אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
להפוך אשפה לזהב: האיש שמשבש את עולם הזבל

להפוך אשפה לזהב: האיש שמשבש את עולם הזבל

טום זקי הכריז מלחמה על כלים ומוצרים חד־פעמיים. אחרי שמחזר הכל, מחיתולים משומשים ועד בגדלי סיגריות, הוא חשף נשק חדש מעל במת הפורום הכלכלי בדאבוס: פרויקט לופ, שגייס חברות כיוניליוור, נסטלה ופפסיקו כדי לצמצם את כמות הזבל שהמוצרים שלהן מייצרים. לכלכליסט הוא אומר: “המשימה שלנו היא לגמול את העולם מפסולת"

28.02.2019, 08:23 | עומר כביר

זו אחת התמונות הידועות ביותר לשמצה שהתפרסמו במגזין Life מנוחתו עדן. בתמונה, מ־1955, עומדים אבא, אמא ובת, ידיהם מושטות מעלה אחרי שהשליכו לאוויר כמות עצומה של כלים חד־פעמיים מפסלטיק ואלומיניום, שעכשיו נופלים בחזרה עליהם כמו גשם של מגשים, צלחות, סכום, כוסות, קופסאות ומכלים. Throwaway Living, הכריזה הכתבה: החיים החד־פעמיים.

קראו עוד בכלכליסט

כשטום זקי (Szakzy), מייסד ומנכ"ל TerraCycle, מסתכל בתמונה הזאת הוא רואה בעיקר דבר אחד: אנשים מכוּרים. "חד־פעמיות הופכת דברים לזולים ונוחים, וזו הסיבה שאנשים התמכרו לזה", הוא אומר ל"כלכליסט". "כל מה שאנחנו קונים נהפך לפסולת, ו־99% ממה שאנחנו קונים נהפך לפסולת בתוך שנה או פחות. זה מפלצתי. הצרכנים אוהבים להאשים את החברות הגדולות, ביצירת הבעיה. יש בזה אמת, אבל הצרכנים בוחרים את העתיד שהם רוצים, כל יום וכמה פעמים ביום, במה שהם קונים".

זקי מנסה להתמודד עם הבעיה הזאת מאז שהקים את טרה־סייקל לפני 17 שנה. תחילה באמצעות מחזור חומרים קשים למחזור ופלסטיק מהאוקיינוסים, אבל לאחרונה החליט לעבור ולטפל בשורש הבעיה עצמה: ההתמכרות לחד־פעמיות והשימוש הבלתי פוסק באריזות עם אורך חיים קצר שהופכות מהר מאוד לאשפה. הפתרון, שהשיק בינואר בפורום הכלכלי בדאבוס, מכונה Project Loop ובו החזון להחליף אריזות חד־פעמיות באריזות לשימוש רב־פעמי. לגמול את המכורים מההרגל להשליך כל דבר לפח.

טום זקי. "תעשיית האשפה לא סקסית, מה שאומר שיש שם הזדמנות גדולה מאד לחדש. לופ מכוונת לפתור את בעיית החד־פעמיות תוך שימור הנוחות והמחיר הנמוך שלה" טום זקי. "תעשיית האשפה לא סקסית, מה שאומר שיש שם הזדמנות גדולה מאד לחדש. לופ מכוונת לפתור את בעיית החד־פעמיות תוך שימור הנוחות והמחיר הנמוך שלה" טום זקי. "תעשיית האשפה לא סקסית, מה שאומר שיש שם הזדמנות גדולה מאד לחדש. לופ מכוונת לפתור את בעיית החד־פעמיות תוך שימור הנוחות והמחיר הנמוך שלה"

"המשימה שלנו היא להעלים את הרעיון של פסולת", הוא הסביר. "לופ מנסה לפתור את בעיית היסוד: התפיסה של שימוש במשהו פעם אחת".

אשפה זה מעניין

זקי נולד ב־1982 בבודפשט. "ב־1986, אחרי האסון הגרעיני בצ'רנוביל, נוצר חוסר יציבות בגבולות וההורים שלי ניצלו את ההזדמנות לעזוב", הוא סיפר. "הגענו כפליטים לגרמניה, ומשם להולנד ולבלגיה ובסופו של דבר הגענו לקנדה כפליטים פוליטיים". אחרי שסיים לימודי תיכון בקנדה עבר לארה"ב ללמוד באוניברסיטת פרינסטון בניו ג'רסי, בה הוא חי כיום.

"בפרינסטון לימדו אותי שמטרת עסקים היא ליצור רווח לבעלי המניות. אבל רוב האנשים שפועלים מול העסק — לקוחות, עובדים, ספקים — עובדים לא כדי לספק רווח לבעלי המניות אלא כדי לייצר מוצרים או שירותים. רווח הוא חשוב מאוד, אבל הוא לא המטרה.

כלים חד־פעמיים שנהפכו לזבל ביער קרית אתא. “צריך לגמול את המכורים מההרגל להשליך כל דבר”, צילום: אביהו שפירא כלים חד־פעמיים שנהפכו לזבל ביער קרית אתא. “צריך לגמול את המכורים מההרגל להשליך כל דבר” | צילום: אביהו שפירא כלים חד־פעמיים שנהפכו לזבל ביער קרית אתא. “צריך לגמול את המכורים מההרגל להשליך כל דבר”, צילום: אביהו שפירא

"רציתי ליצור עסק שיוכל להגדיל ככל האפשר את האימפקט שלו על הסביבה. בחרתי באשפה כי זה נושא מעניין. תעשיית האשפה לא סקסית. מה שאומר שיש שם הזדמנות גדולה מאוד לחדש: כל דבר בעולם הופך לאשפה, זה תחום גדול מאוד עם הזדמנות גדולה מאוד. לכן הקמתי את טרהסייקל".

הפעילות של החברה מחולקת בין שלושה תחומים מרכזיים: מחזור של דברים שמסובך למחזר כמו שקיות חטיפים, קרטוני חלב, מברשות שיניים ומוצרי קוסמטיקה. "אלו דברים שלא משתלם למחזר כי עלות המחזור גבוהה מהשווי של התוצר אז אנחנו עובדים עם מותגים ליצירת מערכות לאיסוף ומחזור: למשל, יש לנו מערכת למחזור חיתולים משומשים במימון פרוקטר אנד גמבל. במקסיקו אנחנו ממחזרים מסטיקים במימון קדברי וב־11 מדינות אנחנו ממחזרים בדלי סיגריות".

במסגרת פעילות זו נכנסה החברה גם לישראל לפני כחמש שנים, והחלה למחזר שקיות חטיפים של שטראוס ומכלי חלב של תנובה, אולם לפני כשלוש שנים טרהסייקל סגרה את הפעילות כאן בגלל חוסר כדאיות כלכלית. ספק אם זקי מצטער על ההרפתקה הזו, שכן רק בזכותה הכיר את אשתו: "היה מאמר בעיתון עלינו, אשתי קראה אותו ויצרה אתי קשר, וככה הכרנו".

תחום הפעילות השני של החברה מתמקד בשילוב פסולת בחזרה לשרשרת האספקה של חברות. "אנחנו אוספים פלסטיק מהאוקיינוסים והופכים אותה למוצרים של פרוקטר אנד גמבל ויוניליבר".

החיים בלופ

לופ מהווה את מוקד הפעילות השלישי והחדש ביותר ובו מוצרים חד־פעמיים נהפכים לרב־פעמיים, כמו אריזות של UPS: "הבסיס לרעיון של לופ הוא איך לפתור את בעיית החד־פעמיות תוך שימור הנוחות והמחיר הנמוך של החד־פעמיות. הדרך היא לשנות בעלות. למשל כשאתה קונה כוס קפה, אתה קונה את הקפה אבל גם את הכוס. “כשהיצרן הוא בעלי האריזה הוא יכול לייצר אותה לשימוש חוזר".

איך זה פועל בדיוק?

"אנחנו עובדים עם רשתות קמעונאיות גדולות כמו קארפור בצרפת וטסקו בבריטניה ליצור גרסה רב־פעמית של האריזה שלהם. הן מטמיעות את לופ באתרים ובחנויות שלהן. אתה תקנה מה שתרצה ותשלם אותו מחיר לתכולה בתוספת פיקדון על האריזה. כשתסיים תחזיר לנו את האריזה ותקבל את הפיקדון בחזרה. האריזות יחזרו למרכז של לופ, אנחנו ננקה אותן ונחזיר ליצרנים לשימוש חוזר”.

זה נשמע מסובך מבחינה לוגיסטית.

"היום, יצרן צריך לקנות אריזה מיצרן אריזות, לקבל משלוח שלהן, ולעשות את זה שוב ושוב. בלופ, ההליך מבחינת היצרן זהה. ההבדל היחיד הוא שבמקום שיצרן אריזות יעביר לו אותן לופ תאסוף את האריזות מהצרכן ותעביר לו אותן".

זה זול יותר מאריזות חד־פעמיות?

"כשאתה קונה מוצר אתה משלם 100% ממחיר האריזה, נגיד 20 סנט. אם היצרן עובר לאריזה רב־פעמית, הצרכן הוא כבר לא הבעלים שלה, אז הוא משלם רק על ירידת הערך ועלות הניקוי של האריזה. ואם אריזה עולה דולר ואפשר להשתמש בה 50 פעמים, העלות שלה לשימוש היא 2 סנט והניקוי עוד 5 סנט. בטווח ארוך זה זול יותר”.

היצרנים שכבר משתפים פעולה עם לופ כוללים שמות גדולים כמו יוניליבר, נסטלה, פפסיקו ודנונה, וגם חברה ישראלית אחת: טבע דלי, שמייצרת המבורגרים טבעוניים עם מרקם דמוי בשר וערכים תזונתיים גבוהים. "זה מרגש לעבוד אתם”, אומר זקי, “רצינו להראות שלופ זה לא רק לחברות גדולות".

דני אדם, מייסד ומנכ"ל משותף של טבע דלי, הוסיף: "לטבעונות יש כמה פנים, פן אחד זה צער בעלי חיים, הפן הבריאותי הוא פן שני, ושלישי זה שמירה על כדור הארץ. באריזות רב־פעמיות יש הבטים של שמירה על משאבי כדור הארץ וזה הקונספט של לופ שמתאים לנו. לכן עשינו מאמצים להשתלב בו".

גם זקי סבור שלמעבר לאריזות רב־פעמיות יכולות להיות השלכות מהותיות על הסביבה, במיוחד בכל מה שקשור להתחממות גלובלית. "נאמר שאתה אוהב קפה, וכל יום קונה כוס קפה. אם אתה זורק אותה, זה אומר שצריך לגדוע עוד עץ כדי לייצר כוס חדשה. אם תמחזר את הכוס, תמנע את גדיעת העץ אבל עדיין תוסיף גזי חממה בגלל האנרגיה שדרושה להליך המחזור. אבל אם תשתמש בכוס רב־פעמית כמות הפחמן שנפלטת לאטמוספירה תרד ב־75%-50%”.

מה ההשפעה ארוכת הטווח של לופ?

"שימוש חד־פעמי הוא האויב. זה מה שיוצר שינוי אקלים ואת בעיית האשפה. המטרה שלי היא שבעוד 10 או 20 שנה, חלק גדול מהרכישה הגלובלית יעבור מחד־פעמי לרב־פעמי. מבחינתנו זה אומר לפעול מהר ככל האפשר, להשיק במספר גדול ככל האפשר של מדינות, עם כמה שיותר מותגים. יש לנו 12 שנה לפני שנגיע לסף של עלייה של 1.5 מעלות בטמפרטורה הגלובלית ובינתיים אשפה הורסת את האוקיינוסים. אנחנו צריכים לפעול מהר, אין זמן להירגע".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות