אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פנייה לעליון: חשפו את הסכמי שכר הטרחה בין אאורה לבין משרד עו"ד של אשת בעל השליטה צילום: אייל פרידמן

פנייה לעליון: חשפו את הסכמי שכר הטרחה בין אאורה לבין משרד עו"ד של אשת בעל השליטה

בעל מניות באאורה, שנדחה ע"י המחוזי, ערער לעליון. בנוסף, הוא מבקש לבטל את החיוב החריג בהוצאות משפט שהוטל עליו בהיקף 55 אלף שקל, בטענה שיש בכך "אפקט מצנן" כלפי הליכים מוצדקים של בעלי מניות מיעוט

21.11.2018, 09:11 | ענת רואה

בעל מניות בחברת הנדל"ן הציבורית אאורההגיש בקשת רשות ערעור לעליון נגד החברה. המבקש הוא תומר שוחט, שהחל לפני שנתיים וחצי לנהל הליך לגילוי מסמכים ונדחה על ידי המחוזי. שוחט דורש לספק לו מסמכים שקשורים להסכמי שכר הטרחה בין אאורה לבין משרד עורכי הדין של סיגל אטרקצ'י, אשתו של בעל השליטה באאורה יעקב אטרקצ'י.

בנוסף, מבקש שוחט לבטל את החיוב החריג בהוצאות משפט שהוטל עליו בהיקף 55 אלף שקל, בטענה שיש בכך "אפקט מצנן" כלפי הליכים מוצדקים שנוקטים בעלי מניות מיעוט וכן מבוקש שבית המשפט העליון יתיר לצרף כראייה תומכת נוספת את פסק הדין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון של ניו יורק, ובו התקבלה גרסתו של שוחט ונקבע כי עדות המצהירים מטעם אאורה נמצאה בלתי מהימנה.

קראו עוד בכלכליסט

יעקב אטרקצ’י, בעל השליטה באאורה. מתבקש לחשוף את הקשר העסקי עם אשתו יעקב אטרקצ’י, בעל השליטה באאורה. מתבקש לחשוף את הקשר העסקי עם אשתו יעקב אטרקצ’י, בעל השליטה באאורה. מתבקש לחשוף את הקשר העסקי עם אשתו

שוחט שהמתין שנתיים וחצי עד שתוכרע בקשתו לקבל מסמכים, קיבל בעבר את תמיכת הרשות לנירות ערך שהודיעה כי תממן תביעה נגזרת בנושא נגד אאורה. היקף ההתקשרות בין משרד עורכי הדין לבין החברה נחשף בחודשים האחרונים בכלכליסט ובעקבות זאת אף שונו תנאי ההתקשרות וסוכם כי בתוך 3 שנים יפסיק משרד עורכי הדין לטפל בפרוייקטים חדשים של אאורה אלא כל הפעילות תעבור בהדרגה למשרדים אחרים.

בקשה לגילוי מסמכים אמורה להיות הליך מהיר, שרק לאחריו מתקבלת החלטה האם להגיש תביעה נגזרת ובית המשפט בוחן את עילת התביעה וגם את התובע. במקרה של אאורה, ההליך המקדמי נפתח במרץ 2016 אך רק באוקטובר 2018 ניתן פסק הדין של השופט אלטוביה, ובמסגרתו פסק שלדעתו שוחט לא מתאים לנהל תביעה נגזרת, הוא חסר תום לב ומנהל הליכים נוספים נגד אאורה, וכן חויב בהיקף הוצאות גבוה. אלטוביה לא דן בפסק דינו בשאלה העקרונית האם ישנה לכאורה תשתית לתביעה נגזרת ומה משקלה למול תום ליבו של התובע.

ימים בודדים לאחר מתן ההחלטה של אלטוביה, וללא כל קשר, ניתן בארה"ב פסק דין של בית המשפט העליון של ניו יורק, בסכסוך בין שוחט לאאורה. השופט צ'ארלס אי. ראמוס, מהחטיבה המסחרית בבית המשפט העליון של ניו יורק, קבע כי עדותם של שלושה בכירים בחברה אינם מהימנה: יעקב אטרקצ'י, מנכ"ל חברת הנדל"ן המחזיק ב־60% ממניותיה; של עו"ד מיכאל קליינר, יו"ר אאורה, נשיא בית הדין של הליכוד וח"כ לשעבר; ושל יוחאי אבטן, סמנכ"ל הכספים לשעבר של החברה ולשעבר חשב במועצה להסדר הימורים בספורט.

על אטרקצ'י כתב השופט כי הוא "מסר עדות לא מהימנה, בניסיון להצדיק את חוסר המעש של אאורה לאורך התקופה שבמהלכה היא שלטה בנכס". עוד ציין השופט כי היה צורך למחוק חלק ניכר מעדותו הראשית של המנכ"ל.

בבקשת רשות הערעור טוען שוחט כי עצם העובדה שהצדדים מנהלים ביניהם הליכים משפטיים אין בה כשלעצמה כדי לשלול את תום ליבו של מבקש הגילוי וכי לא הוכח בשום שלב שההליכים שנקט בהם נגד אאורה נמצאו קנטרניים או טורדניים. "הוכח ההפך", טוען שוחט ומפנה לפסק הדין האחרון וביקש מבית המשפט העליון להכיר בו כראייה חדשה ורלוונטית. "אותו חשש ערטילאי ובלתי מוכח הנובע מניהול הליכים שונים פג ונמוג, שכן כל ההליכים בין הצדדים אליהם התייחס בית המשפט בהחלטתו נסתיימו".

על הערעור חתומים ארבעה עורכי דין משני משרדים: בעז בן צור ועמית בן ארויה וכן רפי שפירא וכרמל צ'רקה הורוביץ. לפי טענתם, נראה כי בית המשפט המחוזי שגה בהחלטתו לדחות את הבקשה לגילוי מסמכים בקובעו שהמבקש אינו תם לב וכי קיים חשש שלא יפעל לטובת החברה. זאת הן משום שלא הוכח שלמבקש אין כל מטרה אחרת או זרה בבקשה לגילוי מסמכים והן משום שבית המשפט המחוזי לא ערך כל איזון בין אופי המסמכים המבוקשים וההנאה אשר עשויה לצמוח למבקש מקבלתם, אל מול גובה הנזק הנטען לחברה, חוזק הראיות וסיכוייה של התביעה הנגזרת.

לפי הנטען, המבקש העמיד בבקשתו הרבה מעבר ל"תשתית ראייתית ראשונית" לכך שנפלו פגמים קשים באופן אישור ההתקשרות עם אשתו של בעל השליטה. תום הלב, נטען, הוא אכן חלק מהשיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו לדון בבקשה לגילוי מסמכים לצורך הגשת תביעה נגזרת אולם הוא רק חלק מתוך מספר השיקולים שעל בית המשפט לבחון.

בנוסף, מתבקש בית המשפט העליון לבטל את ההחלטה לפסוק נגד התובע הוצאות בהיקף 55 אלף שקל. "המדובר בהחלטה מצננת שיש בה כדי להרתיע ושלא בצדק בעלי מניות מקרב המיעוט לנקוט בהליכי אכיפה פרטית ולנסות ולמנוע התקשרויות בהן בעל השליטה מבקש להטיב עם עצמו על חשבון החברה הציבורית ובעלי המניות מקרב המיעוט. דומה כי גם לאור משך ניהול ההליכים הלא סביר, כשנתיים וחצי, אין ולא היה מקום לפסוק הוצאות כלשהן נגדו".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות