אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יצאה לעצמאות: המהלך של בודו–טרכטנברג צילום: עומר מסינגר

יצאה לעצמאות: המהלך של בודו–טרכטנברג

מ"מ הנגיד שהודיעה היום על העלאת הריבית - לא נרתעה, הבינה שמכיוון שהיא פורשת מתפקידה בקרוב היא לא חייבת דבר לאיש, הפגינה מנהיגות, ונכנסה בצדק לספר ההיסטוריה

26.11.2018, 22:00 | אדריאן פילוט

נדין בודו־טרכטנברג, המשנה לנגיד בנק ישראל שמכהנת כעת כממלאת מקום עד כניסתו לתפקיד של אמיר ירון בחודש הבא, היתה עד כה דמות אלמונית למדי בציבור הרחב. היא גם לא בלטה בקרב מקבלי ההחלטות, וכראייה, שמה לא הופיע ברשימת המועמדים להחליף את קרנית פלוג, בשונה ממשנים אחרים שהצליחו להתקדם לכס הנגיד, כמו פלוג עצמה. שר האוצר משה כחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו לא ראו בה מועמדת ראויה להיות מספר אחת. רק פלוג ראתה בה כזו, ואולי זה היה לה לרועץ.

קראו עוד בכלכליסט

נדין בודו טרכטנברג , צילום: עומר מסינגר נדין בודו טרכטנברג | צילום: עומר מסינגר נדין בודו טרכטנברג , צילום: עומר מסינגר

אלא שהיום (ב') דווקא היא הוכיחה כמה קל לעשות היסטוריה וכמו בכדורגל, לעתים הבקעת שער, ברגע קריטי, במשחק הנכון, יכול לשנות בהרף עין את תדמיתו של שחקן לעד, ולהכניס את שמו להיכל התהילה, גם אם הוא די גמגם בעבר. בודו־טרכטנברג, שתעזוב את בנק ישראל בתחילת פברואר, היא זו שתיזכר כנגידה שהעלתה את הריבית והביאה לסיומו של עידן בתולדות המדיניות המוניטארית של בנק ישראל, עידן שנמשך לא פחות משבע שנים וחצי.

ההחלטה של בודו־טרכטנברג הייתה קלה מאד מחד, וקשה מאידך. קלה מבחינת הנתונים והסביבה המאקרו־כלכלית, שבה התנאים היו בשלים כבר מזמן: משק בתעסוקה מלאה, רמת אבטלה בשפל היסטורי, קצב צמיחה נאה, דולר בשיא, אינפלציה בטווח היעד (מזה חמישה חודשים ברצף), וגם ריבית ריאלית שלילית מזה תשע שנים (עם כמה הפוגות). ריבית ריאלית שלילית היא לא רק תנאי בשל, אלא נתון שמאיים על היציבות הפיננסית משום שהוא עלול לדחוף משקיעים להרפתקאות מסוכנות. לכן, ההיצמדות לריבית אפסית היתה, בעיני רבים, שערורייה. אם לא די בכך, גם המצב הפיסקאלי (גירעון תקציבי שיוצא משליטה) תומך בהעלאת ריבית. בנוסף, הנגידה קיבלה חיזוק מכלכלני ה־OECD שהפצירו בבנק ישראל להעלות ריבית בדו”ח האחרון שלהם. בתוך הוועדה המוניטארית היו שני חברים (מתוך חמישה) שהשתכנעו שאין טעם להמשיך להמתין והעלאה היא הכרחית.

עכשיו לקושי. המכשול של בודו־טרכטנברג היה, לכאורה, בעלה: פרופ' מנואל טרכטנברג, שנוא נפשו של נתניהו ויריב פוליטי מושבע שלו. ראשי ממשלה ולעתים גם שרי אוצר לא אוהבים העלאות ריבית. הם מייקרים את המשכנתאות, את ההלוואות, את המינוס. בקיצור, שמים סוף לחגיגה. המהלך של אתמול היה יכול להיתפס כהתרסה. אך בודו־טרכטנברג לא נרתעה, הבינה שהיא לא חייבת כלום לאף אחד, הפגינה מנהיגות, ונכנסה בצדק לספר ההיסטוריה. רק חבל שנאלצנו לחכות עד עכשיו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



17 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

16.
עיתונאות למופת לא דורשת קנוניה
מעניין אם כותב טור ההלל הזה היה מתפעל גם מרמטכ"ל שיוזם מלחמה חודש לפני יציאתו לדימוס אחרי שהוא גילה כי נוצר וואקום במשרד הביטחון, וזה הזמן להיכנס לספרי ההיסטוריה כמי שלקח "מנהיגות" ונכנס לנעלים שהוא קיבל בסך הכל למשמרת זמנית עד שיגיע הרמטכ"ל הבא? ואיזה מחמאות היו לו להמטיר על ראש ממשלה שהיה מתערב ומבטל את הפקודה משיקולים "פוליטיים"?
Yehuda Elyada  |  27.11.18
לכל התגובות