המדינה מבקשת מבג"ץ אורכה של 4 חודשים לחקיקת חוק גיוס חדש

על רקע שבריריות הקואליציה: המדינה ביקשה הערב (ג') מבג"ץ אורכה של ארבעה חודשים לחקיקתו של חוק גיוס חדש, לאחר שביום ראשון הקרוב תפוג האורכה שהעניק בג"ץ לחקיקתו של החוק.

בקיץ 2017 פסל בג"ץ את חוק הגיוס שנחקק בתחילת הקדנציה ונתן לממשלה אורכה עד ספטמבר 2018 לחקיקתו של חוק גיוס חדש. מאז ניתנה אורכה נוספת, עד ל-2 בדצמבר. חוק הגיוס קובע מכסות גיוס לחרדים, וכן סנקציות פליליות ושלילת תקציבים ממשלתיים לישיבות אם לאחר שלוש שנים לא יעמדו ביעדי הגיוס. החרדים דורשים לבטל את הסנקציות, ולקבוע שהממשלה תוכל לקבוע יעדי גיוס חדשים לחרדים אם לא יעמדו במה שנקבע.

חרדים בלשכת הגיוס בתל השומר (ארכיון) | צילום: יובל חן

כך מנמקת המדינה את בקשתה לדחייה: "ב-15 בנובמבר 2018 חל שינוי משמעותי ביכולתה של הקואליציה להעביר את חוק הגיוס בעקבות התפטרותו של שר הביטחון אביגדור ליברמן ופרישת מפלגתו מהקואליציה. כיום אין לקואליציה רוב בכנסת להעברתו של חוק הגיוס בכנסת ויש צורך בהיערכות מחודשת בכל הליכי החקיקה הרגישים. בקשה זו מוגשת אפוא בלית ברירה כשגיוס החרדים לצה"ל היא אחת הסוגיות הסבוכות והמורכבות ביותר הנמצאות על המדוכה של הכנסת".

מחר תכונס מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל לדיון בשאלה אם לפרוש מהקואליציה אם החוק שהתקבל בקריאה הראשונה יתקבל גם בקריאה השנייה והשלישית. ישראל ביתנו ויש עתיד הודיעו שיתמכו בחוק המקורי אם לא יוכנסו בו שינויים. כך יכולה הקואליציה להעביר החוק בלי החרדים אך אם אגודת ישראל תפרוש מהקואליציה לא יהיה לה רוב בכנסת. יש לציין כי ש"ס ודגל התורה מוכנות להישאר בממשלה גם אם יעבור החוק המקורי וידרשו לשנותו לאחר הבחירות. 

יו״" מפלגת ישראל ביתנו אביגדור ליברמן אמר בתגובה לבקשת האורכה הנוכחית כי "בג"ץ לא צריך להסכים לדחייה, אפילו של שעה אחת. הרי רוב חברי הכנסת בקואליציה וגם חברי הכנסת של ‘יש עתיד׳ מהאופוזיציה, תמכו בחוק בקריאה ראשונה ויתמכו בו גם בקריאה השנייה והשלישית. גם עכשיו יש רוב בכנסת להעביר את הצעת החוק. הבקשה לדחייה נובעת אך ורק משיקולים פוליטיים צרים ולא משיקולים ענייניים. הישרדות פוליטית לא מצדיקה פגיעה בביטחון המדינה ולא במרקם העדין של החברה הישראלית".

יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד טען כי "נתניהו שוב נכנע לחרדים ובורח לבג"ץ. התירוץ התורן - התפטרות שר הבטחון".