נשיא התאחדות התעשיינים: היטל על יבוא מלט ייקר דירה רק בפחות מעשירית אחוז

היטל היצף על יבוא צמנט פורטלנד (חומר הגלם לייצור מלט ובטון), ייקר את מחירה של דירה ממוצעת בכ-1,500 שקל בלבד. כך טוען שרגא ברוש נשיא התאחדות התעשיינים, במכתב ששלח לוועדה המייעצת להיטלי סחר המתכנסת היום לדיון בהמלצה להטיל היטל למשך 5 שנים על יבוא צמנט מטורקיה ויוון, כדי להגן על השוק המקומי ממחיר היצף שעלול למוטט אותו.

במכתב שהגיע לידי כלכליסט, ברוש מתייחס לטענה של היבואנים המתנגדים להיטל, כי ההיטל יגרום להתייקרות המלט וכתוצאה מכך לעלייה ביוקר המחיה ובמיוחד התייקרות הדירות.

אלא שלדברי ברוש, מדובר בטענה "דמגוגית זולה, מרכיב המלט (צמנט) מהווה בסה"כ 0.5% ממחיר דירה ממוצעת וכל 10% של היטל יביא לייקור של 0.05% בלבד או כ-750 שקל במונחים כספיים". לדבריו הניתוח הזה תואם לנתונים שהתקבלו מהתאחדות בוני הארץ, הגוף שמייצג את חברות הבנייה.

לפני כשלושה שבועות דני טל הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה והתעשייה, פרסם ממצאים והמלצות בעקבות חקירה שנמשכה כמעט שנה וחצי ובה נבדקה תלונה של חברת מלט הר טוב בטענה ליבוא במחיר היצף של מלט מיוון וטורקיה. יבוא בהיצף הוא כאשר המחיר של סחורה מיובאת נמוך מהמחיר שאותה סחורה נמכרת בארץ בה היא מיוצרת. החשש הוא כי תופעה כזו יוצרת תחרות לא הוגנת מול יצרני המלט המקומיים, ותגרום לקריסה של החלשים מבניהם. טל קבע כי בשנים האחרונות חלה עליה של מאות אחוזים ביבוא מלט מיוון ומטורקיה במחירי היצף הנמוכים ממחירם במדינות המקור. על פי ממצאי החקירה,יבוא המלט מטורקיה ומיוון במחירי היצף, גורמים לנזק ממשי לתעשייה המקומית. דני טל מצא 9 יצרנים מיוון וטורקיה שמכרו צמנט במחיר היצף. בעקבות זאת העריך טל כי ללא התערבות הממשלה, קיים חשש להמשך פעילותו של מפעל מלט הרטוב ולפגיעה משמעותית בחברת נשר. לכן המליץ להטיל היטל לחמש שנים אשר יגן על התעשייה המקומית מפני היבוא במחירי היצף. לפי המלצתו על כל יצרן זר יוטל היטל בשיעור של כ-22.8%- 7.5%. ובמונחים כספיים 12-4 דולר לטון. ההיטל אמור לייקר את הצמנט המיובא ולאפשר ליצרנים המקומיים להתחרות בתנאי סחר הוגנים.

בעקבות הגשת ממצאי החקירה כונסה היום הוועדה המייעצת לשר הכלכלה והתעשייה והיא מקיימת שימוע פומבי לצדדים לחקירה. בסיומו היא תעביר את המלצותיה לאלי כהן שר הכלכלה והתעשייה אשר יחליט אם להטיל היטל היצף. החלטת שר הכלכלה והתעשייה טעונה אישור משה כחלון שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת.

כאמור, היבואנים שמבקשים למנוע את ההיטל גורסים כי הוא יגרום להתייקרות מחירי הדירות מתוך הערכה כי כחלון וכהן לא ירצו לפגוע במאמציהם להוזלת מחירי הדירות. לאור זאת כתב ברוש את הדברים.

עוד טוען ברוש כי בעקבות הגידול ביבוא בהיצף "חלקה של התעשייה המקומית ירד וצפוי לרדת עוד בצורה דרמטית בתקופת החקירה ולאחריה, ואילו הייבוא התגבר באופן דרמטי עד לכדי 40% מכלל שוק המלט בישראל". זאת בעוד שועדת הרשקוביץ לעידוד התחרות בענף המלט המליצה כי הנתח של המלט המיובא יגיע רק עד ל-25% מהשוק.

ב-2016 כשנה לפני שהחלה החקירה מפעל המלט נשר חלש על כ-70% מהשוק, ומפעל הר טוב על כ-9%. חברת סימנט שבשליטת מספנות ישראל החלה אז את פעילותה והשיגה תוך זמן קצר כ-4% מנתח השוק. על פי נתונים שהציג ברוש, נתח השוק של נשר צנח בשנה האחרונה ל-52%, הנתח של הר טוב ירד ל-8%, ואילו הנתח סמנט זינק ל-14%.

"המגמה הזו אינה תוצר של תחרות חופשית והוגנת כי אם תוצאה מעוותת אשר מקורה במחירי ההיצף חריגים של המלט המיובא, במטרה לדחוק את היצרן המקומי הקטן" טוען ברוש במכתבו "הניסיון מלמד כי לאחר השלמת הפגיעה בתעשייה המקומית מחירי הייבוא יעלו אף מעבר למחיר הפתיחה תוך פגיעה חמורה בתחרותיות ובייצור המקומי".

מחברת סימנט נמסר בתגובה: "כנראה שכשרוצים להגן על המונופולים החזקים במשק, אין גבולות וספק אם שרגא ברוש מאמין לדברים שכתב. רק לאחרונה טענה התאחדות התעשיינים כי מס על הפטקוק יגרום לתוספת של 50 מיליון ₪ בעלויות המלט דבר שלדברי ההתאחדות "מנוגד לעמדת הממשלה להורדת יוקר המחיה ומחירי הדיור בישראל". כעת, הוא רוצה שהציבור ישלם מיליארד וחצי ש"ח תוספת מס. אכן, אין גבול. חברת סימנט תמשיך ליישם את מדיניות הממשלה להורדת יוקר המחיה".

בתוך כך, עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, דיבר היום בפני הוועדה המייעצת לשר הכלכלה והתעשייה בנושא היטלים, בעניין כוונת משרד הכלכלה להטיל היטל היצף בייבוא מלט לישראל. לין אמר כי על הוועדה לשאול עצמה שלוש שאלות יסוד: הראשונה, האם הייצור המקומי כיום יוצר תחרות ברמה נאותה? לדבריו, סביר להניח שהתשובה שלילית. השנייה, האם הוועדה סבורה שלאחר הטלת היטל ההיצף, יעלו מחירי המלט בישראל? לדבריו, התשובה לכך היא שבטווח הבינוני והארוך - בוודאי שכן. השאלה השלישית לפי לין היא האם לאחר הטלת היטל ההיצף ירדו מחירי המלט? על כך השיב, כי הוועדה צריכה לקבל את התשובה הברורה כי מחירי המלט לא ירדו; זאת בעוד שיש אינטרס חברתי-כלכלי גדול שמחירי המלט ימשיכו לרדת, והפחתתם יכולה להיעשות רק אם תהיה תחרות אפקטיבית בפני הייבוא כפי שיש היום.