אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הדרבי של סאקי: צ'לסי נגד ליברפול - משחק בין מאמנים שלמדו מאב הכדורגל המודרני צילום: אינסטגרם

הדרבי של סאקי: צ'לסי נגד ליברפול - משחק בין מאמנים שלמדו מאב הכדורגל המודרני

פפ, מאמן מנצ'סטר סיטי, וסארי, מאמן צ'לסי, לא שיחקו עבור סאקי אבל נחשבים ל"חסידיו". מיהו מוכר הנעליים שהתחיל מלמטה והמציא מחדש את המשחק?

27.09.2018, 09:00 | אוריאל דסקל

ביוני השנה מאוריציו סארי, פפ גווארדיולה ואריגו סאקי בילו את חופשתם במלון פרלה ורדה שבכפר הנופש מילאנו מארטימה. פפ, מאמן מנצ'סטר סיטי, וסארי, מאמן צ'לסי, לא שיחקו עבור סאקי אבל נחשבים ל"חסידיו" ולבטח השלושה דיברו בלהט על כדורגל לאורך החופשה שלהם. כשחקן, גווארדיולה הגיע לאיטליה אחרי שנים רבות בברצלונה כדי ללמוד יותר מקרוב את הכדורגל האיטלקי, שבשנות השמונים והתשעים היה הכי מפותח טקטית - בעיקר בגלל סאקי. סארי, שכמו סאקי לא היה שחקן מקצוען ועלה לגדולה דרך הליגות הנמוכות בארץ המגף, נחשב למאמן האיטלקי הנוכחי שהכי קרוב בכדורגל שלו לאידיאל שסאקי תמיד רצה לראות מקבוצותיו. "נאפולי של סארי היתה יצירת מופת שלו" אמר סאקי על הכדורגל של סארי.

קראו עוד בכלכליסט

מה שפחות ידוע זה שגם יורגן קלופ, המאמן הגרמני של ליברפול, שיתמודד בשבועיים הקרובים נגד סארי, נאפולי של קרלו אנצ'לוטי (שגם כן היה תלמיד של סאקי) וסיטי של פפ גווארדיולה, הוא אחד ממאמנים מודרנים רבים ששאב השראה רבה מאריגו סאקי. אפשר לומר שסאקי הוא "סב רוחני" של המאמן הגרמני. בעצם, סאקי, ביחד עם יוהן קרויף, הוא ככל הנראה האב הרוחני של הכדורגל שאנחנו רואים היום.

גווארדיולה, סאקי וסארי. אב רוחני, צילום: אינסטגרם גווארדיולה, סאקי וסארי. אב רוחני | צילום: אינסטגרם גווארדיולה, סאקי וסארי. אב רוחני, צילום: אינסטגרם

מוכר נעליים נגד עיתונאי

הכדורגל ההגנתי נחשב כמעט לקדוש באיטליה עד הגעתו לסצנה של מוכר נעליים, שביחד עם אביו טייל ברחבי אירופה ולמד כדורגל מחוץ למדינה - סאקי. הוא היה זה שהמציא מחדש את משחק הלחץ והמסירות הקצרות של נבחרת הולנד ואייאקס בשנות השבעים - והוביל את מילאן להישגים כבירים עם 4־4־2 התקפי. תחילה כינו אותו באיטליה "החייזר". סאקי הפך ל"אויב" של פרשן הכדורגל המשמעותי ביותר בהיסטוריה של הכדורגל האיטלקי, ג'יאני בררה, שהיה קוטל את הקבוצה שלו - לא משנה כמה טוב שיחקה. אבל סאקי הוביל מהפכה שפשטה באיטליה תחילה ולאחר מכן הגיעה לכל אירופה.

ואולם, בשנות התשעים הכדורגל האיטלקי היה בקרב שבטי, כמעט תיאולוגי, בין התפיסה של אריגו סאקי מאמנים, שכמו בררה, האמינו שזה רק טבעי שהאיטלקים ישחקו הגנתי. בררה, האמין ש"משחק מושלם נגמר ב־0־0" וטען שכגזע האיטלקים, לא חזקים כמו המערב אירופים בגלל דיאטה נטולת חלבונים יחסית. ולכן יש להם הזכות המוסרית לשחק Difenssivista - משחק הגנתי, כי "אין להם הכוח הפיזי לשחק בצורה התקפית". מריו סקונצ'רטי, חבר של בררה וכתב בקוריירה דלה סרה, טען ש"סאקי לכדורגל האיטלקי הוא כמו עמנואל קאנט לפילוספיה: היה כדורגל איטלקי לפני סאקי וכדורגל איטלקי אחרי סאקי". לפי סקונצ'רטי "סאקי השאיל דברים מהכדורגל ההולנדי וגרם לאיטלקים לדמיין שהם יכולים לשחק טוטאל פוטבול".

"בררה אמר שאנחנו צריכים לשחק כדורגל הגנתי בגלל שאנחנו לא חזקים כמו האחרים - אבל ראיתי בענפי ספורט אחרים שאנחנו מצליחים ולא נחותים פיזית - אז הבעיה היתה מנטלית. מנטלית של עצלנות והגנתיות", אמר המאמן. סאקי הוביל לעלייה אדירה בשערים במשחק בליגה האיטלקית (1.92 למשחק כשהחל לאמן את מילאן ב־1987, ובארבע שנים הממוצע עלה ל־2.29 שערים במשחק).

מאז, הכדורגל האיטלקי נע בין הגישה של סאקי לבין הגישה של בררה. מאמנים שחושבים כמו סאקי ומאמינים בכדורגל יותר מערב אירופי שמבוסס על תנועה התקפית - ע"ע קרלו אנצ'לוטי, לוצ'יאנו ספאלטי ואחרים. מצד שני, יש מאמנים וכתבים איטלקים שבזים לכדורגל ההתקפי של הספרדים או הגרמנים. אבל הם מתמעטים עם השנים - בטח ברמות הגבוהות. עם זאת, ברמת השטח באיטליה עדיין קיימת התנגדות לכדורגל המודרני. לפני מספר שנים עיתונאי בשם מישל דלאי הוציא ספר על כמה הוא שונא את ברצלונה "נגד הטיקי טאקה" (Contro il Tiqui-Taca). דלאי כתב שהוא חושב שברצלונה משחקת "כדורגל שהוא אוננות" - מסירה אחרי מסירה בלי שום משמעות. אבל כמו שפפ גווארדיולה וסארי לא מבססים את המשחק שלהם אך ורק על מסירות קצרות - אלא בעיקר רואים בהן כלי לשליטה על קצב המשחק, כך גם סאקי, שביסס את רוב הכדורגל שלו על קונספטים של 'חלל', 'תבניות מסירה' ו'מיקום השחקנים בתנועה'.

סתם לדוגמה, סאקי רצה לצמצם את החללים של הקבוצה היריבה ו"להרחיב" את החללים שיש לקבוצתו על ידי תנועת השחקנים שלו. הוא רצה מקסימום 25 מטר בין השחקן הקדמי ביותר במערך לשחקן האחורי ביותר במערך כדי לצמצם את מרחב הפעילות עם הכדור ליריבה ולהשיג יתרון מספרי בכל חלק במגרש. כיום זו דרישה כמעט סטנדרטית לכל קבוצה מכל מאמן.

סאקי גם לא האמין ב"מערכים". "מערכים לא משנים" אמר סאקי ל"גזטה". "מה שחשוב זה הפירוש של המערך. לדוגמה. כשהייתי במילאן, תקפנו עם חמישה שחקנים לפחות. לפחות חמישה. השחקנים הללו נעו על המגרש בזהירות ובחשיבה ולא על אוטומט. הרעיון כאן הוא להשיג יתרון מספרי במקומות שאנחנו רוצים על המגרש. זה מעלה את הסיכוי לאחד על אחד ברחבת היריב. אי אפשר להגדיר את זה במספרים. 'המערך' שלנו היה תנועה".

יורגן קלופ. גם חסיד של סאקי, צילום: רויטרס יורגן קלופ. גם חסיד של סאקי | צילום: רויטרס יורגן קלופ. גם חסיד של סאקי, צילום: רויטרס

מגפון באימונים

בשביל הכדורגל שסאקי רצה, הוא היה עובד עם השחקנים - במשך שעות על גבי שעות - על המיקום שלהם במגרש. בחדר הווידאו וגם עם מגפון במגרש האימונים היה מורה לשחקנים שלו איפה לעמוד, איך לעמוד, איך לשמור על צורה כצוות של ארבעה ועוד. הרבה עבודה בלי הכדור. כדי שילמדו את התנועות שהם היו צריכים ללמוד - כדי להגיע לסנכרון בתנועה יחדיו. האימונים היו מתישים מנטלית ולשחקנים נמאס מהם במהירות - אבל ממשיכי דרכו של סאקי מצאו דרכים להמתיק את התרופה ולגרום לשחקנים ליהנות מהעבודה הטקטית.

אחד מאותם אנשים שעשו זאת היה וולפגנג פרנק, מאמן גרמני שבניגוד למאמנים הגרמנים האחרים בשנות השמונים והתשעים - לא רצה להסתמך על מסורת הטקטית של כדורגל הגרמני - וצפה בשעות על גבי שעות של מילאן של סאקי. פרנק קרא כל דבר שהיה יכול על סאקי. ראה כל וידאו שלו. פרנק היה יושב שעות גם עם שחקניו ומראה להם קטעים ממשחקים שלהם ושל מילאן. יורגן קלופ, אחד מהשחקנים של פרנק במיינץ, היה יושב עם דף ועט ורושם הערות.

כתוצאה מהעבודה של פרנק, מיינץ שלו שיחקה כדורגל מבוסס לחץ של סאקי במעמקי הבונדסליגה השנייה. "ההשראה שלי היתה וולפגנג פרנק - המאמן שלי בליגה השנייה במיינץ" אמר קלופ בראיון לדונלד מקריי מ"הגרדיאן". "הוא שאב את ההשראה שלו מאריגו סאקי. היינו הקבוצה הראשונה בגרמניה ששיחקה 4-4-2 בלי ליברו. זה היה הדבר הכי טוב שלמדתי על כדורגל. לפני שהסתכלתי על המתודות של סאקי, חשבנו שאם השחקנים האחרים טובים יותר, אנחנו נפסיד. אבל למדנו שאפשר לנצח קבוצות טובות יותר עם טקטיקה".

קלופ המשיך: "מה שסאקי עשה עם פאולו מאלדיני, פרנקו בארזי, בילי קוסטקורה ומאורו טאסוטי היה מדהים. היה וידאו שלהם מתאמנים וביחד עם וולפגנג פרנק ראינו אותו 500 פעמים. הם שמו את המקלות על המגרש והם נעו בתוך המערך כמו להק ציפורים. התאמנו בלי הכדור. אף אחד לא עשה את זה בגרמניה. בגרמניה או שרצת עד שאתה מקיא או ששיחקת כדורגל טכני. שום דבר לא היה בין לבין. לא היו טקטיקות. ואז ראינו את זה עם פרנק. זה היה משעמם אבל אחד מהמאמנים הטובים בעולם, אולי עם השחקנים הכי טובים בעולם - בגלל שזה הכרחי. אז עשינו את מה שהם עשו. מקבוצה שהיתה בסכנת ירידה לליגה השלישית, נהפכנו לקבוצה הכי טובה בליגה השנייה."

תחת פרנק, ובסיוע סאקי, קלופ גילה שכדורגל הוא הרבה יותר מחבורה של אנשים שרצים אחר כדור. הוא התחיל לראות את הכדורגל כסדרה של תבניות שקבוצה שמתרגלת אותן היטב, יכולה לכפות את סגנון המשחק שלה על היריבים. אבל קלופ גם הבין שבשביל להתאמן בצורה יעילה יותר על השיטה, צריך שהאימונים יהיו יותר "כייפים". הוא הכניס אלמנטים שונים לאימונים שלו - תחרויות ומשחקים. השחקנים למדו להסתכרנן בלי שיצעקו עליהם עם מגפון.

מאוריציו סארי הכניס אלמנטים של כיף לאימונים שלו - כולל צילומים עם רחפנים. הוא גם מאמין שכדורגל מצריך אנרגיות, דימיון, מחשבות מפתיעות. צריך ליהנות מהמשחק וכך גם האוהדים יהנו. "המשחק שלנו הוא לא ספורט, הוא משחק" אמר במסיבת עיתונאים בתקופתו בנאפולי. "כל מי שמשחק את המשחק התחיל לשחק אותו כילד בשביל הכיף. וצריך לטפח את הילד בתוכנו - כי זה בדרך כלל מה שהופך אותנו לטובים יותר. האספקט המקצועי מוציא את הטוב ביותר מאיתנו אבל 99% מהזמן, לא ב-100% מהזמן. אז כדי לייצר משחק שהוא כיף וכיף לשחק אותו, הוא הדבר הראשון שצריך עבור סגל ברמה גבוהה". סארי הוסיף: "המטרה שלי היא ליהנות כל עוד אני כאן ולנסות להיות תחרותי בכל התחרויות עד הסוף. המטרה האישית שלי היא ליהנות. בגלל שאני חושב שבחיים המתנה הכי גדולה שאתה יכול לקבל זה לכייף כשאתה עובד. למעט אנשים יש את זה, ואני מקווה שזה יהיה ככה אצלי כל הזמן".

קלופ, כאמור, גם שם דגש על "הכיף". בדורטמונד, סיפר, הראה תמונות של ליאו מסי וחבריו לברצלונה חוגגים שערים". "הראתי להם תמונות שלהם - מסי וחבריו - חוגגים כל שער כאילו הוא הראשון שהם כבשו. אני לא השתמשתי בקליפים כי אני לא מעתיק את הסגנון של בארסה. אבל אתה רואה אותם חוגגים את השער ה-5,868 שלהם כאילו הם אף פעם לא כבשו. בשבילי, ככה צריך להרגיש - עד שמתים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות