ישארו צעירים לנצח: המודל הבלתי אפשרי של בורוסיה דורטמונד

לוסיאן פאברה, מאמן בורוסיה דורטמונד, אולי גדל בחווה בשווייץ, לא רחוק מלוזאן, אבל כשחקן היה ידוע כמי שתמיד מחפש את היתרון היחסי על פני יריביו. לפי המאמן השווייצרי לודוויק מאנין, שהתאמן אצל פאברה ואביו הוא חבר ילדות של המאמן: "גם כשחקן וגם כמאמן, לוסיאן תמיד חיפש את המחקרים הכי חדשים בתחום הכדורגל והספורט כדי להתאים את אימוניו ואת התזונה שלו. הוא תמיד האמין שאפשר לצמצם את המזל הרע על ידי אימונים נכונים וטיפול נכון בגוף".

פאברה, כאמור, לקח את הגישה הזו גם לאימון והוא אחד מהמאמנים הראשונים שאימצו חלוטין את תנועת האנליטיקס בכדורגל ואף משתמש רבות במודל ה-xG (שמודד איכות מצבים) בהכנות הטקטיות שלו. שחקנים מקבלים מפאברה הוראות 'אנליטיות', שמתבססות על ניתוח מידע רב ו'נכונות' מהבחינה הסטטיסטית.

פאברה, ששיחק כפליימייקר אלגנטי בליגה השווייצרית והליגה הצרפתית, פרש ממשחק בשנת 1991 וכבעל אובססיה לכדורגל, התחיל בהשתלמויות ברחבי היבשת לפני קבלת תפקיד כמאמן נערים (עד גיל 14). הוא התחיל לאמן ילדים למרות שהיה שחקן השנה של שווייץ ב-1983 ונחשב לכדורגלן די מוכר ומפורסם בשווייץ (24 הופעות בנבחרת) כדי ללמוד את המשחק כמאמן. את ההשתלמויות הוא ימשיך גם כמאמן מנוסה יותר (בין השאר השתלם אצל ארסן ונגר ורפא בניטס). הוא טיפס במעלה הליגות כמאמן בוגרים וגיבש סגנון כדורגל מבוסס לחץ ומשחק ריצה עם שחקנים צעירים. עם FC ציריך זכה באליפות שווייץ עם הרכב בגיל ממוצע של 21.5. את "הסוד" שלו תיאר כ"סבל באימונים". "השחקנים שלי יסבלו באימונים, השרירים שלהם יצעקו, אבל הם יבינו שזה טוב להם במשחק" הסביר.

בניגוד למאמנים אחרים בזמנו, השחקנים אולי עבדו קשה, אבל הם עשו את הרוב עם הכדור בין הרגליים שלהם. כולל תרגילי "אחד על אחד" שכל השחקנים - התקפיים והגנתיים - השתתפו בהם וחידדו איתם את האינסטינקטים ההתקפיים שלהם (פאברה רוצה שכל מי שיכול ישתתף בהתקפה מתפרצת - מה שיוצר לחץ רב על היריבות). "כולם באימונים משותפים בהתקפה וזה יוצר אושר ורוח קבוצתית מאוד מיוחדת" הסביר בלרים דז'מלי, שהתאמן אצל פאברה בציריך.

עם השנים, פאברה - שאימן בנוער וגם היה אחראי על מחלקת נוער בניושאטל Xamax. - נהפך למאמן שמתמחה בטיפוח שחקנים צעירים, אותם הוא צריך לסגנון הכדורגל ההתקפי ורווי המאמץ. ואכן, לאורך שנותיו יצאו מקבוצותיו כמה מהשחקנים הטובים ביותר בעולם - כשרבים מהם התחילו לשחק אצלו כבני עשרה. גוקהאן אינלר, מרקו רויס, מארק אנדרה טר שטגן ואחרים. פאברה, כיום כבר מאמן מנוסה בן 60, סיים בקיץ את עבודתו בניס הצרפתית, שם פיתח את תדמיתו כ"משדרג" שחקנים על ידי כך שהצליח להתחבר למריו באלוטלי ולהוציא ממנו כדורגל מצוין - משימה שמאמנים בכירים כגון רוברטו מאנצ'יני, ז'וזה מוריניו ויורגן קלופ, כשלו בה.

כדורגל מוזיקלי

הפרופיל הזה של מאמן, מטפח שחקנים, אוהב לשחק עם צעירים ופתוח למדע ודאטה, התאים מאוד לבורוסיה דורטמונד, שבשביל לשחרר אותו מחוזהו בניס היתה צריכה לשלם עבורו 3 מיליון יורו - סכום שבדרך כלל משלמים על שחקן צעיר. גם סגנון הכדורגל של פאברה, שמבוסס על לחץ בשליש האחרון של המגרש והתקפות מתפרצות, הסתדר עם הדרישות של דורטמונד, שתחת יורגן קלופ שיחקה "כדורגל רוק כבד", שמתבסס על לחץ, ספרינטים והתקפות מהירות לשער ותחת תומאס טוכל עברה לשחק, בהצלחה מוגבלת, "כדורגל ג'אז", שמתבסס על מסירות קצרות - סגנון שהאוהדים לא ממש התחברו אליו. פיטוריו של טוכל והעונה המגומגמת שהגיעה אחריהם - כולל פיטורי פטר בוס, המאמן ההולנדי, בתחילת העונה שעברה והסתבכות עם מציאת מחליף - הובילה לסכסוכים רבים בסגל השחקנים וגם בהנהלה. אבל נראה שפאברה הוא המאמן שכולם הסכימו שצריך להביא - כולל מתיאס זאמר, שהובא כיועץ חיצוני להנהלה ועל פי הערכות די משמעותי בקבלת ההחלטות במועדון כיום.

אחרי 8 משחקי בונדסליגה ו-11 משחקים בסך הכל, המינוי של פאברה נראה מצוין. הקבוצה ניצחה 9 משחקים ועשתה תיקו פעמיים. היא עדיין בלתי מנוצחת העונה. הקבוצה גם כובשת 3 שערים בממוצע במשחק והגיל הממוצע של הרכבה עומד על 24.7 - אחד מהצעירים באירופה. יותר מעשרה שחקנים מתחת לגיל 23 קיבלו צ'אנס מפאברה העונה ובין השאר הם בין האחראים לכך שבפעם הראשונה בהיסטוריה דורטמונד כבשה 4 שערים ב-4 משחקים רצופים בבונדסליגה. "BVB צריכה יותר מסתם מאמן טוב" נכתב ב"שפיגל" בתחילת העונה. "הרבה דברים שבורים בדורטמונד. הסגל, האווירה, מערכת היחסים עם העם האוהדים". "פאברה הוא לא דיפלומט ולא חבר" הוסיף העיתון המקומי Westfälische Nachrichten, שמיהר לדחות כל סוג של השוואה ליורגן קלופ. "הוא מפתח כדורגלנים עם רעיונות ברורים ומבוססים".

משימה ברורה

פאברה הוא המאמן המתאים ביותר לבורוסיה דורטמונד ולמציאות הכלכלית שהיא נמצאת בה בגרמניה. אם טוכל, שנכנס לוויכוחים וריבים עם מיכאל צורק והסקאוטים של בורוסיה דורטמונד מאחר שלא קיבל את השחקנים שרצה בשוק העברות השחקנים, פאברה הגיע לדורטמונד עם משימה מאוד ברורה מההנהלה: אנחנו נביא לך שחקנים צעירים כישוריים ואתם תוציא מהם כמה שאתה יכול כי בקרוב אנחנו חייבים למכור אותם, כדי להמשיך להביא לך שחקנים צעירים כישרוניים.

דורטמונד רשמה רווח של 32 מיליון יורו בעונה שעברה זאת בזכות עלייה בהכנסות לשיא של 536 מיליון יורו. על פניו, נתונים מצוינים. ואולם, כשמסתכלים עמוק יותר לתוך המספרים - מגלים שהקבוצה תלויה במכירת שחקנים.

ההכנסות ממכירת שחקנים עמדו בעונת 2017/18 עמדו על 223 מיליון יורו, כולל מכירת עוסמאן דמבלה לברצלונה ופייר אמריק אובאמיאנג לארסנל. הרווח מפעילות שוק העברות (הכנסות מינוס הוצאות) עמד על 115 מיליון יורו, עלייה מ-69 מיליון יורו. אם לא מחשבים את הפעילות בשוק העברות השחקנים, ההכנסות של דורטמונד ירדו ב-16 מיליון יורו ל-317 מיליון יורו. בגלל העונה הקשה, ההכנסות המסחריות ירדו, ההכנסות מזכויות השידור וההכנסות מימי משחק. זאת למרות שההוצאות על שכר עלו וכך גם ההוצאות על רכש.

באופן טבעי, ההכנסות עולות אם הקבוצה מגיעה גבוה יותר באירופה ובליגה (בונוסים מספונסרים וסכומים גדולים יותר מזכויות שידור וכרטיסים). מאחר שדורטמונד לא בדיוק היוותה פקטור בתמונת האליפות של הבונדסליגה בשנים האחרונות, אפילו 81 הסכמי חסות (הכי הרבה באירופה) לא הניבו עלייה בהכנסות המסחריות (חלה ירידה של 10 מיליון יורו - 6% מהעונה שלפני). זה קורה במקביל לעלייה בהוצאות השכר ל-187 מיליון יורו (5%) ועלייה בהוצאות על רכש ופחת. דורטמונד היתה חייבת לפעול בשוק לאחר המכירות וכן היתה חייבת לשדרג את שכרם של חלק מהשחקנים כדי למנוע מהם לעזוב. זה אומר שאין לדורטמונד אופציה אמיתית לניהול בר קיימא מלבד מכירת שחקנים.

עד כמה הקבוצה חייבת את הפעילות בשוק העברות ועד כמה היא חייבת למודל זה את השיקום שלה מכמעט פשיט רגל? מ-2009 הרווחים של דורטמונד נעו בין 10 מיליון יורו ל-75 מיליון יורו בשנה. בלי פעילות בשוק העברות, הקבוצה היתה רושמת הפסד של 83 מיליון יורו בשנים הללו.

מעל הפעילות הזו של דורטמונד יש את הצל של הענקית באיירן מינכן. באיירן מינכן הכניסה בעונה שעברה כ-255 מיליון יורו יותר מאשר דורטמונד. באיירן משלמת כמעט 80 מיליון יורו יותר לשחקניה מאשר דורטמונד משלמת - וזאת למרות ש-BVB עושה מאמצים להעלות את השכר לשחקנים כדי למנוע מהם לעזוב לבאיירן, כפי שקרה מספר פעמים בשנים האחרונות. דורטמונד, שעד לא מזמן גם ראתה את עצמה כקבוצה שיכולה להתחרות עם הענקיות האירופאיות, משלמת בערך חצי לשחקניה ממה שברצלונה וריאל מדריד משלמות. כל הקבוצות האנגליות הבכירות משלמות יותר ממנה.

דורטמונד חייבת להתנהל כפי שהיא מתנהלת כיום כדי להתקיים כגוף בריא כלכלית ותחרותי. התעקשות על שחקנים וותיקים ויקרים שאי אפשר להרוויח מהם בשוק העברות ומאמן שדורש רכישות יקרות וסגנון כדורגל של "קבוצה גדולה" הם המתכון שהוביל את המועדון הזה לכמעט פשיטת רגל ב-2006, אז החוב של המועדון הגיע ל-196 מיליון יורו. כיום המועדון בעל הון נטו של 51 מיליון יורו (כלומר, החוב לא באמת קיים בחישוב עתודות מזומנים מינוס חוב). זה אפשרי בזכות המודל, שאפשרי בזכות מאמנים כמו פאברה. אם זה יגמר, איכשהו, גם באליפות - אז מדובר בחגיגה אמיתית על חשבון באיירן מינכן. חגיגה שבגלל המציאות הכלכלית לא יכולה להמשיך יותר מדי. בכל זאת, את השחקנים הכי טובים צריך למכור.