רוסיה סובבה את הפוליטיקה האמריקאית דרך המדיה החברתית עוד מ-2013

מערך התעמולה הרוסי השתמש בכל רשת חברתית מרכזית כדי ליצור ולקדם פוסטים, תמונות וסרטונים שנועדו לקדם את בחירות לנשיאות של דונלד טראמפ, ואף הגביר את מאמציו לתמוך בטראמפ לאחר כניסתו לתפקיד - כך לפי דו"ח נרחב שגובש בעבור הסנאט האמריקאי והגיע לידי הוושינגטון פוסט.

הדו"ח מספק את הסקירה הנרחבת ביותר בנושא עד עתה; הוא מבוסס על ניתוח של מיליוני פוסטים שפייסבוק, גוגל וטוויטר העבירו לוועדת המודיעין של הסנאט, ומכסים תקופה של מספר שנים עד אמצע 2017. הוא נכתב על ידי Computational Propaganda Project של אוניברסיטת אוקספורד וחברת המחקר Graphika. וצפוי להתפרסם לציבור, לצד מחקר נוסף, בשבוע הבא.

הפרסום כולל פרטים חדשים על איך ארגון Internet Research Agency, שפעל בשליחות ממשלת רוסיה, התערב בבחירות 2016, פילח מצביעים לקבוצות עניין לצורך שליחת מסרים ממוקדים, ושינה את מאמציו לאורך זמן תוך הגברתם ברגעי מפתח כמו הוועידות המפלגתיות או עימותים בין מועמדים.

חברות האינטרנט נכשלו

"מה שברור הוא שכל המסרים ניסו להטיב עם המפלגה הרפובליקנית, ובמיוחד דונלד טראמפ", נכתב בדו"ח, לפי הדיווח בוושינגטון פוסט. "טראמפ מוזכר במרבית המסרים שהופני לשמרנים ולמצביעים מימין, ומסרים אלו עודדו אותם לתמוך במועמדותו. לקבוצות המרכזיות שהתנגדו לטראמפ סופקו מסרים שנועדו ליצור בלבול, הסחת דעת ולהניע מהצבעה".

רוסיה השקיעה מאמצים מיוחדים כדי לעורר מצביעים רפובליקנים סביב סוגיות כמו אחזקת נשק והגירה, וניסתה לפגוע בכוח הפוליטי של מצביעים אפרו-אמריקאיים באמצעות ערעור אמונם בבחירות והפצת מידע מטעה על יום הבחירות. קבוצות אחרות, ובהן לטינים, מוסלמים, נוצרים, גייז, נשים, ליברלים, תושבי דרום ארה"ב וחיילים משוחררים, זכו גם הן ליחס כלשהו מהגורמים הרוסיים.

לראשונה, חושף הדו"ח ניתוח של האופן שבו השתמשה רוסיה ביוטיוב של גוגל ובאינסטגרם של פייסבוק, וכן אנקדוטות על פעילות רוסית בפלטפורמות משניות כמו גוגל פלוס, טאמבלר ופינטרסט.

הדו"ח מציג גם את התגובה המאוחרת והלא-מתואמת של החברות לקמפיין הרוסי ואת כישלונן לשתף יותר מידע עם חוקרים. התנהלות זו בעייתית במיוחד, שכן רשלנות מצד הרוסים, כמו קניית פרסומות ברובל והזנת מספר טלפון רוסי כאמצעי הקשר, היתה יכול לסייע בזיהוי הפעילות מוקדם יותר.

פייסבוק, לדוגמה, סיפקה לסנאט עותקים של פוסטים מ-81 עמודים ומידע על 76 חשבונות שרכשו פרסומות, אבל לא שיתפה פוסטים מחשבונות אחרים של ה-IRA. טויטר הקשתה על חוקרים חיצוניים לאסוף ולנתח מידע באמצעות הפיד הפומבי שלה. גוגל העברה מידע באופן שהקשה על ניתוחו, כמו סרטוני יוטיוב ללא מידע שקשור אליהם. המידע מיוטיוב היה כל כך לא שמיש, שהחוקרים נאלצו לאתר את הסרטונים המקוריים באתר.

מגייסים תומכים, מגייסים כסף

לפי הדו"ח, שורשי קמפיין ההתערבות הרוסים מצויים ב-2009, במאמצים להשפיע על הזירה הפוליטית המקומית. העניין בפוליטיקה אמריקאית התעורר ב-2013 עם פעילות בטוויטר והתרחב משמעותית החל מ-2014 עם כניסה לרשתות חברתיות נוספות וניסיון לפנות לקהלים גדולים יותר ומפולחים יותר.

פייסבוק התגלתה כיעילה במיוחד לפנייה לשמרנים ולאפרו-אמריקאים. יותר מ-99% מהפעילות (לייקים, שיתופים וכו') הגיעה מ-20 עמודים שבשליטת ה-IRA, ובראשם Being Patriotic, Heart of Texas, Blacktivst ו-Army of Jesus. 20 עמודים אלו יצרו 39 מיליון לייקים, 31 מיליון שיתופים ו-3.4 מיליון תגובות. בעבר הצהירה פייסבוק שהקמפיין הרוסי הגיע ל-126 מיליון איש ברשת החברתית ו-20 מיליון נוספים באינסטגרם.

הרוסים הפעילו 133 חשבונות אינסטגרם, שהתמקדו בעיקר בסוגיות כמו גזע ומוצא אתני. הפוסטים המצליחים ביותר שם פנו לאפרו-אמריקאים ולא היו פוליטיים במובהק אלא עסקו בסוגיות תרבותיות. השימוש באפליקציה התעצם דווקא בשנה שאחרי הבחירות – מ-2,600 פוסטים בחודש ב-2016 לכמעט 6,000 ב-2017, אז נסגרו החשבונות. החשבונות באינסטגרם זכו ל-185 מיליון לייקים ו-4 מיליון תגובות. גם השימוש ביוטיוב גדל לאחר ניצחונו של טראמפ, ובחצי השנה שאחרי הבחירות מספר הקישורים מטוויטר לאתר שיתוף הווידיאו גדל ב-84%.

הפעילות הרוסית שילבה בפיקחות בין הפלטפורמות השונות ועשתה שימוש בטקטיקות שהלכו והשתכללו עם הזמן, כמו פרסום קישורים בכמה אתרים וחשבונות כדי להגביר את תפוצתם. לגוף פיקטיבי בשם Black Matters US היו חשבונות בטוויטר, פייסבוק, אינסטגרם, יוטיוב, גוגל פלוס, טאמבלר ופייפאל. פרסום קישורים בכל הפלטפורמות במקביל אפשר לרוסים לגייס תרומות, לארגן הפגנות בעולם הפיזי ולכוון תנועה מקוונת לאתרים שבשליטתם.

רשת חברתית? שליטה חברתית

אחרי שפייסבוק סגרה את העמוד באוגוסט 2015 נוצר עמוד חדש בשם BM, שהדגיש תכנים תרבותיים על חשבון תכנים פוליטיים. בתגובה, חשבון הטוויטר של "הארגון" התלונן על החסימה והאשים את פייסבוק ב"תמיכה בעליונות לבנה". במקביל, פעילים רוסים החלו לרכוש פרסומות בגוגל כדי לקדם את אתר BlackMatters US באמצעות מסרים פרובוקטיביים כמו "שוטרים הורגים ילדים שחורים. אתה בטוח שהבן שלך לא יהיה הבא בתור?"

מחברי הדו"ח גם הביעו דאגה מהאיום שרשתות חברתיות מציבות על השיח הפוליטי, והזהיר שהן עלולות להוות איום על הדמוקרטיה. "מדיה חברתית הפכה מתשתית טבעית לשיתוף תלונות ולתיאום פעילות אזרחית לכלי חישובי לשליטה חברתית, שבו משתמשים יועצים פוליטיים מתוחכמים ושזמין לפוליטיקאים בדמוקרטיות ובדיקטטורות גם יחד", נכתב.

פייסבוק וגוגל לא הגיבו לדיווח. מטוויטר נמסר לוושינגטון פוסט שהחברה ביצעה "שיפורים משמעותיים" להקשחת ההגנות הדיגיטליות שלה: "המיקוד היחיד שלנו הוא לשפר את בריאות השיחה הציבורית בפלטפורמה שלנו, והגנה על יושר היא הבט חשוב של משימה זו".