פרופ' יפה זילברשץ: "מי שחושב שבנט השתלט על ות"ת יכול לעזוב את הוועדה"

ליו"ר הועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת) פרופ’ יפה זילברשץ יש לא מעט ביקורת על מערכת ההשכלה הגבוהה שהיא עומדת בראשה. היא אומרת שהאוניברסיטאות לא ממצות את פוטנציאל ההכנסות שלהן מהתעשייה ומרחיקות אותה באמצעות חוזים משפטיים של מאות עמודים. בראיון לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית היא אומרת גם שהפקולטות לרפואה הביאו את הקמת הפקולטה לרפואה באריאל על עצמן מכיוון שלא נענו לדרישותיה להגדיל את מספר הסטודנטים.

יו"ר ות"ת הוא האדם בעל הכוח הרב ביותר בהשכלה הגבוהה בישראל מכיוון שהוא אחראי על קביעת המדיניות התקציבית וחלוקת התקציב של 11.5 מיליארד שקלים. ביולי האחרון נבחרה זילברשץ לקדנציה נוספת של שלוש שנים, וצפויה להשלים שש שנים בתפקיד. זילברשץ מובילה מטעם שר החינוך נפתלי בנט את המהפכה של מעבר לאקדמיה מוטת הנדסה ומחשבים שמשרתת את אומת הסטראט־אפ. היא גם אחראית על ההיערכות לקראת הקמפוס החדש של העולם הדיגיטלי, זה שלאף אחד אין מושג כיצד יראה.

שלושה מחברי ות"ת פרסמו לאחרונה מכתב שטוען שבנט השתלט על הוועדה ומעביר בה החלטות פוליטיות ובלתי מקצועיות, דוגמת הקמת הפקולטה לרפואה באריאל ומתן אפשרות למרכז הבינתחומי להעניק תארי דוקטור.

בנט באמת השתלט על הוועדה?

"הם טענו. כל אחד יכול לטעון. זכותם לחשוב כך. ות"ת היא גוף מקצועי לחלוטין ושתי ההחלטות שאליהן הם התייחסו התקבלו על בסיס ועדות מקצועיות שבדקו את הנתונים. אם מישהו חושב שהשתלטו לו על החיים הוא לא אמור להישאר כבול. הם יכלו לא להמשיך. הראיה היא שהם נשארו בוות"ת ובחרו להמשיך לעבוד אתנו".

זילברשץ אומרת שהמרכז הבינתחומי עמד בקריטריונים האקדמיים להענקת תארי דוקטור כבר לפני חמש שנים והעיכוב עד עכשיו היה רק בגלל הוויכוח על הגבלת תקופות הכהונה של הבכירים (הכוונה בעיקר לנשיא המרכז הבינתחומי, פרופ' אוריאל רייכמן - ש"א). "אני חושבת שמגיע להם להעניק תארי דוקטור".

אז הם כבר יכולים לקרוא לעצמם "האוניברסיטה הפרטית הראשונה", כמו שהם כל כך אוהבים?

"אם הם רוצים להיקרא ‘אוניברסיטה’ הם צריכים להגיש בקשה, וות”ת והמועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) יחליטו. בפועל הם לא הגישו בקשה והמל"ג לא אישרה להם תואר של אוניברסיטה".

מה שהדיקאנים הביאו על עצמם

קשה להתעלם מכך שהמכנה המשותף לשתי ההחלטות מעוררות המחלוקת הן שהמיליארדר שלדון אדלסון, המקורב לנתניהו ולבנט, הוא תורם לשני המוסדות. בין היתר תרם את המבנה לפקולטה לרפואה באריאל. הפקולטות האחרות לרפואה טוענת שההחלטה תגרום נזק, מכיון שאין בישראל מספיק מחלקות בבתי חולים שבהן הסטודנטים לרופאה עוברים הדרכה בשנות הלימוד הקליניות.

פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה | צילום: צביקה טישלר

אולי ות"ת מקבלת החלטות לפי מה שאדלסון רוצה?

"אני קובעת את סדר היום של ות"ת ואני לא מכירה את אדלסון, והוא לא ביקש ממני דבר. הפקולטה לרפואה באריאל הוקמה בשל מחסור ענק בסטודנטים לרפואה ורופאים ובשל העובדה שפניות חוזרות ונשנות שלי אל הדיקאנים להגדיל את מספר הסטודנטים לא נענו. במידה מסוימת הם הביאו את זה על עצמם. כרגע כדי לספק חצי מהפער הקיים ברופאים צריך עוד 230 סטודנטים בשנה. מתוכם 70 סטודנטים יהיו באריאל. במקביל נתנו תקציבים להגדלת מספר הסטודנטים בפקולטות האחרות".

הדיקאנים טוענים שאין מספיק מחלקות להתמחות.

"זה לא מנע מהם לפתוח תוכניות בינלאומיות לסטודנטים זרים תמורת שכר לימוד גבוה מאוד. יש מספיק מחלקות וזה דבר שאפשר לפתור בכמה חודשים. הפוטנציאל בבתי החולים לא מנוצל, בלשון המעטה. אני מאוד מקווה שלא נגלה שאנחנו לא מגיעים ל־950 סטודנטים ונצטרך להוריד לפקולטות ממכסת הסטודנטים מחו”ל”.

זה נשמע כמו איום.

"זה לא איום אבל זה סימן קריאה: שימו לב, אנחנו מסתכלים. אם אוניברסיטה אחרת היתה מציעה לפתוח פקולטה לרפואה, היא היתה סופגת אותה ביקורת. כל פקולטה לרפואה חדשה שקמה לא מתקבלת על יד הפקולטות הקיימות".

נגד שרת המשפטים אילת שקד עולה הטענה שהיא ממלאת את מערכת המשפט במשפטנים מבר אילן. נגד שר החינוך בנט עולה הטענה שהוא ממלא את מערכת החינוך הממלכתית בבכירים דתיים. את שהיית דיקאנית הפקולטה למשפטים בבר אילן נראית כמו שילוב של השניים.

"אני באה מהמגזר הדתי אבל אני מצהירה בצורה הכי ברורה: לא הכרתי את בנט עד לראיון שקיים לי במסגרת חיפושיו אחר מועמדים ליו"ר ות"ת. ההיכרות שלנו היא על בסיס מקצועי. המערכת חבה לבנט הרבה על המינוי שלי שלא בא מהמקום הסקטוריאלי, כי זו אחת הפעמים הראשונות שמי שעומד בראש הרגולציה של האקדמיה היה קודם בניהול אוניברסיטאי. אני אוסיף: נפתלי בנט הוא שר חינוך שמערכת ההשכלה הגבוהה מאוד יקרה ללבו והיא חבה לו המון. הוא תומך בכל דבר שהמערכת זקוקה לו. היו לי שלוש שנות עבודה נפלאות אתו".

סטודנטים זרים לא באים הנה

איך מתקדם הסדר ההבראה של האוניברסיטה העברית?

"המהלך שעשינו הוא הטוב ביותר שיכולנו להגיע אליו. מצד אחד ההסדר מאפשר לה לשמור על מובילוּת, והראיה שכבר השנה היא חזרה ל־100 הראשונות בדירוג שנחאי, אבל הוא גם מחייב אותה להמון התייעלות. בינתים היא עומדת בחובות ההתייעלות ונבדקת בכל רבעון. בתום התהליך נראה צמיחה גדולה".

לא הגיע הזמן לקצץ בפנסיות התקציביות שבאות על חשבון המחקר והפיתוח?

“הגמלאים נתנו את חלקם בהסדר וויתרו על תוספות והטבות”.

הפנסיות התקציביות מעיקות על עוד מוסדות.

"ממש לא באותה מידה. בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב ערוכים לדבר הזה. בחיפה זה זניח. בבר אילן זה שואף לאפס".

העברית אמנם חזרה ל־100 הראשונות בדירוג שנחאי, אבל האם יש באמת סיכוי שנשמור על מעמדנו בצמרת העולמית מול ההשקעה של מדינות אחרות באקדמיה?

"התחרות והעוצמות של המעצמות הגדולות לא הופכות את החיים שלנו לקלים: אם אנחנו הולכים להשקיע במחקר מכניקת קוואנטים 150 מיליון דולר - הסינים משקיעים 10 מיליארד. אבל האמביציה שלנו ביחד עם השקעה בתשתיות נכונות ותקציבים ממוקדים למצוינות מחקרית יכולים לאפשר לנו להמשיך להיות שחקן מוביל".

הכרזתם על תוכנית למשיכת סטודנטים זרים. אבל המצב הנוכחי שבו 1.5% מהסטודנטים בארץ זרים מול ממוצע OECD של 6% מביך וקשה לראות מה ימשוך סטודנטים למדינה מבודדת שנמצאת בעימות מתמיד.

"המצב אכן מביך. יש קושי של שפה וקושי של ביטחון. יש גם חוקי הגירה לא סופר־גמישים. כל הדברים ביחד לא קורצים להגיע לאזור לא רגוע ואולי גם לא מחבק. הוצאנו לדרך תוכנית בינלאומית עם יעדים צנועים כדי ליצור תשתיות ולהסיר חסמים. לא כדי להפוך את זה לביזנס. אם נצליח בחמש שנים להגיע לממוצע של 3% זה יהיה יפה מאוד. להגיע לממוצע ה־OECD זה כבר עניין לתוכנית החומש הבאה. אנחנו עובדים עם חברה בינלאומית שממפה את היתרונות שלנו ותציע לנו במרץ הקרוב תוכנית למיתוג ושיווק של ישראל כמדינת השכלה גבוהה".

מרחיקים את התעשייה

זילברשץ אומרת שהקמפוס כיום חייב לשלב את התעשייה בעולם האקדמי. היבט אחד של זה צריך להיות מרכזי יזמות לסטודנטים. לדבריה היום "אם יש לך רעיון מדהים לסטארט־אפ למה שלא תקבל את כל הסיוע לרעיונות היזמיים שלך בקמפוס?"

היא גם רוצה מהפכה ביחסי האקדמיה הישראלית עם התעשייה: "צריך לצאת מהעולם המשפטי של חוזים של מאות עמודים שמרחיקים את התעשייה", היא אומרת. לדבריה, "יש דוגמאות בעולם של שחרור החסמים וויתור על לגליזציה דווקנית ואז דברים חוזרים אליך וכספים גדולים מגיעים למחקר".

המדיניות המשפטית של האוניברסיטאות כאן מרחיקה את התעשייה?

"המערכת לא היתה גמישה מספיק לאינטראקציה עם התעשייה. אחד האתגרים הגדולים הוא שהתעשייה לא תאמר שהקמפוס הוא המקום שבו תקועים עם לגליזציה ושמירה על הידע ו’אין לנו חשק לדבר אתם’".

לדבריה, "בעידן של מעצמות תעשייה גלובליות בלתי אפשרי להמשיך לדבר בשפה הישנה כי זה יפגע מאוד במחקר הבסיסי שמביא את ההמצאות הגדולות. בעידן האינטרנטי כדי לשמר את מגדל השן ואת קודש הקודשים של המדע הבסיסי חייבים להסיר את כל המחיצות. אחד הדברים שעשינו זה שפרסמנו קול קורא וביקשנו ממוסדות רעיונות טובים בנושא פיתוח היזמות בקמפוס. זו תחרות ואת הכסף נחלק לשלושה זוכים. התגובות לא ייאמנו: נשיאים של מוסדות מתגייסים לרכז את הפרויקט".

שווה לאוניברסיטאות להתקשר עם התעשייה במחיר של אחוזים ספורים על זכויות?

"הן יחליטו מה שווה להן. אבל אני אתמרץ מי שיציג הסדר שעובד ומכניס את התעשייה פנימה".

איך זה אמור להשפיע על התקציב העתידי של האוניברסיטאות?

"אין מוסד אקדמי שסבל מהמצאות והסכמים עם התעשייה, עיין ערך מכון וייצמן. זה יכול להיות דרמטי".

כשנולדים חוגים, חוגים נסגרים

בשנים האחרונות יש גידול משמעותי במספר תלמידי ההנדסה והמחשבים וירידה משמעותית לא פחות בכמות הסטודנטים למדעי החברה והרוח, המשפטים ומנהל עסקים. וזילברשץ אומרת ש"נמשיך לדחוף לזה". את משבר מדעי הרוח היא רוצה לפתור בכך שתחייב כל סטודנט למדעי הטבע ללמוד חטיבה במדעי הרוח. לדבריה "השוק מעדיף בוגר מדעי מחשב שלמד גם פילוסופיה ואמנות או עיצוב".

בסוף החוגים במדעי הרוח נסגרים.

"העולם בנוי בצורה כזו שכשנולדים דברים חדשים, דברים אחרים מסתיימים. אתה לא יכול להצמיח מלא דיסציפלינות טכנולוגיות חדשות ולצפות שהמערכת תישאר אותו דבר. יש פיתוח ענק של לימודי דאטה ועיצוב. העולם צועד קדימה ואתה לא יכול לשמר את כל מה שהיה".

את מדברת על עתיד של קורסים דיגיטליים ולימודים מרחוק. אולי יום אחד הם ייתרו את הקמפוס?

"מישהו צריך לחשוב איך תיראה האקדמיה בעולם החדש. ברור שבעתיד מספר מוסדות ההשכלה הגבוהה יפחת. אבל כרגע אנחנו מדברים בישראל על עשרות או מאות קורסים דיגיטליים כשלמוסדות בעולם יש עשרות אלפים".