צילום: אוראל כהן
תערוכה: האימפריה הכוזרית והסיבות המסתוריות להיכחדותה
שבט הכוזרים המסתורי שהתגייר (או שלא) ונכחד, עומד בלב התערוכה של האמנית והאנתרופולוגית הליטאית גודה פלקייטה, שמשחקת עם אמת ובדיה בפורמט של תיעוד היסטורי
"אני מזמינה את הצופים לנוע על איזשהו ציר שבין אמת לבדיה שבו הם לא נזקקים לעקוב עוד אחר שאלת האמת, אלא לבחון את המציאות כולה כסוג של המצאה שהפכה לאמת", אומרת האמנית והאנתרופולוגית הליטאית גודה פלקייטה. "אני עצמי מאמינה שחלק מאוד גדול מההיסטוריה הכתובה הוא מיתולוגיה".
קראו עוד בכלכליסט
פלקייטה מציגה בימים אלה את התערוכה "השלכות חוקיות של חלום" בגלריה רו ארט שבתל אביב (אוצרת: לאה אביר), העוסקת באימפריה הכוזרית והסיבות המסתוריות להיכחדותה. הכוזרים היו שבטי לוחמים נוודים שהגיעו ממרכז אסיה והתמקמו בין המאה השביעית ועד המאה העשירית באיזור שבין הים הכספי לים השחור, ודתם היתה פגאנית־שמאנית. האגדה מספרת ששליט הכוזרים, הקאגן, חלם חלום בלילה הקורא להמיר את דת ממלכתו לאחת משלוש הדתות הגדולות, וזימן אליו את נציגי היהדות, האיסלם והנצרות לוויכוח פומבי, "פולמוס הכוזרים" המפורסם. כיום טוענות כל אחת משלוש הדתות שהכוזרים המירו את דתם לדתה.
באמצעות פרקטיקת סילוף עובדות והבאת שקרים לצד אמיתות, פלקייטה מבקרת באופן משחקי ובהומור את האופן שבו היסטוריות נכתבות. החירות האמנותית של תצוגה בגלריה לאמנות היא זו שמאפשרת בסופו של דבר לשקר ובאמצעות כך לחשוף אמיתות. כך למשל, חלל הגלריה נחצה באמצעות וילון גדול המשווה לגלריה מראה במת תיאטרון, כמו אומר: 'איני מציאותי'. על הווילון מוקרנת עבודת ווידיאו שיצרה יחד עם האמנית הישראלית־חרדית אלינורה שוורץ. בווידאו נראית שוורץ בעיניים עצומות, צופה ממעל בשכונת מאה שערים ומספרת את חלומותיה. אולי ככוהנת גדולה המבטאת את רחשי קהילתה. שתי ארוניות ויטרינה מוצבות בחלל, ובהן מונחים ממצאים ארכיאולוגיים אמיתיים ומומצאים: חתיכת ידית מכד כרס, דג מיובש במלח, תלולית אדמה, חתיכת בד רקומה בזהב, צלמית, לטאה מיובשת ועוד.
העניין של פלקייטה (31) בכוזרים החל כשקראה את ספרו של הסופר הסלבי מילוראד פאביץ' "מילון הכוזרים רומן־לקסיקון" מ־1984, שנחלק לשלושה מילונים - כל אחד מהם נכתב מתוך השקפות עולם אחרות וסותרות: היהודית, המוסלמית והנוצרית, ולקוראים מתאפשרת קריאה לא לינארית. דרך ערבוב בין ממצאים היסטוריים וארכיאולוגיים לבדיון, חושף פאביץ' את התחבולות הספרותיות שבהן לא פעם נכתבת ההיסטוריה. בתחילת הספר מסביר פאביץ' כי "זהו ספר פתוח וגם לאחר שסוגרים אותו אפשר להוסיף עליו: כשם שיש מילונאי של ימים עברו ומילונאי בן ימינו, עשויים להיות לו בעתיד מחברים חדשים, ממשיכי דרך ומכותבים". פלייקטה אימצה את התפקיד כמחברת חדשה למילון הכוזרים, ונסעה בעקבותיו למסע מחקר באיזור כוזריה בשנה שעברה, שוחחה עם מומחים, אספה רשמים וממצאים, ומתכון יצרה את התערוכה.
"צייד חלומות היתה פרקטיקה של הכוהנים הגדולים באימפריה הכוזרית - מה יכול לקרות כשמישהו נכנס לחלום של מישהו אחר? כיצד ניתן לעוקב אחרי חלום של מישהו?", מסבירה פלקייטה. "אני חוקרת את הקשר בין חלום שנחלם להשלכותיו במציאות. ואני לא מתכוונת רק לחלום שחולמים בלילה אלא גם לחלום במובן התרבותי. חזון של עם, ובמובן המקומי־ישראלי, חזון החזרה לאדמת האבות, חלום לזהות לאומי, שכולנו קשורים אליו בכל רחבי העולם, רק בגלל שהאבות שלנו שפכו את דמם על אדמה ומקום".
2 תגובות לכתיבת תגובה