אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אין שכל, יש דאגות: בריחת המוחות, גרסת הממשלה צילום: jarmoluk/Pixabay

פרשנות

אין שכל, יש דאגות: בריחת המוחות, גרסת הממשלה

קשה שלא לראות בהשקעה הממשלתית הנמוכה במחקר ופיתוח ביטוי למגמות מדאיגות: בוז לידע ולהשכלה שלא יכולים להיות מתורגמים לכדי אקזיט, הפרטת המחקר ורכישת שירותים מחברות ייעוץ אסטרטגיות

27.01.2019, 23:09 | שחר אילן

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (א') שני נתונים סמליים מאוד. האחד הוא שישראל נמצאת במקום הלפני אחרון בין המדינות המפותחות בהיקף המחקר והפיתוח האזרחי שמבצעת הממשלה. הנתון השני הוא שהסכום שמשקיעה הממשלה במחקר ופיתוח ציבוריים (בממשלה ובמלכ"רים) צלל מ־61% מהעלות שלהם ב־2009 ל־37% ב־2016.

קראו עוד בכלכליסט

מנתוני הלמ"ס עולה שההוצאה הממשלתית למחקר ולפיתוח אזרחי בישראל עומדת על 906 מיליון שקל שהם 1.6% מכלל ההוצאה הלאומית על מחקר ופיתוח (שעמדה ב־2015 על כ־55 מיליארד שקל). ההוצאה הממשלתית היא השנייה מהסוף בין 36 המדינות המפותחות.

ממוצע ה־OECD עומד על 13%, כך שההוצאה בישראל היא שמינית מהממוצע. הנתונים במדינות אחרות אמנם כוללים גם מחקר ופיתוח ביטחוני, אבל ברובן הוא מהווה שברי אחוזים. כך, למשל, בפינלנד וביפן עומדת ההוצאה הממשלתית על 8% מההוצאה הלאומית.

מעבדה (אילוסטרציה), צילום: skeeze/Pixabay מעבדה (אילוסטרציה) | צילום: skeeze/Pixabay מעבדה (אילוסטרציה), צילום: skeeze/Pixabay

הנתונים בולטים במיוחד על רקע העובדה שההוצאה הלאומית על מחקר ופיתוח אזרחיים בישראל היא הגבוהה ב־OECD, אבל בזכות השקעות מהמגזר העסקי ומחו"ל.

ישראל לא משקיעה מספיק גם בפיתוח טכנולוגי, אבל במקרה הזה לא מדובר במחקר שנמצא בליבת הכלכלה. כ־40% מהמחקר הממשלתי עוסקים בחקלאות ודיג. חלקו עוסק בכלל במדעי החברה והרוח והשפעתו הכלכלית עקיפה.

ובכל זאת קשה שלא לראות בכך ביטוי לשלוש מגמות מדאיגות: הראשונה היא הבוז לידע והשכלה, לכל מה שאי אפשר לעשות ממנו כסף ולא יביא ישירות לאקזיט. לישראל של היום חסרה ההבנה שהסטארט־אפ ניישן צריכה להתבסס על מצע עמוק ורחב של השכלה וידע. ההיבט השני הוא ההפרטה. על הממשלה השתלטה ההשקפה שאין לחקור בעצמך את מה שניתן לשלם למישהו אחר לחקור אותו. זה כולל את ההנחה של משרד האוצר שהמגזר הפרטי יודע לעשות הכל טוב יותר, ולפחות בזול יותר.

מגמה נוספת היא התופעה שבמסגרתה חלק גדל והולך מתקציבי המשרדים מופנה לרכישת שירותים מחברות ייעוץ אסטרטגיות. הממשלה יודעת פחות ופחות לחשוב, מבינה פחות ופחות את מה שהיא עושה, ומשלמת יותר ויותר לגופים פרטיים שיעשו את זה במקומה. הפרטת המוח של הממשלה היא תהליך מדאיג כי ממשלה שלא יודעת לחשוב בעצמה היא ממשלה טיפשה.

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
האשמה חסרת שחר כתבת (שהיא יותר מסוכנת ככל שהעולם נעשה מודרני ומורכב)
כתבת: "חלק גדל והולך מתקציבי המשרדים מופנה לרכישת שירותים מחברות ייעוץ ... לחשוב... במקומה... מדאיג כי ממשלה שלא יודעת לחשוב בעצמה היא ממשלה טיפשה"- את ההאשמה חסרת השחר שכתבת (שהיא יותר ויותר מסוכנת ככל שהעולם נעשה מודרני ומורכב) היית יכול לחסוך מאתנו אילו נהגת גם אתה כממשלה, הטפשית בעיניך- אילו התיעצת עם אחרים לפני שפרסמת, היית מבין אז שאילו שרי החנוך לא היו מפחדים מאשום צבורי בהדתה היית יודע, גם אתה, ש"תשועה ברוב [= הרבה] יועץ".
"ותשועה ברוב יועץ"  |  28.01.19
4.
נתון מעוות, ההשקעה של ישראל בפיתוח באה דרך הצבא והחברות הביטחוניות
תקציב הפיתוח של התעשיה האווירית, רפאל, יחידות צהל השונות וכו' הוא עצום ולא נכלל בכתבה (וגם קשה לאתר ולכמת אותו). מדובר בתחומים ענקיים של סייבר, אווירודינטיקה, בליסטיקה, חומרים, למידה ממוחשבת וזיהוי תמונה, ועוד ועוד תחומים חשובים .הכתבה לא רצינית כי היא לא לוקחת אותם בחשבון.
עובד צהל  |  28.01.19
3.
זה נתון משמח מאוד. הממשלה לא מהמרת על הכספים שלנו בהשקעות ספוקלטיביות!
וחבל שזה לא היחס בכתבה. הממשלה לא אמורה להשקיע כספים בסטרטאפים שהשוק הפרטי לא מוכן להשקיע בהם. תנו לשוק הפרטי חופש והוא יפתח לכם את הכלכלה, כולל השקעה בדברים עם פחות פחות פירות "ישירים" ומכניסים
קלקלן  |  28.01.19
לכל התגובות