קופה קטנה לאחרי הבחירות

1 כסף בצד

האם ראש הממשלה בנימין נתניהו מכין תקציבים ליום שאחרי הבחירות? במערכת הפוליטית מעריכים שהחלטתו ביום ראשון האחרון שלא להעלות לאישור הממשלה את הצעת משרד האוצר להפשרת הרזרבה בתקציב, 1.5 מיליארד שקל, כדי להקטין את הגירעון ב־2019, נבעה לא רק מהביקורת שלו על נתוני אגף התקציבים באוצר. לפי ההערכות, נתניהו כבר מסתכל ליום שאחרי הבחירות, ולמשא ומתן שיצטרך לקיים אם תוטל עליו מלאכת הרכבת הקואליציה, עם שורה של מפלגות קטנות ובינוניות, ולכן הוא מעדיף להשתמש בכסף למימון ההסכמים הקואליציוניים.  

נכון ש־1.5 מיליארד שקל הם כסף קטן לעומת עלות ההסכמים הקואליציוניים בהיקף של 9 מיליארד שקל שנחתמו על ידי נתניהו בתחילת הקדנציה הנוכחית, אבל עדיין זהו סכום שעדיף לשמור אותו מאשר להעבירו כעת להקטנת הגירעון בתקציב 2019 בשיעור מזערי, מ־3.6% מהתוצר ל־3.5%.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי | צילום: אלכס קולומויסקי, עמית שעל

הסכומים שיידרשו כדי לרצות את המפלגות שייכנסו לקואליציה הבאה יהיו גם הם בלי ספק גדולים. יהיה צורך לרפד את השותפוֹת בתקציבים למוסדות החרדיים (עבור יהדות התורה וש"ס) והמוסדות הדתיים (הימין החדש והבית היהודי), להתנחלויות (ישראל ביתנו, הימין החדש והבית היהודי), ולצרכים חברתיים (כולנו, גשר, וגם חוסן לישראל).

כדי לדחות את הצעת האוצר ביום ראשון, נתניהו השתמש בנתונים של ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון, לפיהם אין הכרח להשתמש בכספי הרזרבה לצורך הקטנת הגירעון, תוך דחיית נתוני הגירעון שהציג אגף התקציבים והבעת פליאה על כך שהם הוגשו לממשלה כעת ולא בחודש יוני, לאחר הבחירות. אחרי כינון ממשלה החדשה יגיש משרד האוצר הצעה לתיקון תקציב 2019, שצפויה לכלול הן קיצוץ מסיבי בתקציב המדינה, והן הצעה להעלאת מסים.

לצד הדרישות הקואליציוניות, צפויה הממשלה החדשה לדון גם בהגדלת תקציב הביטחון, שעליה בישרו לפני כחמישה חודשים נתניהו ושר האוצר משה כחלון. שניהם יודעים שאם יישארו בתפקידם לאחר הבחירות, כל תוספת שתינתן למפלגות הקואליציה תבוא על חשבון הציבור.

2. תרומות במקום ערבויות

אף על פי שהפריימריז בליכוד, בעבודה ובמרצ יתקיימו כבר בעוד שלושה־ארבעה שבועות, אף אחד מכ־100 המתמודדים במפלגות שאינם ח"כים מכהנים לא פנה לכנסת כדי לקבל ממנה סיוע בהלוואה לצורך ההתמודדות (לפי הערכות, בליכוד ישנם 60־70 מתמודדים חדשים על מקום בעשירייה השלישית, בעבודה נרשמו עד כה רק 14 מתמודדים שאינם ח"כים מכהנים, ובמרצ מתמודדים 22. בבית היהודי הוחלט לבסוף שלא לקיים פריימריז). כלומר, מתברר שהמתמודדים מעדיפים לגייס תרומות, שאותן לא יצטרכו להחזיר אם לא ייבחרו לכנסת, מאשר לקחת הלוואות ולגייס להן ערבים או לערוב להן בעצמם.

על פי החוק למימון הפריימריז שנחקק אשתקד במסגרת חוק מימון מפלגות, רק חברי כנסת ושרים מכהנים ממפלגות המקיימות פריימריז זכאים לקבל מימון מהכנסת לצורך התמודדותם. לעומת זאת, למתמודדים חדשים בבחירות המקדימות, הכנסת מממנת רק את העמלה על עריכת ההלוואה (עמלת עריכת מסמך), אם הם מבקשים לקחת כזאת מבנק מסחרי, ועליהם לספק את הערבות הבנקאית בעצמם. אם ייבחרו לכנסת, המדינה תכסה את כל הוצאותיהם - כלומר תחזיר את ההלוואה, או לחלופין, תשיב כסף לתורמים. לעומת זאת, אם לא ייבחרו - יצטרכו המתמודדים להחזיר את ההלוואה מכיסם.

במסגרת החוק הוטל על משרד האוצר למצוא בנק מסחרי שיעניק את הלוואות הללו למתמודדים החדשים. עד היום, כבר קרוב למועד הפריימריז, משרד האוצר טרם בחר בנק כזה. מצד שני, המתמודדים המעוניינים בהלוואה צריכים לפנות לכנסת עד שלושה שבועות לפני הפריימריז אך כפי שכבר צוין, עד היום אף אחד מהם לא פנה.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "בהתאם לתיקון חוק מימון מפלגות, פרסם משרד האוצר מכרז פומבי למתן שירותי תפעול למימון הלוואות למתמודדים בבחירות מקדימות. המועד האחרון להגשת הצעות חלף וההצעות שהתקבלו נבחנות על ידי ועדת המכרזים".

אגב, היום הוא המועד להגשת בקשות למתמודדים בפריימריז בליכוד, מאחר שהפריימריז ייערכו ב־5 בפברואר. במפלגת העבודה ייערכו הבחירות המקדימות ב־11 בפברואר והמועד האחרון להגשת פניות לכנסת הוא 22 בינואר ובמרצ הן ייערכו ב־14 בפברואר והמועד האחרון להגשת פניות לכנסת הוא 25 בינואר.

3. כסף לח"כים שלא יחזרו לכנסת

בניגוד למתמודדים בפריימריז שאינם חברי כנסת, חברי הכנסת המכהנים שמתכוונים להתמודד כבר פנו וקיבלו מהכנסת את הכסף המוקצב לכך. בתמורה הם נדרשים לדווח למבקר המדינה על אופן התנהלותם הכספית.

חבר כנסת שמתמודד וקיבל מענק - לא יצטרך להחזירו, גם אם לא ייבחר לכנסת. ח"כ שהוציא רק חלק מהסכום שקיבל, יחוייב להחזיר את היתרה הלא מנוצלת.

28 חברי הכנסת של הליכוד קיבלו כל אחד 320 אלף שקל לצורכי פריימריז, 17 חברי מפלגת העבודה — 200 אלף שקל כל אחד, והח"כים של מרצ קיבלו 123 אלף שקל כל אחד. גובה המענק נקבע בהתאם למספר המתפקדים במפלגות: ככל שהמספר גבוה יותר המימון הממשלתי עולה.

לפי הסקרים ושיטת איוש המחוזות, צפויים תשעה חברי כנסת מכהנים מבין 29 הח"כים בליכוד (לא כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו) להיפרד מכורסאות עור הצבי במליאה. הסיבה: הח"כים המכהנים מחוייבים להתמודד ברשימה הארצית (שמגיעה עד המקום ה־20 ברשימת הליכוד) כאשר מהמקום ה־21 משובצים בעיקר מתמודדים מהמחוזות.

לפי שעה, כל חברי הכנסת של הליכוד, להוציא בני בגין, מתמודדים וצפויים לקבל את המענק. כלומר שמונה מבין הח"כים שיקבלו מענק של 320 אלף שקל צפויים להישאר בחוץ. הסכום הכולל שתוציא המדינה על מימון הפריימריז של חברי הכנסת האלה: 2.56 מיליון שקל. הח"כים החדשים בליכוד יקבלו החזר על הוצאות הפריימריז בסכום כולל של כ־3.2 מיליון שקל. אגב, שר הקליטה החדש יואב גלנט, שהצטרף בשבוע שעבר רשמית לליכוד ומתמודד בפריימריז, זכאי אף הוא למענק של 320 אלף שקל. גלנט אמנם התפטר מהכנסת אבל נותר שר והחוק חל גם על שרים שאינם חברי כנסת.

גם בעבודה, מספר לא מבוטל של ח"כים צפויים לקבל מימון לפריימריז ש"יתבזבז". הסקרים כרגע חוזים למפלגת העבודה 8־11 מנדטים, כלומר 8—10 חברי כנסת שיקבלו את המענק לא ייבחרו. המדינה תקצה להם כ־2 מיליון שקל למימון הפריימריז והם לא יצטרכו להחזירם.

אשר למרצ, על פי הערכות מתוך 5 חברי כנסת מכהנים שיקבלו מימון לפריימריז, אחד או שניים לא ייכנסו לכנסת, לאחר שקיבלו מימון של 120—240 אלף שקל.