היועמ"ש טירפד את מחטף הפרידה של איזנקוט וכחלון

ימים ספורים לפני פרישתו מצה"ל מנסה הרמטכ"ל גדי איזנקוט לקדם הטבה מרחיקת לכת לחיילים משוחררים: הרחבת מספר הנהנים מלימודים אקדמיים חינם. מימון ההטבה, שתעלה כמיליארד שקל בשבע השנים הקרובות, יבוא בעיקר מכספי תורמים. אלא שחרף הגיבוי של שר האוצר משה כחלון, ואולי אף בגללו, גורמים במשרד המשפטים בולמים את התוכנית בטענה שאינה בשלה.

אף שהדחיפה הראשונה לקידום התוכנית באה ממשרד הביטחון, כנראה כדי להספיק לרשום אותה על שמו של איזנקוט, כחלון הזדרז לתת לה גיבוי בתקווה לגזור עליה קופון. ואולם בדרך לקידום החפוז נזנחו כמה בעיות לא פתורות שנוגעות לעיתוי התוכנית, להבטחת מימונה, ולקשיים חוקתיים שעולים ממנה.

הרמטכ"ל היוצא גדי איזנקוט ושר האוצר משה כחלון | צילום: יריב כץ, אוהד צויגנברג

התוכנית של איזנקוט מבקשת להעניק לאלפי חיילים משוחררים ששירתו בתפקידים המוגדרים "תומכי לחימה" הטבה שמוענקת מ־2016 רק למי ששירתו כלוחמים: מימון לשתי שנות לימוד באוניברסיטה. היא צפויה לעלות כ־140 מיליון שקל בשנה מבלי להכביד על תקציב המדינה: 70 מיליון שקל למימונה יבואו מקרן רוטשילד קיסריה של משפחת רוטשילד; 50 מיליון שקל יגיעו ממפעל הפיס; ו־20 מיליון השקלים הנותרים יתחלקו בין צה"ל לבין ארגון ידידי צה"ל בארה"ב.

הבעיה הראשונה שהטרידה את אנשי מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים היתה הסמיכות לבחירות. לא מכבר פרסם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, הנחיה שלפיה על הממשלה להימנע בתקופת הבחירות מהחלטות שהן בלתי הפיכות, סובלות דיחוי, או חשודות כהטבה לא עניינית לבוחרים.

בעיה שנייה נובעת מההישענות על תרומות: איזנקוט רוצה להבטיח שההטבה תינתן עד 2025, אבל כספי קרן רוטשילד קיסריה ומפעל הפיס כתובים על הקרח. אין כל ודאות שיתקבלו לאורך כל התקופה.

במקרה של קרן רוטשילד קיימת תסבוכת מיוחדת. בין המדינה ובין משפחת רוטשילד קיים הסכם שלפיו מעניקה המדינה לקרן פטור ממס, ובתמורה רשאית להשתמש בכספי הקרן לצרכים מסוימים. הסכם זה נתון כעת במחלוקת משפטית, והקרן ‑ כמחווה של רצון טוב ‑ התנדבה להקצות כספים למימון ההטבה לחיילים. אבל ההסדר הזה אינו מחייב אותה להמשיך בכך בשנים הבאות.

שר האוצר ואנשי משרד הביטחון סברו כנראה שהעובדה שהתוכנית אינה נשענת על תקציב המדינה תייתר את אישורה בממשלה. הם ביקשו בתחילה לקדמה באופן עצמאי, אלא שהיועצים המשפטיים במשרד המשפטים ובאוצר התעקשו שתתקבל כהחלטת ממשלה.

אחת הסיבות להתעקשות, מלבד סימני השאלה בנוגע למימון, היא הקושי החוקתי שעולה לכאורה מהתוכנית בשל פגיעה בעקרון השוויון. לכאורה, מימון לימודים לחיילים משוחררים מפלה לרעה את מי שלא שירתו בצה"ל. אף שהמימון ניתן כבר היום לחיילים קרביים, דווקא הרחבתו לציבור גדול יותר מעלה את שאלת השוויון ביתר שאת.

מתן ההטבה לחיילים משוחררים בלבד יוצר למעשה אפליה בינם לבין שורה ארוכה של אוכלוסיות שאינן משרתות, ובהן חרדים, ערבים, וכן בעלי מוגבלויות שצה"ל נמנע מלגייס אותם. כמו כן, הוא מפלה בין המשרתים והמשרתות בצבא לאלה המשרתים ומשרתות בשירות לאומי, ובין לוחמים ותומכי לחימה לבין המשרתים בתפקידים אחרים. ההשלכות האלה אינן עומדות, לכאורה, במטרות שהוצגו בהצעת ההחלטה שמשרד הביטחון עצמו מבקש כעת להציג לממשלה, ובהם צמצום הפער הכלכלי שגורם השירות הצבאי.

הפגיעה לכאורה בעקרון השוויון הביאה את הגורמים המשפטיים למסקנה שמוטב לעגן את ההטבה החדשה בחקיקה ראשית. כדי להרגיע את החששות, דאגו במשרד הביטחון להכניס להצעת ההחלטה הוראה המחייבת את שר הביטחון לפרסם עד ספטמבר 2019 תזכיר חוק שיסדיר את עקרונות השוויון. אבל משום מה לא ראו שם מניעה לאשר את התוכנית של איזנקוט לפני מועד זה.

בעיה אחרונה שמעלה הקידום המהיר של ההטבה היא העדר תיאום עם הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת), אף שלתוכנית תהיה השפעה ניכרת על מערכת ההשכלה הגבוהה. יתר על כן, ל"כלכליסט" נודע שמימון שמעניקה קרן רוטשילד קיסריה לתוכנית נועד במקורו להגיע למוסדרות האקדמיים במישרין, ולשמש בין היתר לפיתוח פקולטות בפריפריה. כעת הוא יממן רק מלגות לחיילים.

מצה"ל ומשרד הביטחון נמסר: "חזון תוכנית 'ממדים ללימודים' הינו הענקת מלגת לימודים לתואר או מקצוע לכל חייל משוחרר. משרד הביטחון וצה"ל מפעילים מזה כ-3 שנים את התוכנית. תוכנית המעניקה סיוע בשכר לימוד ללוחמים משוחררים ולאוכלוסיות ייחודיות. זאת, מתוך הוקרה לחיילים המשוחררים ומתוך הכרה בחשיבות ההשכלה הגבוהה ותרומתה לכלכלת המדינה. עד כה, בזכות התוכנית, קיבלו אלפי חיילים משוחררים מלגות לימוד לקראת תואר ראשון או השכלה מקצועית. התוכנית זוכה להצלחה רבה, וגופים רבים הביעו עניין לתרום על מנת להגדיל את היקף החיילים המשוחררים בתוכנית. בתקופה האחרונה נעשים מאמצים לשם הרחבתה של התוכנית, לרבות בחינת האפשרות לעגנה בהחלטת ממשלה".

ממשרד האוצר לא נמסרה תגובה.