אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לנענע כמו מאפיונר: על מופע הריקוד "ונדטה" צילום: sasha onyschenko

לנענע כמו מאפיונר: על מופע הריקוד "ונדטה"

“ונדטה” של הבלט הקנדי עוסק במשפחות המאפיה ששלטו בשיקגו לפני 70 שנה, ובתוך ים של נשק וסמים שותל סיפור של העצמה נשית

20.02.2019, 08:43 | מאיה נחום שחל

"לא מדובר בגרסת המחול לסרטי הסנדק", מבהירה הכוריאוגרפית אנבל לופז אוצ'ואה על המופע "ונדטה: סיפורי המאפיה", שיצרה עבור הבלט הקנדי הגדול ממונטריאול ויגיע ב־27.2 למשכן לאמנויות הבמה תל אביב.

קראו עוד בכלכליסט

"הרבה שנים היה לי רעיון לעשות עבודה על העולם האפל של המאפיה ולהביא סיפורים ודמויות גדולות מהחיים. זה סיפור על משפחה איטלקית שסוחבת סודות ומתנהלת לפי כללי העולם התחתון".

מתוך ונדטה. “המחול זקוק לסיפורים שיתארו אנשים אמיתיים”, צילום: sasha onyschenko מתוך ונדטה. “המחול זקוק לסיפורים שיתארו אנשים אמיתיים” | צילום: sasha onyschenko מתוך ונדטה. “המחול זקוק לסיפורים שיתארו אנשים אמיתיים”, צילום: sasha onyschenko

המחול מביא סיפור אהבה על רקע מלחמות המאפיה בשיקגו בשנות ה־50: שלוש משפחות פשע שולטות במסחר לא חוקי של משקאות חריפים, נשק וסמים. רגע לפני מותו בוחר ראש המאפיה את בתו להיות היורשת שלו כי הוא מאמין שהיא המתאימה ביותר לתפקיד.

"זה סיפור על עלייתה של אשה למעמדות הגבוהים של עולם האלימות", מספרת אוצ'ואה. "חשוב לי להראות באמצעות מחול שעמדתן של נשים התפתחה ואנחנו עדיין נאבקות להגיע לעמדות גבוהות".

אוצו'ואה החלה את לימודיה בבלט הפלמי המלכותי בבלגיה ורוב שנותיה רקדה בהולנד, והיתה סולנית בבלט סקאפינו. ברוב עבודותיה מלווה את יצירת המחול נרטיב שמספר סיפור. היא יצרה עבודות רבות ללהקות מחול בעולם בהן עיבוד לבלט של "חשמלית ושמה תשוקה", "יחסים מסוכנים" ו"גרניקה" בהשראת הציור של פבלו פיקאסו.

"אני אוהבת לקחת את הקהל למסע שבו הם יכולים לעקוב אחר המתרחש על הבמה, כמו צפייה בסרט. 'ונדטה' היא הפקה שרוב הקהל מתחבר אליה והופכת את המחול המודרני לנגיש יותר. יש מחסור בתפקידים מעניינים לנשים בבלט ועניין אותי ליצור דמות נשית שתוביל את הסיפור ולא תהיה קורבן, או תלויה בגבר, אלא תהיה אחת מהנשים הקשוחות שתשמור על כבוד המשפחה".

הפרויקט הבא שלה הוא לאסוף אנשים שיכתבו דמויות ועלילות לנשים בבלט. "אני נבוכה מהעובדה שיש רק מספר זעיר של סיפורים חדשים שמועלים כל שנה. אני חושבת שסיפורים חדשים יספקו אוויר נקי וחזון מחודש בנוגע לעמדה של נשים בבלט וליחסים בין גברים ונשים בכלל. זה יהיה גם מרענן שיהיו מחולות שיתארו יחסים בין שני אנשים מאותו מין, ואני עובדת על זה ממש בימים אלה”. אוצ’ואה אומרת שהקהל כמובן נדהם מהיכולות של הרקדנים ומיופי הריקוד, “אבל הם צריכים ויכולים להיות מוּנעים אפילו יותר אם הסיפורים יתארו ויהיו קשורים לאנשים אמיתיים".

את ההשראה לוונדטה קיבלה בעיקר מסרטים דוקומנטריים על איטלקים. באמצעותם, היא אומרת " אפשר להגיד שהסרטים עזרו לי לכתוב את העלילה. למדתי על המנהגים והחוקים של עולם המאפיה. שקעתי בעצמי כמה שיכולתי לעולם הזה. על הבמה תראי גם את ריקוד הטרנטלה וגם רקדנים קולניים. ונדטה היא גרסה רומנטית ומבדרת של העולם הזה".

הפקת ונדטה מוערכת במיליון דולר והיא אחת ההפקות היקרות של הבלט הקנדי.

מה הופך אותה ליקרה כל כך?

"למשל זה שלקראת סוף מערכה ראשונה מופיעה מכונית עתיקה משנות ה־50 (אבל לצערי היא לא תגיע לישראל). אנחנו משתמשים בווידאו כדי לדמות לוקיישנים אבל גם כדי להדגיש את נפש הדמויות. יש לנו גשר שמייצג את הגשרים המפורסמים בשיקגו ונורות סביב הבמה. הקהל רואה את הסיפור דרך עיניו של זמר איטלקי בלאס וגאס, שהוא המספר. כל החליפות תפורות בעבודת יד וזה עולה הרבה יותר מטוּל או לייקרה. זה פשוט חיזיון. אני קוראת לזה מפצח האגוזים עם טוויסט".

אף פעם לא רצית להקת מחול משלך?

"אני מאוד אוהבת ושמחה להיות פרפר חופשי ולעבור מלהקה אחת לאחרת. זה מעצב אותי כאדם וכאמן. הייתי שמחה לעבוד גם עם להקה ישראלית ולצלול לתרבות שלה. השראה לא מוצאים רק בסטודיו למחול אלא ברחובות, בחנויות המכולת, בפוליטיקה ובאקלים של המדינה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות