מהמפרקים ועד הממונה על התחרות: שתיקת הרגולטורים בעסקת מכירת הקואופ שקרסה

מחרתיים, אם לא יהיו הפתעות, ייפגשו בבית המשפט בירושלים נאמני רשת קואופ, נציגי הממונה על התחרות ונציגי רמי לוי, ויבשרו לשופט אלכסנדר רון על הסכם שהשיגו. לאחר דין ודברים קצר תוכרז רשמית זכייתו של רמי לוי במכרז על רכישת פעילות האגודה, שהגיעה לפני חודשיים וחצי להקפאת הליכים. האימפריה של לוי תתחדש בעשרות סניפים נוספים.

מלבד לוי התחרו על רכישת הרשת עוד ארבע מתמודדות: זול ובגדול; מחסני השוק; ויקטורי; ופרש מרקט. אם תאושר זכייתו של לוי, זה לא יהיה רק משום שהגיש את ההצעה הגבוהה ביותר ‑ 160 מיליון שקל ‑ אלא גם כי הצעתו היא היחידה שנבדקה בידי הממונה על התחרות מיכל הלפרין, לבקשתם של נאמני קואופ שלמה נס וחן ברדיצ'ב שאף הפעילו עליה לחץ כבד לזרז את הבדיקה.

רמי לוי על רקע סניף קואופ | צילום: עומר מסינגר, אוראל כהן

הלפרין היא רק הרגולטור הראשון שהתנהלותו בפרשה עלולה להעצים את הריכוזיות בשוק במקום למנוע אותה: בשבוע שעבר סיפרו נציגיה בבית המשפט כי היא עמלה על מציאת פתרון שיאפשר את ביצוע העסקה. הם הסבירו שהרשות אינה מסוגלת לבדוק חמש הצעות שונות, ולכן מתמקדת בהצעה שהנאמנים ביקשו ממנה לבחון ‑ כלומר זו של רמי לוי.

הבעיה בעסקה הריכוזיות כבר בדרך

למעשה, בענף העריכו בתחילה שהצעתו של לוי תיפסל, יחד עם זו של זול ובגדול, מטעמי פגיעה בתחרות. שתי הרשתות חזקות במיוחד בירושלים. לוי חזק גם במודיעין ובנתניה. אלה בדיוק מוקדי הכוח של קואופ עצמה.

ויקטורי, שהציעה את ההצעה הנמוכה ביותר (115 מיליון שקל), הציגה בפני השופט את העובדות הבאות: נתח השוק של רמי לוי בירושלים הוא כ־40%. קואופ מחזיקה בירושלים בין 10% ל־20%. מיזוג ביניהן ייצור בבירה מונופול, או קרוב לכך. ללוי יהיו אז עשרות חנויות בתוך העיר, וכן מספר ניכר של חנויות דיסקאונט מחוצה לה. כך הוא "יסגור" את כל העיר ולא יהיה לו תמריץ להוריד מחירים.

צילומים: אהד צויגנברג, שירלי זינגר, משרד המשפטים, אתר בתי המשפט, ארכיון קק"ל, אוראל כהן, עמית שעל

המיזוג עשוי להוביל גם לשיווי משקל מתואם בין רמי לוי לשופרסל, שיחזיקו במשותף כ־70% מהשוק בבירה. יתר הקמעונאים מחזיקים שם חנויות בודדות. העדר התחרות ועליית המחירים בירושלים תממן ללוי את הצעת הריכשה היקרה.

כדי להצדיק את העסקה, יש הטוענים שהממונה על התחרות תדרוש למכור כמה סניפים במיקומים הבעייתיים ביותר בעיר. אבל מה יקרה אם כעבור זמן קצר ייסגרו הסניפים הללו, כפי שנסגרים לאחרונה עוד ועוד סניפים של רשת סמארט פארם? הקונים יגיעו בחזרה לסניפים של רמי לוי.

הממונה על התחרות החמיצה תיקון

המצב שנוצר תמוה: הממונה על התחרות נאלצת להתעלם לחלוטין (לבקשת הנאמנים) משלוש הצעות מעשיות שלא פוגעות בתחרות. הסיטואציה הזו מקבלת זווית אירונית במיוחד כשזוכרים שב־2005 הלפרין עצמה ניסתה ללא הצלחה למנוע בבית המשפט את רכישת קלאבמרקט בידי שופרסל, כשהיתה היועצת המשפטית של הרשות להגבלים עסקיים. היא טענה אז שהעסקה תגרור לפגיעה קשה בתחרות. אז המצב היה שונה מהיום: שופרסל הציעה כמיליארד שקל, ומולה לא עמדה אף הצעה רצינית. פסילת ההסכם היתה גורמת לקטסטרופה, כולל פיטורי 3,000 עובדים וחובות של כמיליארד שקל.

בתיק קואופ הלפרין היתה יכולה ליצור תיקון בקלות. הפער בין רמי לוי להצעת הנמוכה ביותר, של ויקטורי, הוא רק 45 מיליון שקל - מספר זניח בערכי פעילות של רשת קמעונאית, מה גם שהאגודה בכלל לא חדלת פרעון. הקבוצה המוחלשת הפעם אינה העובדים והנושים, אלא הצרכנים בירושלים, בנתניה ובמודיעין.

הכנ"רית גוף חלש וסביל

כונסת הנכסים הרשמית סיגל יעקבי כמעט ולא משמיעה את קולה, ואין כרגע אף סימן שבכוונתה לדרוש לכנס אסיפות נושים ולשמוע את עמדתם. והרי ההליך מיועד לטובת הנושים. ייתכן, למשל, שהצבעה חשאית שהיתה מתקיימת באסיפה של העובדים היתה מניבה עמדה אחרת מזו של ועד העובדים, שמצדד במכירה לרמי לוי. אם תהיה אסיפה העובדים ידעו מה האלטרנטיבות ועל מה ויתרו בשמם. ייתכן גם שהספקים יעדיפו רוכש פחות כוחני וחזק מרמי לוי, שיפגע בתנאי הסחר איתם. אין מי שישאל אותם.

צילומים: אהד צויגנברג, שירלי זינגר, משרד המשפטים, אתר בתי המשפט, ארכיון קק"ל, אוראל כהן, עמית שעל

רשם האגודות מצוי בניגוד עניינים

רשם האגודות השיתופיות, המפקח על קואופ, לא נותן לעצמו דין וחשבון על כך שלא פיקח כראוי על פעילות האגודה. במקום לשאת באחריות, גורמים מסוימים טוענים שהוא מפעיל על הנאמנים לחץ מאחורי הקלעים להציג מכירה במחיר מירבי, כך שישאר לבסוף כסף לחלק לחברי האגודה, ובכך למנוע בדיקות, חקירות וטענות שעלולות להגיע גם אליו. במציאות אחרת זה יכול היה להיחשב לניגוד עניינים, אבל במקרה הזה אין מי שישאל שאלות.

ביטוח לאומי קופת הציבור תשלם

עסקת הקואופ כוללת מכירה של המיקומים והמלאי, אבל לא של מניות קואופ. המשמעות: רגע אחרי השלמת העסקה הנאמנים נשארים עם חברה ריקה מכל פעילות. ההליך המשפטי במצב כזה הוא העברת החברה הריקה לפירוק, ושליחת העובדים לקבל פיצוי מביטוח לאומי. מיליונים ואולי עשרות מיליונים של שקלים שאמורים היו לצאת מקופתה המלאה של החברה ייצאו מהקופה הציבורית של המוסד לביטוח לאומי.

בית המשפט שומר הסף שנרדם

כמו בתיקי חדלות פרעון אחרים, השופטים פעמים רבות נגררים ולא מנהלים את ההליך. בדיעבד נראה שהטעות הראשונה של השופט אלכסנדר רון היתה שמיהר לאשר הקפאת הליכים לחברה שכלל אינה חדלת פרעון. בסעיף 52 לבקשת הקפאת ההליכים של החברה נכתב: "מדובר בגופים סולבנטיים, כאשר סך הנכסים והזכויות עומד על 250 מיליון שקל אל מול סך חובות שאינו עולה על 200 מיליון שקל". מדוע אם כך פנתה החברה לבקש הקפאת הליכים? אפשר רק לשער: עורכי הדין שלה, יגאל ויינשטיין ושחר קטוביץ, ציפו להתמנות כנאמנים, והובילו את ההליך. בפועל הם לא התמנו, אבל דרך חזרה כבר לא היתה.

אפשר היה לנקוט הליך חלופי ולהורות על מכירה מיידית ופשוטה של נדל"ן, וכך לכסות את החובות; לפחות את רובם. בפועל הנדל"ן נשאר לסוף ההליך, והרשת והעובדים תלויים באוויר כבר למעלה מחודשיים, מה שרק מגביר את הלחץ על בית המשפט.

הוועד וההסתדרות דואגים לעצמם

גורם דומיננטי נוסף בהליך הוא ועד העובדים, ואיתו ההסתדרות. שני אלה דואגים לעצמם, ומתנים את קיומה של העסקה בקליטה של הועד ובחתימה על הסכם קיבוצי. בניגוד לקואופ, בכל חמש הרשתות שהתחרו על רכישתה אין ועד עובדים, והן גם מסרבות להשלים עם קיומו של ועד כזה.

מצד שני, כל המציעות הסכימו לקלוט את העובדים בתנאי שכר והעסקה זהים, בלי לפגוע בתנאים שלהם. ובכל זאת, הוועד מקדם פתרון אחר: קליטת העובדים בחברת שלד ריקה במקום בחברה פעילה, פתרון שהוא אולי טוב לוועד ולהסתדרות אבל לא בהכרח לעובדים. וכאן הציניות לא מתסיימת: ל"כלכליסט" נודע כי כחלק מהמו"מ בין הועד למציעות סביב הסוגיה מה נותן הוועד "בתמורה" לקליטתו דובר על הסכמה לפטר 10%‑15% מהעובדים, שהם כ־100 בעלי משפחות, וכן הסכמה "בשם העובדים" לוותר על תנאי שכר קיימים כגון מספר ימי מחלה, זכויות ותק וכו'.

במילים אחרות: הועד מסכים לפיטורים והפחתת זכויות עבור שימור מעמדו ודמי החבר להסתדרות. האם העובדים מודעים לכך? הסכם קיבוצי אמור להוסיף תנאים לעובדים ולשפר את מצבם, ולא להפך.

סוף דבר המנצחים והמפסידים

בהנחה שהתרחיש הנ"ל יתממש, זו התוצאה הצפויה: רמי לוי יהיה מרוצה וירכוש מונופול בירושלים; הועד יהיה מרוצה וישמור על שכרו ותנאיו המופלגים וההסתדרות תוכל להמשיך לגבות דמי חבר; הנאמנים שמכרו ביוקר ועכשיו יממשו גם נדלן ויגזרו מכל זה שכר טרחה אדיר. ברשימת הפחות מרוצים: הצרכן בירושלים, נתניה ומודיעין. הספקים שתנאי הסחר שלהם יפגעו בגלל העוצמה של רמי לוי; העובדים שיועסקו בחברה ריקה מלאכותית; הקופה הציבורית ומשלם המיסים שישלמו מיליוני שקלים מיותרים מביטוח לאומי לעובדי חברה סולבנטית.

אגב, ההתעקשות של הנאמנים למכור דווקא לרמי לוי גרמה לו להרוויח בכל מקרה את הפסח. הנאמנים מצידם טענו שהם רוצים למכור את הרשת "לפני פסח". אבל, בעולם הקמעונאי פסח כבר הוחמץ מזמן. מי שלא התארגן לפסח עד היום ־ לא מכר תווי קנייה (חלק גדול מהקניות הן עם תווים שהעובדים מקבלים לחג), לא הזמין מצות ומוצרים כשרים - לא יהיה לו חג אלא הפסד כבד כי הרשתות האחרות יהיו מלאות וחנויות הקואופ יהיו נטושות. בכך רמי לוי כבר השיג את שלו. איפה הנאמנים וביהמ"ש? הם כנראה חושבים שלפני פסח הכוונה היא יום לפני ליל הסדר.

תגובות "עוד מוקדם, השאלה לא על הפרק"

דוברת בתי המשפט מסרה שמדובר בתיק תלוי ועומד וכל טענה יש להעלות במסגרת התיק.

מהמוסד לביטוח לאומי נמסר כי "בשלב הזה בו קו אופ בהקפאת הליכים הביטוח הלאומי אינו צד להליך ואינו משלם דבר. אם ישתנה המצב והביטוח הלאומי ידרש לתת עמדתו להליך שמטרתו העברת נטל חובות העובדים לביטוח הלאומי באופן מלאכותי הרי שאנו נתנגד ונגיש עמדתו לבית המשפט".

מהכנ"רית סיגל יעקבי נמסר: "השאלות מקדימות את זמנן, ההליך בהתדיינות מול הממונה על ההגבלים וממילא לא הוכרז זוכה. השאלה אם המכרז יובא לאישור אסיפות הנושים עדיין לא על הפרק. גם השאלה אם הנושים יפרעו מלוא חובם תלויה במכרז ולכן אין לטענה שהחברה אינה חדלת פרעון על מה לסמוך".

מהעובדים, רשם האגודות והממונה על ההגבלים לא נמסרה תגובה.