אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מבקר המדינה התייחס למחדלי רעידת האדמה בסלחנות בלתי מובנת צילום: יאיר שגיא

פרשנות

מבקר המדינה התייחס למחדלי רעידת האדמה בסלחנות בלתי מובנת

דו"ח מבקר המדינה שפורסם אתמול חשף שהממשלה לא עושה כמעט דבר להכנת ישראל לרעידת האדמה המתקרבת. ועדת החקירה לרעידת האדמה יכולה להתחיל לכתוב את הדו"ח שלה

19.07.2018, 08:07 | שחר אילן

את דו"ח ועדת החקירה למחדל הגדול של רעידת האדמה אפשר לכתוב כבר היום. מדובר באסון ידוע מראש שאיש אינו מטיל בו ספק.

המחדל לא יהיה בכך שהמדינה לא עשתה הרבה כדי לחזק את מאות אלפי הדירות שאינן עמידות ברעידות אדמה. יש דברים שהם מעל לכוחה של המדינה. הרשלנות הפושעת תהיה בכך שכל כך מעט נעשה כדי לחזק 2,400 מוסדות חינוך שאינם עומדים בתקנים ומאות בתי חולים, מרפאות, תחנות כיבוי אש ותחנות משטרה שעלולים לקרוס. זה עלול לגרום בצורה ישירה או עקיפה לאלפי הרוגים ועשרות אלפי פצועים בלתי הכרחיים.

ההיסטוריה מגלה שאחת ל־90 שנה בממוצע מתרחשת בישראל רעידת אדמה חזקה וקטלנית. הרעידה האחרונה היתה ב־1927 כלומר לפני 91 שנים. מומחים מאוחדים בדעה שרעידת אדמה כזו בישראל היא ודאית והשאלה היא רק מתי. רעידת אדמה היא לא מטח של רקטות ולפחות בשלב זה אין שום מאזן הרתעה או כיפת ברזל שיכולים לעצור אותה או אפילו לחזות את הגעתה בטווח של יותר מכמה שניות.

על פי מסגרת ההיערכות שאושרה בממשלה, ישראל צריכה להתכונן לרעידת אדמה שבה 7,000 חללים, 8,600 פצועים קשה, 9,500 לכודים בהריסות בניינים ו־170,000 חסרי קורת גג. סיבה מרכזית לתרחיש הקשה היא שעד 1980 לא היה תקן בנייה מחייב לרעידות אדמה ולכן מבנים שנבנו לפני מועד זה נמצאים בסכנת קריסה.

יש כמה תסריטים אפשריים לדו"ח ועדת החקירה והגרוע שביניהם הוא אם היא תתרחש בין 8:00 בבוקר לשעות הצהריים, כלומר כשהילדים בבתי הספר. בתחילת העשור היו בישראל 2,400 בתי ספר שנבנו לפני 1980 ואינם עמדים בתקן רעידות האדמה. מאז חוזקו 50, כלומר 2%, ומתכננים לחזק עוד 200. יש הרבה תירוצים למה זה הולך כל כך לאט, אבל תירוצים לא מייצבים מבנים. בפועל המצב גרוע עוד יותר. הנתונים אינם כוללים מבנים טרומיים ובתי ספר פרטיים, כלומר חלק גדול מהחינוך החרדי והערבי.

מבקר המדינה יוסף שפירא, צילום: אלכס קולומויסקי מבקר המדינה יוסף שפירא | צילום: אלכס קולומויסקי מבקר המדינה יוסף שפירא, צילום: אלכס קולומויסקי

 

להציל את המצילים

אם רעידת האדמה תתרחש בבוקר דור ההמשך של ישובים שלמים או שכונות שלמות עלולים להימחק. נכון, המדינה לא יכולה לחזק אלפי בתי ספר אבל היא היתה צריכה להיות בעיצומו של תהליך החיזוק של כל בתי הספר באילת, בקעת הירדן, בצפון ובמפרץ חיפה. אגב, הדו"ח לא מספר לנו מה קורה במחנות צה"ל אבל אפשר לשער מה איכות המבנים שבהם חיים רבים מהחיילים. אם צה"ל לא יעשה משהו דחוף בעניין, רעידת האדמה עלולה להיות המחדל החמור בתולדותיו מאז מלחמת יום הכיפורים.

עוד נושא שהוא לגמרי באשמת המדינה וצפוי לככב בדו"ח ועדת החקירה הוא שהעזרה עלולה לא להגיע ליישובים שייהרסו. זה לא רק שיותר מ־70 גשרים בארץ אינם עומדים בתקן, אבל רק 3 חוזקו, אלא גם ש־185 תחנות כיבוי אש, משטרה ומד"א עלולות לקרוס ואז יהיה צריך להציל את המצילים. וישנה כמובן השאלה לאן בדיוק יפנו את הנפגעים.

כל בתי החולים בצפון, בחיפה ובאילת, כולל רמב"ם, בסכנת קריסה מלאה או חלקית במקרה של רעידת אדמה. עד עכשיו חוזק אגף אחד בבית החולים בני ציון בחיפה. התחילו לחזק את זיו בצפת אבל בגלל קיצוצים בתקציב הפסיקו באמצע.

הקבינט הביטחוני החליט השבוע לקראת פרסום הדו"ח להקצות למיגון בפני טילים ורעידות אדמה 500 מיליון שקל בכל שנה בעשר השנים הבאות. כלומר חמישה מיליארד שקל. בפועל זו החלטה שנכתבה על הקרח.

הממשלות כבר קיבלו בעבר החלטות בסכומים הרבה יותר נמוכים על מיגון ואחר כך חזרו בהן. ויותר מזה: ההחלטה מתקבלת קרוב מאוד לבחירות. כלומר את ההמחאה הזו כבר תצטרך הממשלה הבאה לפדות. תרצה תכניס את החצי מיליארד לתקציב 2020. תרצה - תקצה הרבה פחות.

ויש גם את האמת הגדולה על תוכניות סיוע לפריפריה - בלי שהממשלה תתאמץ, חלק משמעותי מהכסף לא ינוצל. הסיבות: קשה לקדם תוכניות ביישובים ערביים; קשה לשפץ בתי ספר ובתי חולים קיימים שיש בהם פעילות; חלק גדול מהכסף מיועד לסיוע בבניית ממ"דים ולרבים מהתושבים לא יהיה כסף לממן את חלקם.

המתינות של המבקר

קשה למנות את דו"חות מבקר המדינה שכבר התריעו על חוסר המוכנות לרעידת אדמה. המבקר מביא רשימה חלקית של שמונה. ולמרות זאת כל כך מעט נעשה. על רקע זה יש פער עצום וקשה להבנה בין הנתונים הכל כך חמורים שמפרט המבקר בדו"ח הנוכחי, לכך שהדו"ח מנוסח בצורה מתונה מאוד. המילה חמור למשל משמשת בדו"ח רק לתיאור הנזקים הצפויים ולא לתיאור המחדלים.

במכתב שפרסם המבקר בתחילת הדו"ח הוא משתמש בביטויים המנומסים "למרבה הצער" ו"תמונה עגומה". עכשיו אפשר לפתוח בהימורים, מה יבוא קודם: דו"ח המבקר הבא על מחדל רעידות האדמה או הרעידה עצמה וועדת החקירה שאחריה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות