חיוג מקוצר: רבקה מיכאלי פותחת את הטלפון

כמה זמן עובר מהרגע שאת מתעוררת עד שאת נוגעת בנייד שלך?

"כמרחק הפיהוק הראשון. בהתחלה התנגדתי לטלפון סלולרי, לא הבנתי בשביל מה צריך אותו, ומהר מאוד הבנתי שחיי לא יהיו חיים בלעדיו".

צום מיצים או צום טכנולוגי?

"אני אעמוד יותר בצום מיצים. אני לא מוכנה לוותר על טכנולוגיה. תמיד הייתי מקושרת, הקשבתי לרדיו, לבי־בי־סי. אף פעם לא יכולתי להתנתק".

מה האתר שאת מבקרת בו הכי הרבה?

"ynet והארץ לסירוגין. אני נכנסת הרבה גם ללינקטון ופטיפון (שירותי הפצה דיגיטלית של סינגלים, ר"ק) כדי לשמוע דברים חדשים, בעיקר מוזיקה ישראלית. יש לי בבית דיסקייה גדולה שאני לא מפרקת כי אין לי לב, אבל את רוב המוזיקה שלי אני שומעת דרך הנייד".

רבקה מיכאלי. "האמוג'י האהובים עליי הם כוס יין, נמסטה ומחיאות כפיים. את האחרון אני מרבה לשלוח לחברותיי השחקניות" | צילום: גבריאל בהרליה

יש משחק בנייד שאת לא מצליחה למחוק?

"הצרה שלי זה באבלס, אפילו לא קנדי קראש. גם כשהייתי עכשיו עם הבנות שלי בתאילנד כל הזמן שיחקתי בזה ובספיידר. ולא רק שיחקתי: בכל פעם שהיה WiFi התחברתי לנייד ודיווחתי להן מה קורה בארץ".

דרגי את הנוכחות שלך ברשתות חברתיות.

"אין לי אינסטגרם או טוויטר. בפייסבוק, הפרופיל שלי הוא דרך 103 אף־אם. אני לא פעילה, אבל אחת לכמה זמן אני מגיבה. ראיתי למשל באחד העיתונים האמריקאיים כתבה על איך כל מיני כוכבות קולנוע נראות נורא בבגרותן - בריז'יט ברדו, גולדי הון. כתבתי בתגובה, 'מה הפתרון שלכם? למות צעירה?'. מה הם רוצים, שנהיה כמו גרטה גרבו שפרשה בגיל 40 כדי שלא יראו אותה מבוגרת?".

איזה פוסט שלך זכה להכי הרבה תגובות או לייקים?

"אני לא מעלה פוסטים משלי. כששואלים אותי שאלה אני עונה מה שאני חושבת, לא מסתירה, אבל אני לא טורחת על טור דעות. לא רוצה את זה".

בת כמה התמונה הרשמית האחרונה שלך באינטרנט?

"התמונה בוויקיפדיה היא בת שנתיים. אני מקפידה שהיא תהיה עדכנית, שזה לא יהיה כמו השחקנים בתיאטרון היידי, שהתמונות שלהם בתוכנייה הן מגיל 18".

מה האמוג'י האהובים עלייך?

"כוס יין, נמסטה ומחיאות כפיים".

כיאה לשחקנית.

"נכון. אני מרבה לשלוח את האמוג'י הזה לחברותיי השחקניות".