - כדי להבין אם יש סיבה לחשוד, לא על איך שהפרופיל נראה.


 

ג. אתם כבר יודעים שאסור לדבר על ענייני צבא בצ'ט. וכל חייל יודע את זה. ולכן, בחורה שמתכתבת איתכם ושואלת שאלות על הפעילות, הבסיס, המשמרות, הכוננויות, הסיכונים הנוכחיים, תחילת וסוף הקו, הציוד או המיומנות שלכם - היא כנראה קמ"ן של חמאס. דוגרי, לאף בחורה לא אכפת אם יש לכם כבר רחפנים ביחידה או איזו נקודה בגדר הבסיס הכי חשוכה.

בסופו של דבר, כל איש סייבר יודה בצער שלא משנה כמה מתקדמות הן תוכנות האבטחה, אדם אחד שלחץ על לינק אחד יכול לגרום לחדירת אוטוסטרדת האקרים. ולכן, הפיתרון הטכנולוגי הוא לרוב רק גיבוי; אנשים שמודעים לאיום ומבינים שהם יישאו באחריות להזנחת הנהלים הם רשת ההגנה הכי טובה שיש.

כמה חכם הוא הרכב האוטונומי?

מהפכת הרכב האוטונומי נמצאת ממש מעבר לפינה, אומרים לנו ענקי ההייטק והתחבורה כבר די הרבה זמן. המערכת של דלפי ומובילאיי אמורה לאפשר זאת כבר בשנה הבאה; נוטונומי תשיק בה אלפי מוניות אוטונומיות בסינגפור ואחד מדגמי 2019 של GM כבר לא יצויד כלל בהגה. אבל צריך לקחת בערבון מוגבל את האופטימיות הזאת: גוגל ואלון מאסק חזו ב-2015 השקת מכונית אוטונומית מלאה תוך שלוש שנים, מה שכידוע לא קרה. לטענת חוקרי בינה מלאכותית, האופטימיות אינה במקומה בגלל שה-AI שבידינו פשוט לא טובה מספיק. ולכן, יעבור עוד זמן רב מאוד עד שנוכל להיפרד מההגה.

כביש, מדרגות, הכל נראה אותו דבר כביש, מדרגות, הכל נראה אותו דבר כביש, מדרגות, הכל נראה אותו דבר

לדבריהם, הבינה המלאכותית שיש לנו כיום יודעת להגיב בצורה יזומה למצב בו נתקלה, אבל רק אם הודרכה לעשות זאת. בכל תרחיש תאונה ישנם משתנים רבים מאוד, שטכנית ניתן לאסוף ולקטלג - אך מספיק שכמה פריטים יהיו קצת שונים - הרקע, הזווית בו עומד עצם בכביש, התאורה - והתוכנה תתבלבל. אין לה יכולת הכללה ושיוך; כל פריים בתרחיש של סכנת תאונה צריך להיות מוזן ספציפית במערכת כאפשרות, כדי שהיא תוכל לזהות את הסיכון המתקרב. ויש שינוי בין פריים לפריים, שיכול להבדיל בין חיים ומוות. קחו לדוגמה את המכונית האוטונומית של אובר, שדרסה למוות רוכבת אופניים: בתחילה, קלטה המערכת את האישה כמכשול בלתי מזוהה, לאחר מכן כהולכת רגל ואז כאופניים. כל אחד מאלה נע אחרת בכביש ומצריך התייחסות אחרת. הרכב של אובר לא ידע מה לעשות, ועד שהחליט - כבר פגע במסכנה.

 

המכונית של אובר נבדקת לאחר התאונה, צילום: רויטרס המכונית של אובר נבדקת לאחר התאונה | צילום: רויטרס המכונית של אובר נבדקת לאחר התאונה, צילום: רויטרס

נהגת הבקרה שישבה באוטו באותו רגע היתה מזהה ברגע אחד שלפניה אדם שעלול להידרס. היא פשוט צפתה בסרט בסלולרי שלה ולא הסתכלה על הכביש. וזו, לטענת המבקרים, המשוכה הכי גבוהה שתצטרך תעשיית הרכב האוטונומי לעבור: ה-AI שלנו לא טובה מספיק - משום שאינה אינטליגנטית כלל. עד שלא תפותח עבורן יכולת הבנה, לא יוכלו תוכנות להסיע אנשים מבלי לסכן את כל עוברי הדרך.

קצרצרים

1. ארגון הגנת הסביבה הפולני EcoLogic קיבל חשבון טלפון עצום: הוא נדרש לשלם יותר מ-10,000 זלוטי (כ-2,700 דולר) על שיחות חוץ. אנשיו הופתעו פעמיים, ראשית משום שאף אחד מהם לא ביצע את השיחות הללו ושנית, משום שהמספר שחייג היה שייך לחסידה. אנשי הארגון התקינו לה משדר ובו רכיב תקשורת סלולרי וכרטיס סים, כדי לנטר את תנועתה; כשהגיעה לאזור מזרח סודן, מישהו כנראה תפס את הציפור, שלף את הסים מהמשדר שלה וביצע שיחות להנאתו.

 

לא נוהגות להתקשר. חסידות, צילום: דורון ניסים לא נוהגות להתקשר. חסידות | צילום: דורון ניסים לא נוהגות להתקשר. חסידות, צילום: דורון ניסים

 

 

2. משתמשי ספוטיפיי בתשלום זועמים על החברה: הזמר דרייק השיק אלבום חדש - וספוטיפיי תקעה פרסומים שלו בכל רשימת השמעה. מי שמשלם על גרסת פרימיום לשירות מקוון נהנה משימוש ללא פרסומות, וספוטיפיי שברה את העיקרון הזה. זה הניסיון הראשון שלה לקדם כך אלבומי אמנים, שנגמר רע: גולשים רבים קיללו אותה ברשת, ואחדים אף טענו שקיבלו ממנה פיצוי בדמות החזר כספי.

3. אינסטגרם השיקה תכונה חדשה: היא תגיד למשתמש מתי צפה בכל התמונות שפרסמו נעקביו מאז ראה את כולן בפעם האחרונה. גולשים רבים נכנסים לשירות ומרפרשים בתכיפות גבוהה, רק כדי לראות שוב את אותם פוסטים, או כדי לחפש פוסטים שראה מוקדם יותר ונעלמו לו. היה עדיף לו היתה מציגה אינסטגרם את כל הפוסטים כרונולוגית וזהו, ואז תמונות לא היו נעלמות לנו.

 

4. פאדיחה לסוני: החברה תכננה להעלות ליוטיוב טריילר לסרט החדש Khali the Killer. אך במקומו, העלתה בטעות את הסרט עצמו. החברה קלטה את הטעות די מהר, אך גולשים זריזים כבר הספיקו ליצור לו עותקים. מדובר בסרט שהיה מגיע ישירות לשירותי הסטרימינג ולא בכותר גדול וחשוב - אך עדיין, מביך; מדובר בחברה שנלחמת בפיראטים ובמפיצי תוכן, בהאקרים שפרצו בעבר לשרתיה וגנבו סרטים - ועכשיו הדליפה אחד בעצמה.

5. חברת ZTE הסינית אמנם ניצלה מהחרם האמריקאי שאיים על המשך קיומה, אך עדיין לא יצאה מהבוץ: גורמים במפלגה הרפובליקנית בכו לנשיא טראמפ על ש-ZTE קיבלה ממנו עונש קל מדי - והוא מתדיין איתם בנושא בימים אלה. אז עד שייקבע עונשה הסופי, הורשתה ZTE לפעול כרגיל בארה"ב ומול חברות אמריקאיות - בהיתר זמני בן חודש.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

12 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

11.
השאלה היא לא כמה טובה רמת ה-AI של המכוניות האוטונומיות, אלא -
איפה היא ביחס ליכולות אנושיות. גם לנהגים בשר ודם יש שפע מגרעות, ונדמה לי שכולנו נתקלים בהן על בסיס יום-יומי. נהגי מוניות, למשל, אמורים להיות נהגים מקצועיים, ובכל זאת - לרוב הם מהגרועים ביותר על הכביש. עייפות? הסחות דעת? חוסר חשק? זה לא משנה מה גורם להם לנהוג כך. הם בני אדם, וזאת התוצאה. מכונית אוטונומית לא תתנהג ככה, וזה כבר ישפר משמעותית את רמת הבטיחות. הנתון הכי משמעותי כרגע הוא לא מה קרה בתאונה ההיא של אובר, אלא מה יחס התאונות לקילומטר של מכוניות אוטונומיות, ומהו אותו יחס אצל נהגים אנושיים. אם הוא דומה, המצב לא רע בכלל.
גג  |  06.07.18
לכל התגובות