אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הנגיד החדש מסמן מטרות: העלאת ריבית ומרחק ממט"ח צילום: בנק ישראל

ניתוח כלכליסט

הנגיד החדש מסמן מטרות: העלאת ריבית ומרחק ממט"ח

פרופ' אמיר ירון נכנס אתמול לתפקידו כנגיד בנק ישראל בטקס חגיגי בבית הנשיא. הדברים שנשא שרטטו את קווי המדיניות הצפויים שלו ובראשם העלאת הריבית תוך שיתוף פעולה עם שר האוצר וראש הממשלה, שלא רוו נחת מקודמתו בתפקיד

25.12.2018, 08:28 | אדריאן פילוט

בשפה דיפלומטית, נקייה, כמיטב המסורת האמריקאית, עם הקפדה על כללי הנימוס והפרגון לראש הממשלה ולשר האוצר שמינו אותו ועוברים ימים לא קלים, איפשר נגיד בנק ישראל הנכנס פרופ' אמיר ירון הצצה ראשונית לקווי היסוד שיובילו את מדיניותו. הנגיד החדש דיבר אתמול (ב') בטקס שנערך בבית הנשיא לרגל כניסתו לתפקיד.

קראו עוד בכלכליסט

1. לאט עם הריבית

 

הריבית תעלה בוודאות, אך ההעלאה תהיה איטית מאוד, שקופה וצפויה, לא כמו בארה"ב.

לפי ההערכות המוקדמות, משימתו הראשונה של ירון היא נורמליזציה של המדיניות המוניטרית, כלומר העלאת הריבית העומדת כעת על 0.25%, אחרי עשור שבו הורדה עד כדי כך שהמשק נשאר עם ריבית ריאלית שלילית (ריבית נומינלית בניכוי האינפלציה).

ירון הצהיר כי המצב של 0.1% ריבית במשך ארבע שנים חייב להיפסק, אחרי שהמשנה לנגיד נדין בודו־טרכטנברג כבר עשתה את הצעד הראשון, אבל הדגיש כי "התהליך יתבצע באופן מדוד, מתון ושקוף כדי שאופן פעולתו של בנק ישראל יהיה ברור וצפוי. חשוב שעליית הריבית לא תבוצע מהר מדי או בעוצמת יתר שתבלום את הצמיחה".

מימין: פרופ מימין: פרופ' אמיר ירון, הנשיא ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון, במשכן הנשיא אתמול | צילום: אוהד צויגנברג מימין: פרופ

לא רק שהמסר ברור, אלא שהוא מקבל משנה תוקף בימים אלה: אין לי כוונה למהר עם העלאת ריבית, להפך. בניגוד למה שעשה בארה"ב נגיד הבנק המרכזי ג'רום פאוול, ירון מתכוון להעלות את הריבית בלי לזעזע, בלי להפתיע ובלי לפגוע בצמיחה, שאף כי נותרה נאה היא נמצאת בהאטה ברורה. כבר עתה הפרשנים הכלכליים מדברים על תגובת היתר של ה"פד", שמיהר להעלות את הריבית וגרם במו ידיו למפולת של הימים האחרונים.

הדברים האלה נאמרו, והם חיוניים לראש הממשלה ולשר האוצר, שנמצאים בתקופת בחירות ורואים איך נגידים גורמים כאבי ראש לפוליטיקאים.

החוזים העתידיים צפו בתום הנאום כי הריבית בסוף 2019 תהיהעמוד על 0.75%־1%.

2. לא להתערב במט"ח

שער החליפין ייקבע על ידי כוחות השוק, בלא צורך בהתערבות משמעותית בשוק המט"ח. זו הצהרה העלולה להדיר שינה מעיני התעשיינים, אך גם מכחלון ומנתניהו. בנק ישראל של סטנלי פישר וקרנית פלוג השתמש ברכישת מאות מיליוני דולרים ככלי מרכזי. לא פעם, שיקולי פיחות־תיסוף היו המרכזיים בהחלטה שלא להעלות את הריבית ולהשאיר את המשק עם ריבית ריאלית שלילית.

ירון מצהיר כי הימים האלה תמו. יש לעניין השלכות מרחיקות לכת, בעיקר על היצוא התעשייתי שעובר תקופה לא פשוטה (שיא בגירעון המסחרי בסחורות) בזמן שהסחר העולמי נמצא במשבר על רקע מלחמת הסחר שמנהלות שתי הכלכלות הגדולות בעולם, ארה"ב וסין. נוח לירון לומר את הדברים כיום - בתקופה של פיחות חד של השקל שהגיע לשיא (3.77 שקל לדולר), אך המצב עלול להתהפך והלחץ עליו יגבר.

3. להבטיח את היציבות

 

הנגיד ישתף פעולה עם כולם, אך יוביל את הבטחת היציבות של המערכת הפיננסית. רק לו יש ראייה רחבה.

סוגיה רגישה מאוד לבנק ישראל היא היציבות הפיננסית. לא רק שמירתה, אלא בעיקר מי שיוביל אותה. הוויכוח בין בנק ישראל, האוצר (רשות שוק ההון), רשות ניירות ערך וועדת הכספים של הכנסת הוא אינסופי, והוא החל עם המשבר האחרון לפני עשור. רק לפני שבועות אחדים הוא הסתיים בהקמת הוועדה ליציבות פיננסית.

התעקשות פישר ופלוג להוביל את בנק ישראל בטיפול ביציבות ובקביעת המעמד של "ראשון בין שווים" עברה כחוט השני לירון, שאומר כי ישתף פעולה עם כולם, אבל "בנק ישראל על צוותיו המקצועיים יוביל תוך ראייה רחבה של כלל הסיכונים". פישר כבר הסביר בעבר שרק הבנק המרכזי יכול לנצח על התזמורת, לא רק בעת משבר אלא גם בימים כתיקונם. אם לא די בכך, ירון הדגיש שוב: "עיצובה המושכל (של המערכת הפיננסית, א"פ) ייעשה בהנהגת בנק ישראל". בהקשר הזה, מה שהיה הוא שיהיה.

4. תחרות טכנולוגית

 

התחרות בבנקאות תובל על ידי הפיתוחים הטכנולוגיים, לא על ידי דמגוגיה.

ראש הממשלה זה עשור, בנימין נתניהו, גילה אתמול כי אין די תחרות במערכת הבנקאית. עדיף מאוחר מלעולם לא. הוא קרא לירון להפוך את הנושא למרכז פעילותו. משה כחלון, שר האוצר שהוביל רפורמה שנויה במחלוקת שספק אם לא תחזק את הבנקים הגדולים ותכניס הרבה סרבול וביורוקרטיה – העמיד אותו מיד על אי־דיוקו והזכיר את הוועדה להגברת התחרות במשק (ועדת שטרום). נראה כי ירון היה מוכן לכך, והוא הבהיר כי השמרנות של בנק ישראל תחת שרביטו תישאר – מכיוון שהיציבות חשובה בעיקר בימים אלה של שווקים סוערים. מי שיביא את הבשורה הצרכנית, יוזיל מחירים ויעשה את העבודה הוא הטכנולוגיה. "נבחן אימוץ והטמעה של מכשירים פיננסיים שנוסו בהצלחה במדינות המתקדמות. זה יוביל לשיפור בניצול ההון במערכת ויתרום להוזלה ולהרחבה במגוון השירותים הפיננסיים לצרכנים ולעסקים", סיכם.

5. להשקיע לטווח ארוך

 

אם רוצים צמיחה אמיתית צריכים להשקיע בטווח הארוך, ויש לזה מחיר פוליטי.

ירון הוא היועץ הכלכלי הראשי של הממשלה. כמו קודמיו, הוא חוזר על המסר שהצליח להרגיז כל כך את נתניהו, ובעיקר את כחלון: אם אתם רוצים צמיחה ארוכת טווח אתם צריכים להשקיע בצעדים ובפרויקטים ארוכי טווח, למשל בתשתיות וברפורמה בחשמל. לדבר הזה יש מחיר פוליטי כבד: צריכים לוותר על הרווחים בטווח הקצר ועל הפופוליזם. ירון נגע בנקודה כואבת כשהזכיר שוב כי אין כסף "גם וגם", שכן "תהליכים ארוכי טווח מתחרים, בכל עת, על מקורות ומשאבים עם צרכים ואילוצים מיידיים".

הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח סיום נאומו של כחלון, שפנה לממונה על התקציבים, שאול מרידור, שישב בקהל, והזהיר אותו שיתכונן כי בכוונתו ליזום מהלכים ל"הגדלת העוגה". בקרב הקהל הבינו המבינים כי כחלון, המנותק מהמציאות התקציבית, התכוון להפחתת מסים נוספת. מרידור היה בדרך לדיון מכריע על גודל הגירעון של 2019, וזה המסר שקיבל משר האוצר. אלא שירון הזכיר לכחלון כי "התמקדות ביעדים חשובים וארוכי טווח יאפשרו את הגדלת העוגה", או במילים פשוטות, רק רפורמות מבניות אמיתיות יביאו את הצמיחה האמיתית.

6. יעדים רב־שנתיים

 

יש לקבוע יעדים פיסקליים רב־שנתיים. אסור להיכנע לפופוליזם, כי אמינות פיסקלית הורסים במהרה גם אם בנית אותה במשך שנים.

ירון רמז על הצורך לקבוע יעדים תקציבים רב־שנתיים כדי למנוע את המצב שהמשק נקלע אליו: חריגות קשות מיעד הגירעון.

אך המסר החשוב של ירון לכחלון, ובעיקר לנתניהו, היה כי לא משנה אם הושגו הישגים מרשימים בתחום התקציבי, כמו הפחתה דרמטית ומרשימה ביחס חוב־תוצר (שהושגה), מכיוון שנדרש זמן רב כדי לבנות אמון, אבל קל מאוד להרוס אותו. לכן, בתקופה של דרישות תקציביות (שם קוד לכלכלת בחירות) חיוני להיצמד ליעדים ולהשתלט על הפיתוי לבצע טריקים ושטיקים.

7. כבוד הדדי

 

בנק ישראל והנגיד יישארו עצמאים. הקשר בינו לראש הממשלה ושר האוצר חייב להיות מושתת על כבוד הדדי.

רבות דובר על הקשר הבעייתי שהתפתח בין קרנית פלוג לנתניהו, ובעיקר בינה לכחלון, שאתמול שיבח אותה אחרי שברור כי לא תשוב לקדמת הבמה. היחסים בין נתניהו לפלוג היו מינימליים, ובאחרונה לא היו לה כל יחסים עם שר האוצר. שיקום מערכת היחסים עם ההנהגה הפוליטית חשוב לירון, אבל הוא גם מבקש לקבוע: אני עצמאי, אדבר אתכם באופן "כן ופתוח" ואתם תכבדו אותי. אחרת זה לא יילך.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



11 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

9.
כן, צריך להעלות ריבית. אבל...
...אחרי עשר שנים של ריבית אפסית, שניפחה לנו בועה קולוסלית בנדל״ן, לא ניתן להעלות ריבית מבלי לגרום למיתון. הכוונות טובות, אבל הביצוע יכשל, היות וברגע שיתחיל המיתון בנק ישראל יאלץ להוריד את הריבית חזרה. אי התערבות במט״ח - גם זאת הצהרה טובה ונכונה. הפיחות המכוון שבו נקטו פישר ופילוג הפכו את כלכלת ישראל למוטה יותר מדי כלפי ייצוא, על חשבון הצריכה המקומית. כתוצאה מכך המשק חשוף לכל זעזוע בארה״ב או אירופה, כפי שראינו בימים האחרונים. השקל צריך היה להיות הרבה הרבה יותר חזק. זה היה מוריד את עלות המחיה לאזרח הקטן, ואפילו לא פוגע ביצוא כפי שאנשים חושבים, משום שהטכנולוגיות הישראליות כה מתוחכמות וייחודיות, שלקוחות חוץ היו מוכנים לשלם יותר בעבורן.
אורן  |  25.12.18
7.
דבר ראשון הוועד יסביר לו מי מנהל את בנק ישראל
ואח"כ. 1. ריבית - שיעלה ריבית במחזור עסקי יורד - בהצלחה! 2. אם הריבית תעלה היא תשים ברקס על הצריכה הפרטית ובמיוחד הנדל"ן שמדשדש גם כך. 3. התלות בנדל"ן ובצריכה הפרטית באה על חשבון התעשייה שהצתמקה. מי צריך תעשייה כשיש הייטק ואקזיטים כל שני וחמישי?. את ערכה של התעשייה מייצאת מגלים בעת משבר או האטה כלכלית וזו נמצאת ממש מעבר לפינה. 4. השקל חזק בצורה לא הגיונית ודופק את כלכלת ישראל. הייצוא נפגע אנושות.
יקיר  |  25.12.18
לכל התגובות