אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ריקנות אופנועים ברפת: מה עלה בגורלו של כוכב הרוק ריצ'י אדוארדס? צילום: גטי אימג'ס

ריקנות אופנועים ברפת: מה עלה בגורלו של כוכב הרוק ריצ'י אדוארדס?

ספר חדש טוען כי אדוארדס, כוכב המאניק סטריט פריצ'רז, אינו מת או נעדר, אלא מתחבא בקיבוץ בישראל

28.01.2019, 08:32 | דנה קסלר

ב־1 בפברואר 1995 נמצאה מכוניתו של ריצ'י אדוארדס, כוכב להקת הרוק הוולשית המאניק סטריט פריצ'רז, ליד גשר סברן, החוצה נהר שמחבר בין אנגליה לוויילס, ונחשב לאתר התאבדות פופולרי. היעלמותו של האמן המיוסר והאניגמטי בגיל 27 הפכה לאחת מאגדות הרוק הגדולות של הניינטיז. רבים מאמינים שריצ'י קפץ לנהר, אף שגופתו מעולם לא נמצאה. אחרים מאמינים שהוא ביים התאבדות כדי להתחיל בחיים חדשים הרחק מאור הזרקורים. אדוארדס הוכרז רשמית כמת ב־2008, אך רבים עדיין סבורים שהוא מסתתר איפשהו. השבוע יראה אור באנגליה ספר חדש בשם "Withdrawn Traces: Searching for the Truth about Richey Manic" המנסה לפתור את התעלומה, ומגיע עד ישראל.

קראו עוד בכלכליסט

אדוארדס. הוכרז רשמית כמת ב־2008, אך גופתו מעולם לא נמצאה, צילום: גטי אימג אדוארדס. הוכרז רשמית כמת ב־2008, אך גופתו מעולם לא נמצאה | צילום: גטי אימג'ס אדוארדס. הוכרז רשמית כמת ב־2008, אך גופתו מעולם לא נמצאה, צילום: גטי אימג

הספר נכתב בשיתוף עם אחותו של ריצ'י, רייצ'ל אדוארדס, ומחבריו קיבלו גישה מלאה לארכיונו האישי. בין המחברות מבית הספר והספרים, נמצאו אינספור רמזים לכך שריצ'י חלם להיעלם ולחיות בגלות בבדידות. רמזים נוספים כוללים היעלמויות דומות במשפחתו של אדוארדס. הספר גם טוען שאולי הוא סבל מתסמונת אספרגר, ושיש אפשרות כי הוא חי בזהות בדויה בקיבוץ בישראל, יעד שאליו — כך מתברר היום — הוא שאף להגיע.

אדוארדס היה גיטריסט הקצב של הלהקה. בפועל הוא לא ניגן הרבה, אך היה הכוכב האמיתי של המאניק סטריט פריצ'רז: התעמולן, התיאורטיקן, מעצב הארט והפנים היפות של הלהקה, שבתחילת שנות התשעים הביאה אנטיתזה חדורת אמונה לאסקפיזם של הרייבים והאקסטזי ולאפתיה האפרורית של להקות השו־גייז. המאניקס היתה תרכובת בלתי סבירה ומפעימה של קיטש, רטוריקה מהפכנית, אידיאולוגיה מרקסיסטית ולוק גלאם־מטאל אנדרוגיני.

ב־1992 הוציאה הלהקה אלבום בכורה כפול בשם “Generation Terrorists”, שהנפיק להיט טופ 20 במצעד הבריטי ("Motorcycle Emptiness"). מבחוץ קיבלנו אסתטיקת רוקנרול סליזית סטייל גאנס נ' רוזס. בפנים הסתתרו ציטוטים של ניטשה, קונפוציוס וצ'אק די מפאבליק אנמי. היה בזה משהו ילדותי, לטוב ולרע, בדיוק כמו האישיות העקשנית של ריצ'י, שאותה מפרש הספר כאספרגר.

תהיה הסיבה אשר תהיה, התכונות שהקשו על ריצ'י לחיות בעולם המבוגרים, הן גם אלה שהפכו אותו לאייקון. דור שלם של חובבי פופ זוכר את התמונה המפורסמת שלו מדמם, אחרי שחרט לעצמו את המילים 4real על הזרוע לנגד עיניו הנדהמות של מבקר המוסיקה סטיב לאמאק, שהעז לפקפק באותנטיות של המאניקס.

יחד עם ריצ'י נעלמו גם המאניקס שאהבנו. “The Holy Bible” היה אלבומם האחרון עם ריצ'י, וגילם את דמותו בתמצית — יצירת מופת אפלה שעסקה בנושאים שחווה ריצ'י על בשרו: פגיעה עצמית ואנורקסיה. אלבומם הבא היה כבר אלבום פרידה מהגיטריסט, וסימן את מעבר הלהקה למיינסטרים. הצליל התמתן, הלוק רוכך, הכסף זרם והשירים המרגשים התחלפו בהמנונים בומבסטיים, כאלה שאוהבים בפאבים של קיבוצניקים (כלומר קיבוצניקים שאינם ריצ'י אדוארדס, לכאורה).

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות