המפץ הפוליטי: האם יש מכנה משותף כלכלי בין המפלגות של גנץ ולפיד?

האיחוד בין מפלגת חוסן לישראל של בני גנץ למפלגת יש עתיד של יאיר לפיד מעלה את השאלה: לאן תקחו את כלכלת ישראל, חברי המפלגות המאוחדות. האם יש ביניכם מכנה משותף?

גם יעל גרמן וגם אבי ניסנקורן רוצים להציב את חיזוק מערכת הבריאות הממשלתית בראש סדר העדיפויות הכלכלי ולהקצות לה משאבים רבים. לפיד ואורית פרקש מדברים על הצורך בשינוי מבני מהותי ועמוק ב"מתווה הגז". על כך נאמר שגם שעון מקולקל מראה את השעה הנכונה פעם ביום.

נראה כי לפחות בתחום הכלכלי אנשי גנץ יתנו את הטון, והאיחוד המאולץ יניב רשימה שאפשר לכנותה "שמאל". זה יהיה שמאל ייחודי: שמאל חברתי, שללא קברניט עם ידיים חזקות על ההגה עלול להפוך לאחת הבעיות הקשות שאפיינו את מדיניות ממשלת נתניהו־כחלון: שמאל פופוליסטי. לפחות במישור הכלכלי נראה כי אנשי גנץ: אבי ניסנקורן, מיקי חיימוביץ', מיכאל ביטון, חילי טרופר ומירב כהן יגבשו את האג'נדה הכלכלית. בראיון שהעניק ניסנקורן ל"כלכליסט" הוא הצהיר שיש להעלות את קצבאות הזקנה ואת תקציבי הבריאות, החינוך והרווחה, מבלי להעלות מסים, ושכל זה אפשרי ללא פריצת הגירעון ובלי העלאת החוב. איך? "הסטת תקציבים", מילת קסם הרומזת לאפשרות המופרכת ששר הביטחון והתשתיות יתנדבו לוותר על חלק מהתקציב למען מטרות חברתיות.

בני גנץ | צילום: מוטי קמחי

יאיר לפיד | צילום: מוטי קמחי

יש עוד שם קוד נפוץ בקרב השמאל הפופוליסטי: התייעלות וניצול נכון של התקציב. כאילו גנץ, ניסנקורן וחבריו ינתבו את הכספים חכם יותר. חברות הדירוג שומעות את המונחים האלה ורצות להוריד דירוג. עליהן אי אפשר לעבוד. אגב, ניסנקורן גם הסביר כי הוא יודע להגדיל פריון תוך העלאת שכר מינימום, חיזוק העבודה המאורגנת ועל הדרך הורדת יוקר המחייה. גם, גם וגם.

את הפטנט הזה לקח משה כחלון למקום הכי רחוק שאפשר, והתוצאה ידועה: זינוק חד בגירעון הממשלתי, שמאיים להגיע ל־4% מהתמ"ג לפי תחזיות רוב האנליסטים ולחצות את הרף של 50 מיליארד שקל, ועלייה ביחס החוב תוצר אחרי עשור של ירידה רצופה ועקבית. כחלון גם הפחית מסים דבר שרק העמיק את הגירעון.

לגיטימי להציע את הגדלת ההוצאה הממשלתית וגידול הממשלה בכלכלה. זו הגדרה של שמאל, לעומת מי שמבקש יותר שוק ופחות ממשלה. קיים שמאל אחראי כמו זה של ח''כ איציק שמולי מהעבודה, שבלי להתבלבל קובע: יותר הוצאה תקציבית, מלווה במיסוי גבוה יותר. הוא אף מוכן לומר זאת בקולו ולכתוב את זה במצע מפלגתו. קשה לראות את גנץ עושה את זה.

מי שצריך להיות מודאג הוא האיש היחיד ברשימות שלא רק בנה בקפדנות את דמותו כליברל כלכלי, אלא גם כיהן כשר האוצר והבין את הקושי בניהול משק ובהקצאת כספי ציבור: לפיד. עם זאת, נראה שהוא מכוון לסוגיות אזרחיות־מדיניות ופחות לסוגיות כלכליות, אחרי המקלחת הקרה שקיבל ברחוב קפלן 1, מקלחת שזרקה אותו לספסלי האופוזיציה. ובכל זאת, הדבקת התווית "שמאל" על גבו תהיה לו קשה מנשוא. זה הדבר הראשון שאנשי הקמפיין של נתניהו ובנט ימהרו לעשות. לא רק שמאל מדיני, אלא גם שמאל כלכלי. שמאל־שמאל.