מנכ"ל התאחדות התעשיינים: "יוקר המחיה הוא בגלל הרגולציה, לא בגלל התעשיינים"

"אמרו כאן לפני, שמה שגרם להרעה בסביבה העסקית והיכולת להקים כאן עסקים, היא מחאת יוקר המחיה. אני לא חושב ככה, המחאה הציפה את הבעיות האמתיות, ואני חושב שהבעיה היא שממשלת ישראל לקחה את המחאה והסיתה אותה אל המגזר העסקי", כך אמר רובי גינל, מנכ"ל התאחדות התעשיינים, בוועידת התחזיות של "כלכליסט".

גינל התייחס לסיבות למחירים הגבוהים ואמר, "כאשר אנחנו בוחנים באופן אמיתי למה המחירים כאן יקרים יותר המסקנה היא שמה שגורם לכך זו המדיניות הכלכלית של מדינת ישראל אנחנו רואים שהכל יקר, רואים את המחירים הגבוהים לא רק במחירים של חברות מקומיות, אלא גם במחירי מזון מיובא, גם בדירות וגם ברכבים הכל יותר יקר בגלל חלקה של המדינה במחירי המוצרים והשירותים.

רובי גינל, מנכ"ל התאחדות התעשיינים, בוועידה | צילום: יאיר שגיא

"אם ניקח למשל את המע"מ על מוצרי מזון, בישראל הוא 17% ובאירופה מדובר על 8% זה פער שיוצר הפרש של 10% שזה חצי מההפרש. יותר יקר לעשות עסקים בישראל, יש רגולציה מאד כבדה יש תנאים שאובייקטיבית נכונים רק לישראל כמו העובדה שמייצרים כאן רק 5.5 ימים בשבוע ולא 7 ימים בשבוע, וזה מייקר. אנחנו שוק מקומי קטן, והממשלה עצמה משיתה הרבה עלויות שהן גבוהות יותר, למשל עלות הארנונה בישראל גבוהה ב-30% מאירופה, ההתייקרות בשכר העבודה הייתה בשיעורים גבוהים משמעותית בהשוואה למדינות מערביות", אמר גינל.

עוד אמר מנכ"ל התאחדות התעשיינים: "מחאת האפודים הצהובים למשל הופנתה ישר לחברות הישראליות, הן הפכו ליעד למחאה וזה בעצם יעד לא נכון כי מי שמייצר את הסביבה העסקית זו הממשלה. אם היא תפחית את הרגולציה ניתן יהיה לטפל ביוקר המחיה, אבל הממשלה בחרה להפנות את הלחץ לחברות הישראליות, ראינו את זה בוועדת טרכטנברג ובוועדת קדם, ואחר כך בחברות התעשיה, טונה סטארקיסט למשל הפסיקו לייצר בישראל והתחילו לייבא.

"המחיר של הרגולציה הוא שתעשיות נרכשות על ידי משקיעים זרים ואין התפתחות תעשייתית בישראל. התעשיינים מייצאים את הפעילות העסקית אל מחוץ לישראל, ומייבאים מוצרים כי פשוט לא כדאי לייצר כאן, ויוקר המחיה לא טופל. אני מציע שמפלגות שבאמת רוצות לטפל ביוקר המחיה יקחו את זה בחשבון כשהן חותמות על הסכמים קואליציונים. אני מציע לפוליטיקאים שבאפריל לאחר הבחירות יחשבו על הסיבה האמיתית ליוקר המחיה, כיצד אפשר לייצר סביבה טובה לעסקים ואיך מגדילים ומחזקים את כושר הייצור כדי שנוכל לקיים כאן חברה בריאה וברת קיימא", סיכם גינל.