אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפחתת המס על רווחי הון: מדעי הפופוליזם צילום: אלכס קולומויסקי, גיא אסיאג

פרשנות

הפחתת המס על רווחי הון: מדעי הפופוליזם

הממשלה לא יכולה להרשות לעצמה להפחית את המס על רווחי הון, לא רק כי מדובר בהטבה לעשירים. אבל כשריח הבחירות עומד באוויר, לאקוניס לא אכפת להציע ולנתניהו לא אכפת לבדוק

16.09.2018, 23:28 | עמרי מילמן

פוליטיקאים אוהבים הצהרות, בעיקר כאלו שניתן לגזור על חשבונן קופונים. במסגרת כלכלת הבחירות שהפכה אינטנסיבית יותר ויותר מאז הקמתה של הממשלה הנוכחית, נשלפים שלל שפנים מהכובע.

הפעם הגיע תורו של שר המדע אופיר אקוניס לשלוף שפן בדמות ההצעה להפחית את המס שמוטל על רווחי הון. אז מה אם בין הבורסה לאחריות המיניסטריאלית שלו אין כל קשר - הפחתת מסים היא הצעה פופולרית שנוגעת לאנשים רבים יותר בהשוואה לתחום עיסוקו היומיומי, ולבחון הצעות לא עולה לאקוניס, או למי מחבריו לשולחן הממשלה, כסף.

אקוניס העלה את ההצעה בישיבת הממשלה ואף זכה לתמיכה מנוכחים נוספים - כמו יובל שטייניץ שהכה על חטא כשאמר שאולי הוא טעה בכך שאישר כשר אוצר את העלאת המס על רווחי הון מ־20% ל־25%, מה שגרם לחלק מהנוכחים להרים גבה. ראש הממשלה לא הביע תמיכה, כמובן, אבל הוא שלח את יו”ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ’ אבי שמחון לבחון את הנושא. במקום לצחוק בקול רם ולומר שלממשלה אין עודפי תקציב שיאפשרו לה להפחית את שיעור המס, שמחון שיתף פעולה עם מקהלת שרי הליכוד והודיע שימסור את המלצותיו לאחר החגים.

אקוניס ונתניהו, צילום: אלכס קולומויסקי, גיא אסיאג אקוניס ונתניהו | צילום: אלכס קולומויסקי, גיא אסיאג אקוניס ונתניהו, צילום: אלכס קולומויסקי, גיא אסיאג

הצעה לא ריאלית

 

קשה להאמין שנתניהו לא מבין שאין ביכולתו להפחית את המס על רווחי הון בעת הזו. הרי הוא זה שדחף, יחד עם שר האוצר משה כחלון, לאישור מוקדם של תקציב 2019. אילו התקציב לא היה מאושר בעיתוי כה מוקדם, הוא היה מגיע לדיונים בכנסת ממש אחרי החגים, מה שהיה מאפשר לבחון באופן יסודי את האפשרות להפחית את המס. אולם משום שהתקציב לשנה הבאה כבר סגור, הגירעון ידוע ואין צפי להכנסות חד־פעמיות, אין לממשלה דרך לממן את הפחתת המס הזו, אפילו באופן זמני. ונתניהו יודע זאת. גם הכלכלנים של המועצה הלאומית לכלכלה שישבו עם אנשי האוצר ודנו באופציה הזו בעבר הקרוב יודעים זאת.

ההכנסות ממיסוי רווחי הון מסתכמות בכ־18 מיליארד שקל בשנה, כש־4 מיליארד שקל מתוכם הם תוצאה של מיסוי פעולות מסחר בבורסה. בשנה שעברה ההכנסות הסתכמו ב־32 מיליארד שקל כתוצאה ממבצע של רשות המסים שאפשר לבעלי חברות לשחרר רווחים כלואים בצורת דיבידנד שעליו שילמו מס מופחת. לפי ההערכות של כלכלנים בממשלה, הורדת המס בחזרה ל־20% תביא לאובדן הכנסות של כ־2 מיליארד שקל בשנה. ניתן להפחית את הנזק באמצעות החזרת הגלגל לאחור, לטרום שנות ה־2000, אז אוחדו שיעורי המיסוי על הבורסה עם שיעורי המיסוי על רווחי הון. כלומר, ניתן ליצור שוב פיצול ולהפחית את המס רק על רווחים שנוצרים כתוצאה ממסחר בבורסה. אין לכך היגיון כלכלי, אך לפי ההערכות, אובדן ההכנסות במקרה זה יעמוד על כמיליארד שקל בשנה.

ובכל מקרה, אם רוצים לעודד את צמיחת המשק - הדגל שבו נפנף אקוניס כשהעלה את הצעתו - עדיף להפחית את מס החברות.

המלכוד של כחלון

אם שמחון יחזור עם המלצה להפחית את המס על רווחי הון, שר האוצר ימצא את עצמו במלכוד שישמח מאוד את ראש הממשלה. אם הוא יסכים להפחתה, הוא ייצור לעצמו בור תקציבי ויתרחק מהתדמית החברתית שלו, שכן הפחתה כזו תיתפס כמתן הטבה לעשירים; אם הוא יסרב, הוא ייאלץ לצאת נגד נתניהו ולהיתפס על ידי המשק כמי שפוגע בעשיית העסקים בישראל. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות