אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הוכפל מספר מקבלי תואר דוקטור ברפואה בישראל בתוך כחמש שנים צילום: גלעד קוולרצ'יק

הוכפל מספר מקבלי תואר דוקטור ברפואה בישראל בתוך כחמש שנים

עוד על פי נתוני הלמ"ס: בין 2017-1999 מספר הסטודנטים ללימודי רפואה באוניברסיטאות בארץ צמח מ־3,066 ל־5,194

15.07.2018, 09:28 | רונן ניב

בשיתוף מערכת זירת הבריאות

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה בימים האחרונים נתונים חדשים באשר ללימודי רפואה באוניברסיטאות בין השנים תש"ס (2000-1999) ותשע"ז (2017-2016). בעשרים השנים האחרונות התקיימו לימודי רפואה באוניברסיטאות בתל אביב, ירושלים (האוניברסיטה העברית), באר שבע (אוניברסיטת בן גוריון) והטכניון. בשנת תשע"ב (2012-2011), הצטרפה לרשימה גם הפקולטה לרפואה תחת אוניברסיטת בר אילן.

הנתונים מצביעים על כך שמספר הסטודנטים לרפואה גדל מ־3,066 בשנת תש"ס ל־5,194 בשנת תשע"ז. מתוך סך הסטודנטים לרפואה בתשע"ז, 3,047 (58.7%) למדו לתואר שני ברפואה כללית (דוקטור לרפואה), 2,147 (41.3%), למדו לתואר ראשון. עוד עולה מהנתונים כי כחמישית מהסטודנטים בשנה זו לתואר שני ברפואה כללית (520) היו סטודנטים בינלאומיים ממדינות צפון אמריקה.

קראו עוד בזירת הבריאות

מספר הסטודנטים לרפואה לפי תואר מספר הסטודנטים לרפואה לפי תואר מספר הסטודנטים לרפואה לפי תואר

 

גידול בשיעור הסטודנטיות

2,510 מועמדים, כך על פי המסמך, נרשמו בשנת תשע"ז ללימודי תואר ראשון ברפואה, 2425 מועמדים (96.6%), רשמו זאת בעדיפות ראשונה. 2,110 מועמדים (87%) רשמו לימודי רפואה כללית בעדיפות ראשונה, 13% רשמו לימודי רפואת שיניים. 28.6% מהמועמדים שרשמו את הרפואה הכללית בעדיפות ראשונה, התקבלו ללימודים במקצוע זה. ללימודי רפואת שיניים התקבלו 41.3% מאלו שרשמו מקצוע זה בעדיפות ראשונה.

לפי הנתונים, בין השנים 2017-2012 על כל ישראלי שקיבל בארץ תואר שני ברפואה כללית, היו בממוצע כ־1.5 ישראלים שקיבלו תואר זה בחו"ל, ולאחר מכן קיבלו רישיון לעסוק ברפואה בישראל. בשנים 2017-2012 מספר הישראלים מקבלי תואר שני ברפואה כללית מאוניברסיטאות בארץ הכפיל את עצמו מ־304 בשנת 2012 ל־601 בשנת 2017. בו בזמן, מספרם גם של מקבלי הרישיון בישראל לאחר שסיימו את לימודיהם בחו"ל גדל באופן ניכר: מ־527 בשנת 2012 ל־879 בשנת 2017.

שיעור הסטודנטיות ברפואה הכללית גדל מ־34% בשנת תשמ"ג (1983-1982) ל־54.7% בשנת תשע"ז. במסגרת לימודי רפואת השיניים, אחוז הגדול היה מרשים עוד יותר: מ־24.6% בתשמ"ג ל־64.1 בתשע"ז. מנגד, חלקן היחסי של נשים הממשיכות לתואר שלישי בקרב בוגרות תואר שני ברפואה כללית עמד על 2.8% והיה נמוך ביחס לחלקם של הגברים שעמד על 6.7%.

נתונים נוספים הראו כי אחוז הסטודנטים הערבים הלומדים לתואר ראשון ברפואה כללית היה גבוה מחלקם היחסי בלימודי מקצועות אחרים באוניברסיטאות, ומדובר ב־19.2% לעומת 13.5%. חלקם של הסטודנטים הערבים בקרב הסטודנטים לרפואת שיניים עמד על 24.7%. לעומת זאת, חלקם של יוצאי אתיופיה בקרב סטודנטים לתואר ראשון ברפואה עמד בשנת תשע"ז על פחות ממחצית האחוז – 0.4% בלבד. מדובר על אחוז נמוך מחלקם של סטודנטים יוצאי אתיופיה בקרב כלל הסטודנטים לתואר ראשון שעמד על 1.1%.

בשנות ה־2000 מספר מקבלי תואר שני ברפואה כללית ביחס לגודל האוכלוסייה בישראל היה יציב באופן יחסי ועמד על 5-4 למאה אלף איש. מתחילת העשור עלה היחס ובשנת 2017 הוא עמד על 7 למאה אלף איש.

כזכור, בראשית החודש פרסם משרד הבריאות את דו"ח "מערכת הבריאות בישראל 2015, בראי ה־OECD", ובו התייחסות ליותר מ־40 מדדים שבהם ניתן לראות את מצבה של ישראל ביחס למדינות החברות בארגון הבינלאומי לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי. בין היתר צוין בדו"ח כי שיעור הרופאים הפעילים בישראל ל־1,000 נפש נמוך מהממוצע במדינות הארגון – 3.1 ביחס ל־3.3. באשר לשיעור מסיימי לימודי הרפואה למאה אלף נפש, הרי שישראל ניצבה בחלקו התחתון של הדירוג עם 6.8%, בעוד הממוצע עמד על 12.1%.

מספר הסטודנטים לרפואה לפי תואר מספר הסטודנטים לרפואה לפי תואר מספר הסטודנטים לרפואה לפי תואר

 

"חיסרון ברופאים מתחמים"

"נתוני הלמ"ס אינם מפתיעים", מסביר ד"ר יצחק זיידס, מהפקולטה למדעי הרווחה והבריאות בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, "בסך הכל, מדובר בתמונת מצב מוכרת וידועה לאנשי המקצוע. כאשר מדברים על לימודי רפואה, חשוב להבהיר כי בארץ יש כמה מסלולים, ובראשם המסלול השש שנתי שהוא המסלול האופייני למרבית הפקולטות לרפואה. בנוסף, קיימים מסלולים חדשים ארבע שנתיים. למסלולים אלו מגיעים הסטודנטים לאחר שסיימו לימודי תואר ראשון בתחום אחר, ומכאן הם ממשיכים ללימודי רפואה – שנתיים לימודים קדם קליניים ושנתיים לימודים קליניים. הדבר מסביר מדוע יש בישראל יותר סטודנטים לרפואה לתואר שני מאשר לתואר ראשון. במודל הארבע שנתי, אגב, לומדים גם סטודנטים שמגיעים לארץ מחו"ל".

עוד מוסיף ד"ר זיידס: "נתון משמעותי נוגע לכך שכמות הסטודנטים לרפואה מאז סוף המילניום הקודם כמעט והכפילה את עצמה. בהקשר הזה ראוי להביא בחשבון את העלייה לאורך השנים. בהכללה, ניתן לומר כי הרצון של נשים לשלב עבודה ומשפחה מהותי יותר מזה של הגברים, אם כי רואים נטייה בדומה לדור ה־Y בשני המגדרים – דבר אשר יחייב לייצר התאמות לעולם החדש ויבוא לידי ביטוי בין היתר בשינויים באופי העבודה, שיבוץ התורניות בבתי החולים וכדומה. עניין נוסף נוגע לכך שבשנים 2017-2012 על כל ישראלי שקיבל בארץ דוקטור ברפואה כללית, היו בממוצע כ־1.5 ישראלים שקיבלו תואר זה בחו"ל ולאחר מכן קיבלו רישיון לעסוק ברפואה בישראל. זה לא סוד, לימודי רפואה בחו"ל סיפקו ומספקים חלופה ללימודי הרפואה בארץ כבר שנים רבות, והמגמה הזו צפויה להימשך גם בשנים הבאות. יש לזכור כי חלק מן הסטודנטים הישראלים הלומדים בחו"ל מגיעים לארץ ומקבלים חלקים, לפעמים נכבדים, מן ההכשרה הקלינית שלהם בבתי החולים בישראל בהסדרים אישיים או בין מוסדיים עם האוניברסיטאות בחו"ל".

בכל נוגע לדו"ח של מערכת הבריאות בראי ה־OECD שמצביע על כך שכמות הרופאים הפעילים ל־1,000 נפש נמוך מהממוצע במדינות הארגון, אומר ד"ר זיידס: "יש חילוקי דעות האם בישראל יש מחסור ברופאים או מחסור בתקנים. החיסרון הוא בעיקר ברופאים מתמחים ופחות ברופאים מומחים, לפחות בחלק מן ההתמחויות. בנוסף, חלק מן הפעילויות המבוצעות כיום על ידי רופאים, בהחלט ניתנות לביצוע על ידי מקצועות אחרים בתחום הבריאות כגון אחיות או אפילו אנשי אדמיניסטרציה. עם זאת, אסור גם לשכוח שהמחסור באחיות גדול יותר מהמחסור ברופאים. משרד הבריאות והאוניברסיטאות עושים מגוון פעולות בנושא המצב וכולנו תקווה שנראה שינוי כבר בקרוב".

לכתבות נוספות היכנסו אל זירת הבריאות >>

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות