אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הכביש המהיר להעלאת מחירי המלט צילומים: עמית שעל, טל שחר, אוראל כהן

ניתוח כלכליסט

הכביש המהיר להעלאת מחירי המלט

החלטת שר הכלכלה להעלות את מחירי המלט המיובא בשיעור זניח של 0.25% בלבד, שהצליחה להעלות את חמתם של היצרנים המקומיים, אפופה בסימני שאלה משפטיים. הדבר היחיד שוודאי הוא שקביעה מראש של גבולות השוק תוביל להעלאת מחירים

18.12.2018, 06:53 | גלית אלטשטיין ואמיתי גזית

שר הכלכלה אלי כהן קיבל אתמול החלטה תקדימית ומעוררת תהיות שעתידה להנציח את אחד המונופולים הגדולים בישראל, מפעל המלט נשר. כהן הכריז כי החליט להשית היטל היצף בשיעור מזערי של 0.25% על יבואני מלט, שעל פי ממצאי משרד הכלכלה מוכרים את מרכולתם במחירי היצף – כלומר במחיר הנמוך ממחירו בארץ המוצא. עם זאת, באותה נשימה הכריז כי יפעל להותיר בידי נשר 50% מהשוק המקומי (לעומת 65% כיום), ויימנע, הלכה למעשה, מפתיחת השוק לתחרות באופן גורף. על פי הערכות, המהלך של כהן יוביל לעליית מחיר המלט, שיגולגל לרוכשי דירות חדשות, ייקר מיזמי תשתיות, כשהתוצאה היא עלייה נוספת ביוקר המחייה.

 

 

קראו עוד בכלכליסט

 

סימני שאלה חוקיים מרחפים מעל ההחלטה

בשוק המלט פועלים כיום ארבעה שחקנים – המפעלים המקומיים נשר (בבעלות לן בלווטניק) והר־טוב (בבעלות משפחת וייל) ומנגד שני יבואנים משמעותיים: סימנט (מקבוצת מספנות ישראל, שמייבאת מלט מיוון) וחברת לב־ברון (בבעלות בנימין ברון, שמייבאת מטורקיה). ב־2017 נתח השוק של היבואנים עמד על 33%, כאשר מרביתו הוחזק בידי סימנט ולב־ברון. מונופול המלט נשר חלש על קצת יותר מ־60% מהשוק, והנתח של מפעל הר־טוב עמד על 6%–7%. על אף שנתחי השוק של היצרנים המקומיים והיבואנים ידועים למשרד הכלכלה מתוקף חקירה שניהל הממונה על היטלי סחר, המשרד סירב להעביר אותם לידי "כלכליסט" בטענה שמדובר במידע סודי ומסחרי, עניין תמוה כשמדובר בשוק ריכוזי שמחיריו משפיעים על כלל הציבור ושנמצא בליבו של דיון ציבורי ער.

לפני כשנתיים הגיש מפעל הר־טוב בקשה לממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה דני טל, בקשה לחקור – האם היבואניות מייבאות מלט במחירי היצף – סחר לא הוגן מצד יבואנים, שבא לידי ביטוי בהצפת השוק המקומי במוצר מיובא זול, זאת במטרה למוטט את הייצור המקומי, כשלאחר כיבוש נתח שוק רצוי מעלים אותם יבואנים את מחיר המוצר. נשר הצטרפה לבקשה מאוחר יותר.

מימין: מנכ"ל סימנט אייל הכט, שר הכלכלה אלי כהן בעת הודעתו אתמול ומנכ"ל נשר משה קפלינסקי, צילומים: עמית שעל, טל שחר, אוראל כהן מימין: מנכ"ל סימנט אייל הכט, שר הכלכלה אלי כהן בעת הודעתו אתמול ומנכ"ל נשר משה קפלינסקי | צילומים: עמית שעל, טל שחר, אוראל כהן מימין: מנכ"ל סימנט אייל הכט, שר הכלכלה אלי כהן בעת הודעתו אתמול ומנכ"ל נשר משה קפלינסקי, צילומים: עמית שעל, טל שחר, אוראל כהן

טל פסק כי אכן מתבצע יבוא במחירי היצף והמליץ על היטל בגובה 7%–22%. ממנו עברה ההכרעה לוועדה מייעצת, שפסקה ההיפך ממנו – כי אין הצדקה להטלת היטל היצף – והעבירה את המלצתה זו לפוסקים האחרונים בעניין שר האוצר, משה כחלון ושר הכלכלה, כהן. כהן בחר בפתרון ביניים, שמהווה החלטה תקדימית: מצד אחד קיבל את עמדת הממונה על היטלי סחר שלפיה המלט המיובא נמכר במחיר היצף, אך מן העבר השני החליט להימנע מהיטל משמעותי וזאת לדבריו כדי לעודד תחרות ולהמשיך לכרסם בנתח השוק של נשר.

כהן הסביר כי הנחה את הממונה על היטלי סחר לעקוב אחר מצב התעשייה, ובעיקר אחר היקפי היבוא. לדבריו, "כאשר אלה יעלו על 50%, נשקול על בסיס מצב התעשייה את הצורך בהטלת היטל בשיעור של 7%–22%". המנגנון שקבע כהן הוא לבחון בשנתיים וחצי הקרובות את שוק המלט, ומיד כשנתח השוק של היבואנים יחצה את 50% להעלות את שיעור היטל ההיצף. ההחלטה של כהן יצרה נוהל חדש ולא מוכר במשרד הכלכלה, לפיו דני טל הממונה על היטלי סחר יפנה מידי רבעון ליבואנים וליצרני המלט, יבקש נתונים, ישווה אותם לדו"חות מבוקרים ולנתוני המכס ועל סמך כל אלה יקבע מה נתח השוק של היבואנים והאם הגיעה העת להעלות את גובה ההיטל. כך כהן יצר מנגנון מסורבל, שעוד איש אינו יודע כיצד יעבוד והאם הוא יעמוד במבחן משפטי. עורך דין בכיר ששוחח עם "כלכליסט" אמר: "איני יודע אם זה חוקי או לא. מעולם לא ראיתי דבר כזה של היטל מותנה בעלייה בנתח שוק. יש לי כאן סימני שאלה".

כהן השית היטל מזערי של רבע אחוז בכל זאת, כדי לאפשר את הוצאתן לפועל של תוכניותיו העתידיות: על פי חוק, כדי להשית היטל היצף, הממונה על היטלי סחר מחויב לפתוח בחקירה שאורכת חודשים ארוכים. החקירה האחרונה נמשכה כמעט שנה וחצי. אם כהן היה מחליט להימנע כליל מהשתת היטל תיק המלט היה נסגר, וכדי להשית היטל בעתיד, הממונה על היטלי סחר צריך היה לפתוח חקירה חדשה. היטל של 0.25% מותיר את תיק המלט פתוח לשנתיים וחצי קדימה.

ההחלטה תוביל להתייקרות בטווח הקצר–בינוני

כהן אמר אתמול כי הוא מעריך שבשנה הבאה יבוא המלט יחצה את רף ה־40%, במילים אחרות – מערכת הבחירות תגיע הרבה לפני שנתח השוק של היבואנים יחצה את ה־50%. עובדה זו מחזקת את הסברה כי כהן ביקש לגלגל את ההחלטה המשמעותית על שוק המלט למי שיירש את כסאו במשרד – אבל הלכה למעשה, החלטתו תוביל להתייקרות המלט, דווקא בשנתיים וחצי הקרובות.

אמנם בטווח הזמן הקרוב מחיר המלט לא צפוי להתייקר. בכך כהן חסך לעצמו ולשר האוצר ביקורת כשהם ממילא תחת מתקפה על יוקר המחייה. אבל לפי גורמים הבקיאים בתחום, יתרחשו שני תהליכים במקביל: בצד היבואנים, הם עלולים לתאם ביניהם את היקפי היבוא כדי לוודא שהם לא חוצים את רף הייבוא ה"מותר" של 50%, וזאת כדי להימנע מהיטל היצף גבוה בהרבה מכפי שמוטל עליהם כיום. באותה נשימה יש סיכוי סביר שיעלו מחירים, מאותה הסיבה – לעצור ביקושים בתקופות מסוימות כדי להמנע מהגעה ל־50% נתח שוק. מן העבר השני, היצרנים המקומיים, שדווקא ירצו להוריד זמנית את נתחי השוק שלהם, כדי להוביל להטלת היטל היצף גבוה יותר על היבואנים, יוכלו להאט על פי רצונם את מאמצי השיווק, או להאט מעט את קצב הייצור. בהיבט של המחיר, קיים חשש כי נשר תבקש לפצות את עצמה על הקיטון בנתח השוק במחיר גבוה מכפי שהיא מציעה כיום. כך שבשורה התחתונה, ההחלטה של כהן, ושרטוט גבולות השוק יובילו לעיוותים בשוק, שלא ייטיבו עם הצרכן והתוצאה שלהם תהיה זינוק במחיר.

גורמים המעורים בשוק אומרים כי גם החשיבה להותיר 50% נתח שוק בידי נשר מעלה תהיות בהינתן שמדובר בחברה שאיתנותה אינה מוטלת בספק ואף חילקה דיבידנדים שלפי ההערכות נאמדים בהיקף 150–200 מיליון שקל ב־2017. גם אם נשר נאלצה להתייעל מעט או להצר את שולי הרווח היא אינה נחשבת לחברה שהפגיעה בה משמעותית מאוד בשל היבוא. עם זאת, טל סבר כי הפגיעה בה משמעותית מספיק להשית היטל היצף.

כהן אמר כי הוא מתכוון לקדם תמריץ של 30-20 מיליון שקל לגורם עסקי שישקיע בשוק המלט ויקים מפעל ראוי שיתחרה במונופול נשר. לדבריו הסיכויים של הר־טוב ליהנות מהמענק טובים, מכיוון שלחברה יש כבר נכס מוחשי בעל ערך. עם זאת המענק אינו מובטח לה, והוא פתוח לכל גורם עסקי. עוד מדגיש כהן כי התנאי הוא שיוקם מפעל חדש ויעיל. בשונה ממפעל הר טוב המיושן.

זעם בקרב היצרנים והיבואנים

החלטתו של כהן אמורה היתה להשתיק ולו במעט את הקריאות הרמות שאף לוו בהפגנות סוערות בשבועות האחרונים בעד הטלת היטל היצף מצד ההסתרות ועובדי מלט הר־טוב, שחוששים לסגירת המפעל ופיטורי 120 העובדים בו ככל שהייבוא ימשך במחירים הקיימים. אלא שההחלטה שכהן ניסה לצייר כאחראית ושקולה, נתפסת בשוק כחוסר מנהיגות וחוסר יכולת לקבל החלטה.

מפעל המלט הר־טוב מסר אתמול כי "החלטתו של השר כהן תהפוך את מדינת ישראל לבדיחה בינלאומית. עיניים רבות בעולם, נשואות להחלטה. השלכות ההחלטה הנוכחית ישפיעו גם על השקעות זרות באופן כללי ולא רק בענף המלט". היבואנית סימנט רמזה כי היא שוקלת לתקוף את ההחלטה בהליכים משפטיים משום ש"חקירת ההיצף נפתחה בניגוד גמור לנהלים באופן מעורר חשד ונמשכה בניגוד לנהלים המחייבים. זו חקירה שנולדה בחטא ולכן הניבה החלטה אומללה ששאלת חוקיותה

צריכה להבחן".

רובי גינל מנכ"ל התאחדות התעשיינים אמר ל"כלכליסט" כי "היטל סמלי משדר מסר אנמי לתעשיות חזקות בעולם שרוצות להציף את השוק המקומי. ההחלטה של כהן משדרת לעולם שהוא מאפשר יבוא דורסני. אנו בוחנים אילו אפשרויות עומדות בפנינו. נגיב ככל שיש לנו אפשרות להגיב בצעדים משפטיים או אחרים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

לכל התגובות