היועמ"ש אימץ את המלצות המגמישות את הסדרי ניגוד עניינים; תקוצר תקופת צינון לעד שנה

היועץ המשפטי לממשלה אימץ את המלצות הצוות לבחינה מחודשת של הסדרי ניגוד עניינים בשירות הציבורי. הבשורה הגדולה היא התמקדות בשיקול המעשי של מניעת ניגוד עניינים אצל עובדי ציבור, כאשר מאידך תצומצם ההתחשבות בניראות, בפגיעה באמון הציבור כשאין חשש של ממש להטיית שיקול הדעת.

בשנים האחרונות עלו על סדר היום כמה דוגמאות למגבלות ניגוד עניינים. למשל מנכ"ל משרד האנרגיה שאול מרידור נמנע מלעסוק בלקוחות משרד אגמון שבו עובד אחיו עו"ד מתן מרידור; הממונה על ההגבלים עסקיים, מיכל הלפרין, שנמנעה מלעסוק בלקוחות משרד 'מיתר' ממנו הגיעה. ההמלצות החדשות יאפשרו גמישות גדולה יותר מצדם של הרגולטורים. למשל, הלפרין לא תעסוק בלקוח שבו היא טיפלה ישירות, אבל בלקוח של המשרד ניתן יהיה לבחון ולאפשר לה לטפל.

השינוי התפיסתי הזה נולד על רקע תלונות לטהרנות יתר שבאכיפת ניגוד העניינים וגם בעלויות הגבוהות שמשלם השירות הציבורי בעצם מניעת הטיפול בידי הרגולטור או עובד המדינה הייעודי מלטפל בנושאים שזיקתו אליהם רחוקה ולא מעוררת חשש אמיתי.

 

בגיבוש הסדרי ניגוד עניינים ניתנו המלצות במספר מישורים:

קירבה משפחתית: הצוות ממליץ להבחין בין שלושה מעגלים: הראשון (בני זוג, הורים וילדים), השני (אחים, גיסים, חותנים, סבים ונכדים), והשלישי (דודים, אחיינים ובני דודים). עד היום לא הוסדרה האבחנה בין רמת הקירבה לצורך הטלת מגבלות, הרי שמעתה אמות המידה לעריכת הסדרי ניגוד עניינים יתייחסו באופן שונה לכל אחד מהמעגלים, והיקף המגבלות ייקבע בהתאם למעגל הרלוונטי.

קשרי חברות: בעניין זה לא המליץ הצוות על קביעת נורמה חדשה, אלא העלה על הכתב את הקריטריונים שעל פיהם ניתן להגדיר את המקרים שבהם אופי הקשר עם חבר של בעל התפקיד מחייב הטלת מגבלות. ככלל, יוטלו מגבלות בשל חברות, כאשר מדובר בחבר קרוב של בעל התפקיד אולם במקרים בהם לא מדובר בקשרי חברות של ממש, אין מקום להטיל מגבלות. הקירבה תיבחן בהתאם לאינדיקציות בדבר עומק יחסי החברות, משך החברות, נסיבות ההיכרות, ותדירות וסדירות המפגשים. כמו כן, ייערכו התאמות בשאלון ניגוד עניינים, כך שיובהר על אילו קשרי חברות יש לדווח.

תקופת צינון: תקופת הצינון במעבר מהשוק הפרטי לציבורי תצומצם משנתיים לחצי שנה עד שנה. שוב, בהתאם לקריטריונים שנוגעים לבכירות ולמשך הכהונה בתפקיד הפרטי. החמרה לתקופה ארוכה משנה תופעל רק במקרים חריגים.

במצב של ניגוד עניינים, קיים יתרון בהעברת סמכויותיו של בעל תפקיד לגורם בכיר או מקביל לו, אולם הדבר מעורר קשיים תפקודיים משמעותיים ולעיתים אינו נדרש. לכן, ממליץ הדו"ח להעביר את הטיפול לגורם הכפוף לבעל התפקיד המנוע, וזאת למרות החשש שהכפוף ייטה לרצות את הבכיר.

בהינתן צמצום המשקל שיינתן לפגיעה באמון הציבור, המליץ הצוות על מנגנונים נוספים לחיזוקו. למשל שקיפות - פרסום יזום של חוות דעת למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים ופרסום יזום של הסדרי ניגוד עניינים של עובדי מדינה בכירים באתר אינטרנט ייעודי.

על רקע טענות שנשמעו, הצוות קורא להקפדה על אכיפת עבירות בתחום ניגוד העניינים, בראש ובראשונה במישור המשמעתי, כמו גם במישור הפלילי, במקרים החמורים. בנוסף, ממליץ הצוות כי השאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים ייחתם במסגרת תצהיר וכך יתייחסו אליו ברצינות ראויה ורבה יותר.

בראש הצוות עמד עו"ד דני חורין, ראש אשכול טוהר המידות וביקורת שיפוטית בייעוץ וחקיקה וחבריו היו עו"ד ד"ר יובל רויטמן, עו"ד ד"ר יונתן קרמר, עו"ד יעל כהן, עו"ד ערן עסיס, עו"ד דרור כהנר, עו"ד דפנה גוטליב ועו"ד אחיה רוזן.