אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נדין טרכטנברג נגד רשות שוק ההון: לא בשלים עדין לפיקוח על חברות האשראי החוץ בנקאי צילום: עומר מסינגר

נדין טרכטנברג נגד רשות שוק ההון: לא בשלים עדין לפיקוח על חברות האשראי החוץ בנקאי

דיון סוער בכנסת סביב הצעת תיקון חוק נאוי והגדלת הסכומים ששחקני אשראי חוץ בנקאי יוכלו לגייס בשוק האג"ח לעד 20 מיליארד שקל לחברה. נגידת בנק ישראל הזמנית שהגיעה לדיון טענה שמהלך כזה ייצור סכנה יציבותית ולכן נדרשת שהות לרשות שוק ההון לפתח כלים לביקורת על יציבות שחקני האשראי החוץ בנקאי. למרות מחאותיה, ההצעה עברה בקריאה ראשונה

11.12.2018, 12:34 | רחלי בינדמן

בסופו של דיון סוער הבוקר (ג') בכנסת עברה ההצעה לתיקון חוק 'נאוי' והגדלת האפשרות לשחקני אשראי חוץ בנקאיים לגייס חוב דרך הנפקת אג"ח מכ-2 מיליארד שקל לכ-10 מיליארד שקל ובהמשך לכ-20 מיליארד שקל - וזאת חרף מחאות בנק ישראל. המשמעות: שחקני אשראי חוץ בנקאי בדגש על חברות כרטיסי האשראי תוכלנה לגוון את מקורות המימון שלהן ולא להיות סמוכות בעיקר על אשראי מהמערכת הבנקאית וכך יוכלו לתת אשראי תחרותי יותר ולצמוח.

קראו עוד בכלכליסט

באופן חריג הגיעה לדיון נגידת בנק ישראל הזמנית, פרופ' נדין טרכטנברג, שיצאה נגד הצעת החוק לתיקון חוק נאוי והגדלת האפשרות לשחקני אשראי חוץ בנקאי לגייס מקורות מימון בשוק ההון.

טרכטנברג תקפה בדיון את יכולות הפיקוח של רשות שוק ההון כמניע עיקרי למנוע בשלב זה את התיקון "ההצעה לתיקון לא תואמת את ההסכמות שלנו עם שר האוצר משה כחלון. ההסכמה הייתה שנאפשר לגופים האלה גיוס של עד 10 מיליארד שקל ואח"כ 20 מיליארד שקל בכפוף להקמה של ועדה ליציבות פיננסית ולפיקוח דה פקטו על ידי רשות שוק ההון. צריך לתת את הזמן לרשות שוק ההון להיערך לפיקוח הזה. מדובר בשינוי מהותי שמטרתו לאפשר ליותר גופים להיכנס לתחום מאד רווחי של מתן אשראי. הרבה גופים רוצים להיכנס לזה אבל זה גם תחום רווי סיכונים. ההצעה לדיון מעלה את הסיכונים בבת אחת - ל-20 מיליארד  לגוף".

נדין בודו טרכטנברג , צילום: עומר מסינגר נדין בודו טרכטנברג | צילום: עומר מסינגר נדין בודו טרכטנברג , צילום: עומר מסינגר

שנית, המשיכה הנגידה, "התיקון מאפשר לגופים להנפיק ניירות ערך מסחריים שזה סוג מימון שמגדיל את הסיכון. הסיבה שמערכת בנקאית עלולה להיות שברירית זה שמצד אחד היא מגייסת נכס קצר ומצד שני מלווה ארוך. זה סיכון מרכזי של נזילות של המערכת הבנקאית לכן יש הרבה רגולציות לצמצם את הסיכון. הסיכון הזה התממש בארה"ב במשבר הפיננסי. עכשו לא רק מגדילים את הסכום שהחברות אשראי חוץ בנקאי יכולות לגייס אלא גם מאפשרים סוג מימון נוסף של נע"מים. זה סיכון שדורש מרשות שוק ההון - יש פיקוח רציני שמפקח כיום על חברות ביטוח שהסיכון הזה אצלן לא קיים. הן בדיוק במצב הפוך - מגייסים חוב ארוך ונותנים הלוואות קצרות. רשות שוק ההון צריכה להתכונן לפיקוח. לא הוציאה שום הוראה בנושא. זה לוקח זמן".

יואב גפני, סגן בכיר לממונה על שוק ההון שנכח בדיון התנגד לדבריה של הנגידה וטען כי אין שום בעיה ביכולות הפיקוח של רשות שוק ההון ואולי שווה באותה מידה לבדוק את יכולות הפיקוח של בנק ישראל.

ח"כ רועי פולקמן (כולנו) הציע אולי לבצע הבחנה בין חברות כרטיסי האשראי שממילא מפוקחות על ידי בנק ישראל שלהן יתאפשר הגיוס של עד 20 מיליארד שקל מיתר שחקני האשראי החוץ בנקאי אך מהלך כזה זכה בעבר להתנגדות משרד המשפטים מטעמי הפליה. בסופו של דבר החוק עבר בקריאה ראשונה למרות מחאותיו של בנק ישראל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות