איזי כהן: "פעלתי שנים במבנה בעלות לא שגרתי שפגע בהתנהלות"

מנכ"ל כלל ביטוח היוצא איזי כהן סיים את תפקידו באופן רשמי בתחילת החודש, והוחלף על ידי המשנה למנכ"ל יורם נוה. בימים אלה מלווה כהן את נוה בתהליך החפיפה, ויעזוב את החברה באופן סופי בעוד כחודשיים, לאחר פרסום הדו"חות של הרבעון השלישי.

החלפת המנכ"ל טילטלה את מניית כלל, שאיבדה כ־20% מאז הודעתו של כהן על עזיבתו. בהנהלת החברה צפויים שינויים נוספים. באחרונה מונה סמנכ"ל הכספים של מגדל ערן צ'רנינסקי לעמוד בראש החטיבה הפיננסית של כלל, במקומה של ענת לוין שהתפטרה. מנהל הנוסטרו של כלל יוסי דורי מונה אתמול לעמוד בראש חטיבת ההשקעות של החברה, גם הוא במקום לוין. המינוי הזה מציף סימני שאלה לגבי המשך הכהונה של מנהלת כספי העמיתים של כלל לימור דנש.

איזי כהן | צילם: אוראל כהן

ל"כלכליסט" נודע כי כהן שלח לחברי ההנהלה והדירקטוריון של כלל ביטוח מכתב המסכם את חמש השנים וחצי שבהן ניהל את החברה. המכתב נועד בעיקר להפריך את הקולות שניסו להציג אותו כמי שדירדר את פעילותה לעומת המתחרות - הן בשווי והן ברווחיות.

הוא התפטר במפתיע לפני שלושה חודשים, לאחר שהדירקטוריון של כלל, בראשות היו"ר, דני נוה מינה יועץ חיצוני, משה ברקת, לבקר את תוצאות כלל - מהלך שלא מצא חן בעיני כהן.

התשובה של איזי כהן לדו"ח הביקורת נגדו

במכתב, שנשלח גם ליו"ר נוה ולמשה טרי, נאמן מניות השליטה בכלל, פורט כהן את כל המהלכים שהוביל לאורך כהונתו, כסוג של תשובה ניצחת לדו"ח הביקורת נגדו. אלא שהמכתב גם חושף את רמת המורכבות שעמה נאלץ כהן להתמודד בניהול חברה ללא בעל שליטה, שכן בעלת השליטה אי.די.בי לא קיבלה היתר שליטה, ומניותיה מוחזקות כאמור על ידי טרי.

לטענתו, "החברה עומדת למכירה מזה שבע שנים, ונמצאת תחת הנאמן כבר יותר מחמש שנים. היא נדרשת לתשומות ניהוליות רבות המושקעות בעניין המכירה ובמבנה בעלות מורכב וייחודי שאינו קיים אצל המתחרים. הדבר משפיע על תהליכים עסקיים שהחברה התמודדה ועדיין מתמודדת איתם. הוא מציין כי הוא מקווה "שאחרי שנים של עבודה במבנה בעלות בעייתי המורכב מתמהיל של דירקטוריון/נאמן/בעל שליטה/פיקוח, שעלול להפריע או לעכב את התנהלותה התקינה והשוטפת של החברה, יגיעו השקט והנורמליזציה לכלל".

כהן טוען כי במהלך הכהונה שלו הוא הגדיל את ההון העצמי של כלל ב־2 מיליארד שקל ליותר מ־5 מיליארד שקל, הפחית את החוב של הקבוצה במיליארד שקל ואת הוצאות המימון ב־150 מיליון שקל לשנה. עוד מזכיר כהן כיצד הביא את יחס כושר הפירעון של החברה למול דרישות הסולבנסי ל־111%, לטענתו בזכות גיוס הון, אך גם בזכות "קבלת החלטות לצמצום פעילויות עסקיות בעלות דרישות הון גבוהות, וכמובן יצירת רווחים שוטפים".

השקעה של מיליארד שקל בשדרוג המחשוב

כהן מתייחס גם לנקודה חשובה ביחס למהלך שלדבריו נאלץ לבצע, אך גרם לכלל להוצאות כבדות – נושא המחשוב. כלל השקיעה כמיליארד שקל בארבע שנים האחרונות בשיפור מערכות המחשוב, על חשבון שורת הרווח: "שדרגנו משמעותית את התשתיות הטכנולוגיות בכל תחומי הפעילות". הוא מוסיף כי "ביצענו את השדרוגים תוך שמירה על שיעור הוצאות הנהלה וכלליות של החברה מהפרמיות ללא שינוי (9%)".

לאחר מכן מגיע כהן לאחת הנקודות העיקריות שהיו בעוכרי התוצאות של כלל בשנים האחרונות, ולא קשורה לניהול שלו – סביבת הריבית שחייבה את כלל לבצע הפרשות של 1.3 מיליארד שקל בשלוש השנים האחרונות, "בגלל התמהיל העסקי של החברה, שמורכב בהרבה מזה של המתחרים". הוא רמז כי כבר בקרוב התמונה תתהפך: "בסביבת ריבית משתנה ועולה, החברה תוכל ליהנות בעתיד משחרור רזרבות אלה, ולהראות שיפור משמעותי ברווחיות המדווחת".

בתשובה למבקריו בעניין ההשקעה במחשוב, כותב כהן: "לקחנו זאת מראש בחשבון, והבנו שאם רוצים להכין את החברה לעידן חדש, נפגע בטווח הקצר ברווחיות, אך בידיעה שהיא תשתפר בעתיד משמעותית". למרות ההסתייגות הזו, מבקש כהן להדגיש כי "בנטרול השפעת סביבת הריבית הנמוכה החברה השיגה בתקופתי בממוצע שנתי רווחיות של 21% מסך הרווח בענף".

במכתבו, כהן מטיח גם ביקורת ברגולציה על ענף הביטוח. "פעלנו בתקופה מאתגרת של רגולציה בלתי פוסקת, שהכבידה על החברה - במיוחד בתחום החיסכון ארוך הטווח - תוך שאנו סובלים ממערכות מידע ישנות בתחום ביטוח חיים, שאינן מסוגלות לתת לנו פתרונות מהירים ויעילים לדרישות הרגולציה", הוא כתב.