אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דילמת כחלון: התייקרות במחיר למשתכן או סגירת מפעל המלט צילום: עובדי מלט הר טוב

ניתוח כלכליסט

דילמת כחלון: התייקרות במחיר למשתכן או סגירת מפעל המלט

ללא היטל היצף, מחיר המלט המיובא יישאר נמוך בחמש השנים הקרובות ומחירי הדירות בתוכנית הדגל של שר האוצר לא יזנקו. אולם במפעל המלט הר־טוב אומרים: "הצעד יוביל לסגירתנו והמחירים יעלו ממילא בעוד כמה שנים. זו רק דחיית הקץ"

29.11.2018, 08:25 | אמיתי גזית

שוק המלט בארץ ממתין בימים אלה בדריכות למסקנות הוועדה שבוחנת האם להשית היטל על יבואני מלט מיוון ומטורקיה. לפי המסתמן, הוועדה תמליץ שלא לגזור היטל כזה על היבואנים. למסקנות הללו צפויות להיות השלכות על מפעלי המלט בארץ, וגם על שוק הדיור ומחירי פרויקטים ממשלתיים. רגע לפני ששר האוצר משה כחלון יקבל לידיו את המלצות הוועדה, "כלכליסט" בוחן את ההשפעות לטווח הקצר והארוך של ייקור מחירי המלט או השארתו במחירו הזול הנוכחי.

קראו עוד בכלכליסט

הוועדה כונסה באוגוסט לאחר שדני טל הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה סיים חקירה שבחנה את השאלה האם יבואני המלט מיוון וטורקיה מוכרים בארץ בהיצף, והאם ראוי להשית עליהם היטל.

החקירה של טל נערכה על פי כללי ארגון הסחר העולמי, והסכמים למניעת סחר בהיצף עליהן חתומה ישראל. מחיר היצף הוא כאשר המלט (או כל מוצר אחר) נמכר במחיר זול יותר מאשר מחירו בארץ המקור. גוזרים היטל על יבואנים כאשר משתכנעים כי המשך היבוא בהיצף יגרום לנזק בענף הייצור המקומי. טל השתכנע כי זה המצב והמליץ על היטל בשיעור של 7.4%–22.8% (תלוי בחברה המייבאת ובמקור המלט). ההיטל נועד לאלץ את היבואנים לייקר את המלט ובכך לסייע לתעשיית המלט הישראלית.

פרויקטים יתייקרו במיליונים

האתגר של הוועדה היה לבחון את ההשלכות קצרות הטווח, אך גם להתחשב בעתיד הרחוק בעוד חמש או עשר שנים. הבעיה היא שהפוליטיקאים שאחראים על הוועדה לא ממש רואים לטווח כל כך רחוק.

החשש הוא כי בטווח הקצר היטל היצף על מלט מיובא יגרום לעליית מחירי המלט, תופעה שעלולה לגרום להתייקרות מחירי הדיור ופרויקטים של תשתיות. על פי התאחדות בוני הארץ (גוף שמייצג את קבלני הבניה והתשתיות) ועל פי הממצאים של דני טל, מלט בדירה של 100 מ"ר עולה 7,500 שקל, כך שהתייקרותו אפילו ב־20% זניחה וכך גם ההשפעה על מחיר הדירה.

עובדי מלט הר-טוב חוסמים את כביש ירושלים-תל אביב, צילום: עובדי מלט הר טוב עובדי מלט הר-טוב חוסמים את כביש ירושלים-תל אביב | צילום: עובדי מלט הר טוב עובדי מלט הר-טוב חוסמים את כביש ירושלים-תל אביב, צילום: עובדי מלט הר טוב

גורם בכיר בענף אמר ל"כלכליסט" כי לחומר הגלם השפעה זניחה גם על מחיר מוצרי המלט כגון לבנים משתלבות ותערובות בטון. לדבריו, המחיר נגזר גם ממחיר הברזל, והעבודה. "עובדה שאף יצרן כמו אקרשטיין שהתבטא נגד היטל היצף לא הוריד מחירים – לא של תערובות בטון, ולא של מוצרים מוגמרים למרות שבשנתיים האחרונות נרשמה ירידה במחיר המלט".

אולם חשש כבד יותר הוא מהשפעה עקיפה של התייקרות המלט על מדד תשומות הבנייה. משקל המלט במדד הוא כ־10%, כך שהתייקרות של המלט ב־20% תגרום לעלייה של כ־2% במדד. תופעה כזו עלולה ליצור קושי לשר האוצר כחלון וחבר מפלגתו שר הכלכלה אלי כהן, שכן מחירי דירות שנמכרות בתוכנית הדגל של כולנו - מחיר למשתכן – צמודים למדד זה. המדד מוצמד למחיר הדירות במחיר למשתכן מהרגע שבו מתקבל היתר בנייה ועד מסירת המפתח. תהליך בנייה עשוי להמשך כשנתיים ויותר, והזוכים עשויים לגלות כי דירתם התייקרה בכמה עשרות אלפי שקלים. נוסף לכך, חלק מהחוזים של גופי הביצוע של ממשלת ישראל להקמת תשתיות מוצמדים גם הם למדד. עלייה של אחוז בודד במדד עלולה לגרום להתייקרות של כל פרויקט במאות אלפי שקלים ועד מיליוני שקלים.

"נכון להיום נראה שמפעל המלט הר־טוב ייסגר. זה לא איום, זו עובדה קיימת, אני לא אפסיד כסף כדי לממש את הגחמות של כחלון (מניעת עליית מחירי דירות בתוכנית מחיר למשתכן, א"ג). ברגע שאבין שאין מה לעשות המפעל ייסגר", כך אמר אתמול רונן יונה מנכ"ל הר־טוב ניהול ל"כלכליסט".

מימין: מנכ"ל הר־טוב ניהול רונן יונה ושר הכלכלה אלי כהן, צילום: דוברות המפלגה כולנו, עמית שאבי מימין: מנכ"ל הר־טוב ניהול רונן יונה ושר הכלכלה אלי כהן | צילום: דוברות המפלגה כולנו, עמית שאבי מימין: מנכ"ל הר־טוב ניהול רונן יונה ושר הכלכלה אלי כהן, צילום: דוברות המפלגה כולנו, עמית שאבי

יונה, שמנהל את אחד משני מפעלי המלט היחידים בארץ (השני הוא מונופול המלט נשר) מבהיר כי עבורם פירוש הדבר הוא סגירת פעילות המפעל הסמוך לבית שמש ופיטורי 120 העובדים בו. בימים האחרונים עובדי המפעל נקטו פעולות מחאה ובהן חסימות כבישים, בניסיון נואש אחרון להשפיע על ההמלצה הסופית.

טענה המוצדקת לפחות בחלקה שנשמעת מצד הר־טוב היא כי שמירה על מחיר המלט הזול היום, עלולה לגרום לריסוק השוק המקומי, השתלטות היבואנים ובמיוחד חברת סימנט שבשליטת מספנות ישראל על שוק המלט ובעקבות זאת עלייה של מחיר המלט. לפי טיעון זה את המחיר של ההנחות על המלט שאנחנו מקבלים היום נשלם בעוד כמה שנים כאשר יישארו בשוק שני כוחות בלבד - נשר וסימנט - שיחלקו ביניהן את השוק.

שאלת השיקום בסוריה

הערכה הסבירה היא כי אם מפעל הר־טוב ייסגר יחלפו עוד שנים ארוכות עד שיוקם מפעל חדש במקומו, אם בכלל. זאת מכיוון שההון הדרוש לכך רב, וההליך התכנוני מסורבל וארוך. הר־טוב נמכר על ידי נשר למשפחת וייל בעקבות הסכם של נשר עם הממונה על ההגבלים העסקיים. הסכם שנולד בדיוק כדי ליצור תחרות לנשר, כך שסגירה של המפעל תחזיר את הגלגל לאחור.

בנוסף לכך, כיום היבואנים מוכרים מלט בהיצף מכיוון שמפעלי המלט בטורקיה ויוון מצויים בעודף יצור. כדי להיפטר מהסחורה העודפת המפעלים היווניים והטורקיים מוכרים מלט ליבואנים הישראלים, זאת תוך שחיקה של הרווחים.

האם מצב זה יימשך תמיד? בתסריט לא בדיוני סוריה תעבור בולמוס שיקום ותצרוך מלט בכמויות, אפשר להניח כי אז עודפי הייצור מייוון וטורקיה יופנו לשכנתינו בצפון, ואילו המלט המיובא לארץ יתייקר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות