הכללית ניצלה: משרד הבריאות חתם על הסכם ייצוב שיעניק לה 3.4 מיליארד שקל

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב חתם לפני שעה קלה על הסכם הייצוב אשר במסגרתו תקבל קופ"ח כללית חבילת סיוע בסך 3.4 מיליארד שקלים שתתפרס על פני 3 שנים.

מאחורי ההסכמה של בר סימן טוב לחתום על ההסכם עומד מכתב זועם ששיגר שלשום מנכ"ל קופת חולים כללית אהוד דודסון לבר סימן טוב, ובו "איום" מפורש: או שתחתום על הסכם "הייצוב" (חבילת סיוע) שיעניק לקופה את הכסף הדרוש לה לתשלום חובות - או שנפנה לבג"צ.

פרופ' אהוד דודסון, מנכ"ל הכללית | צילום: אוראל כהן

לפני שבוע, הכללית, שהינה קופת החולים הגדולה בישראל שעם חבריה נמנים כמעט מחצית מתושבי המדינה, הודיעה למנהלי בתי החולים כי לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה ולא תשלם את החשבונות של חודש ספטמבר בגלל מחסור בכסף.

במהלך 2017 זינק הגירעון של הקופה לרמה חסרת תקדים והגיע לכ-1.3 מיליארד שקלים לעומת 638 מיליון שקל ב-2016. לפיכך, משקל הגרעון של הכללית מכלל הגירעון של הקופות הגיע ליותר מ-75%, כאשר הגירעון של הכללית הוא גדול פי 5.7 מהגרעון של קופת חולים לאומית, השני בגודלו (רק 226 מיליון שקלים).

כפי שנחשף בכלכליסט, הקופה כבר חתמה על הסכם ייצוב מול האוצר, אבל ההסכם הזה טרם נחתם על ידי משרד הבריאות שמסרב לעשות זאת כל עוד האוצר לא יבטל קיצוץ בסך של 100 מיליון שקלים שהשית עליו - מחיצתו במסגרת קיצוץ רוחבי שאושר ב-18 בנובמבר המויעד לממן הטבות מפליגות לגמלאי המשטרה והשב"ס.

במכתבו, שהגיע לכלכליסט, כותב דודסון כי "הכללית וחבריה אינם צד למחלוקת בין המשרדים והשימוש בה כבת ערובה לבירור המחלוקות הינה בלתי מתקבל על הדעת ובלתי סביר בעליל".

מנכ"ל הכללית מזכיר לבר סימן טוב כי כלל הפרטים על ההסכם כבר סוכמו, וכל מה שנותר כדי להוציא אותו "מהכוח אל הפועל הוא חתימתך".

דודסון מסביר במכתבו כי הכללית לא מסוגלת להתנהל ללא הכספים המובטחים מכוח ההסכם ומדגיש כי ללא חתימת בר סימן טוב ייגרמו לה ל"נזקים כספים ותדמיתיים בטווח הקצר ונזקים קשים יותר, עד כדי עזיבת מבוטחים, בטווח הארוך". 

עוד טוען דודסון כי העיכוב בחתימה אינו נובע "ממחלוקת על תוכן ההסכם", אלא "משיקולים אחרים" (ניסיון משרד הבריאות להילחם נגד הקיצוץ - א"פ).

גם באוצר מאשימים את משרד הבריאות בכך שהוא מעכב בזדון את החתימה על הסכם הייצוב – חבילת סיוע שמעניקה המדינה לקופות החולים כדי להתמודד עם הגירעון - זאת כצעד מחאתי לקיצוץ הרוחבי שעליו הוחלט לפני 10 ימים על ידי ממשלת ישראל כדי לממן בעיקר את הסכם ההטבות לגמלאי המשטרה בסך 22 מיליארד שקל.

מאז שיגור המכתב על ידי דודסון, שבעקיפין אימץ את הנרטיב של האוצר, מנסים ראשי משרד הבריאות, סגן השר יעקב ליצמן והמנכ"ל בר סימן טוב להגיע להסכם עם האוצר על "קיצוץ בקיצוץ", אך גורמים באוצר מסרו ל"כלכליסט" כי "יש החלטת ממשלה מאושרת" והיא בלתי הפיכה.

בתמורה ל-3.4 מיליארד שקל, סכום שיתפרס על פני 3 שנים, התחייבו ב"כללית" "לאיזון תקציבי" תוך צמצום הגירעון וגם על דיווחים רבעוניים שיפרטו את התהליך. כמו כן, התחייבו בכללית על מגבלות קשות על הוצאות שכר, על תגמול (צמצום הטבות שאינן בצורת כסף כגון תרופות חינם וימי חופש לעובדים), וכן על מגבלות על הפיתוח לרבות מגבלות על בניה חדשה, כמו גם על מסירת שטחים מבית החולים קפלן ברחובות למדינה.

עוד נודע ל"כלכליסט" כי ישנו סעיף בהסכם במסגרתו הקופה התחייבה לצמצם פניות לחדרי מיון אשר סובלים מעומס חסר תקדים, וזאת באמצעות הרחבת הרפואה בקהילה: הרחבת שעות הפעילות של המרפאות, של מוקדי השירות, ועד סוף שנת 2018 היא תגיש תוכנית מיוחדת ומוסדרת לצמצום הפערים בין הכללית לשאר קופות החולים.

לפי הנתונים של משרד הבריאות, כללית שלחה 45% יותר מטופלים ממכבי ו-50% יותר ממאוחדת (מתוקנן לפי גיל ל=1000 איש) לחדרי מיון בשנים 2015-2017.