אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קומנדו צוקרברג: הכירו את חוליית האבטחה הסודית של פייסבוק צילום: איי אף פי

דו"ח טכנולוגי

קומנדו צוקרברג: הכירו את חוליית האבטחה הסודית של פייסבוק

מנהרות סודיות, לוחמים בתחפושת של מתכנתים ועוד - הצצה לחייהם של האנשים ששומרים על מנהלי פייסבוק מפיגועים ותקיפות; סרט חדש חושף את פרשת תראנוס ודעיכתה מחברה מבטיחה להונאה; ומי רוצה לצפות יחד בסרטוני אינסטגרם

10.03.2019, 17:28 | ניצן סדן

נשים, ילדים וצוקרברגים ראשונים!

אולי לא יפתיע אתכם לשמוע שלא כולם אוהבים את פייסבוק ולא חסרים אנשים עם חשבונות אישיים נגד הרשת החברתית. למשל, הנשים המסכנות שעברו לידה שקטה ופייסבוק הפציצה אותן בפרסומות למוצרי תינוקות על אף תלונותיהן. או גולשים בארה"ב שהחברה איפשרה לקיימברידג' אנליטיקה לתמרן את עמדותיהם הפוליטיות במהלך בחירות 2016. או נניח, כל 370 אלף בני המיעוט הרוהינגי במיאנמר, שנמלטו מהמדינה כשפרעות בהם אורגנו בפייסבוק.

אז יש הרבה אנשים שכועסים על החברה הזאת בצדק, ועוד הרבה שכועסים עליה סתם, ולכולם משותפת העובדה שאף ממשלה לא מגינה עליהם כמו שצריך ממעללי החברה, ושאין ממש אל מי לפנות (אלא אם ידך משגת עו"ד מוצלח ומאבק משפטי ממושך).

ברוכים הבאים למטה פייסבוק. המאבטחים כבר קלטו אתכם, צילום: בלומברג ברוכים הבאים למטה פייסבוק. המאבטחים כבר קלטו אתכם | צילום: בלומברג ברוכים הבאים למטה פייסבוק. המאבטחים כבר קלטו אתכם, צילום: בלומברג

 ולכן, קורה שהזעם הזה יוצא לכיוון הלא נכון: עובדי החברה עצמם. כן, לפייסבוק יש כ-80,000 מהם, שנקרעים בין הרצון להתגאות בעבודה באחת החברות היותר נחשבות בתחום האינטרנט, ובין הרצון להמשיך לחיות שלמים בגוף ובנפש.

אז פייסבוק מעסיקה צוות אבטחה בינלאומי מיוחד, בן 6,000 סוכני ביטחון סמויים. הם מתמודדים עם אתגרים מגוונים מאוד: מניסיונות חדירה לחברה ולמסופי מחשוב, דרך איומי פצצות וטרור וכלה בעובדים שמדווחים על סטוקרים.

תחקיר מקיף של הביזנס אינסיידר גילה שפייסבוק העצימה משמעותית את אבטחת המטה שלה במנלו פארק לאחר אפריל שעבר, בו ארע פיגוע ירי במשרדי יוטיוב בידי גולשת ממורמרת. בין השאר, רכשה 30 רכבי שטח מתוצרת טויוטה, מדגם שמאוד פופולרי בקרב ארגוני ביטחון וטרור כאחד.

  

משרדי פייסבוק, צילום: אי פי איי משרדי פייסבוק | צילום: אי פי איי משרדי פייסבוק, צילום: אי פי איי

עובדי שירות הביטחון הפייסבוקי מסרו לביזנס אינסיידר שרוב הזמן, מטפלים במשימות שגרה כמו עובדים שנפצעים בקפיטריה, גניבות בתוך הקמפוסים וזוטות דומות - אך האיום הוא קבוע ומיידי: אלפי אנשים מגיעים למטות פייסבוק בכל יום, וכולם יודעים שהחברה לא נותנת דברים בקלות, אפילו אוזן קשבת; הם ינסו תמיד להשיג גישה למנהלים בכירים יותר, לתוכן רגיש ועוד. מבחינת פייסבוק, כל אחד הוא מרגל בפוטנציה. כמה מתבקש, מצד חברה שמרגלת אחר כולנו.

אבל לפי המאבטחים, ישנו נכס קריטי אחד בפייסבוק, שמקבל הגנה של כור אטומי: מארק צוקרברג עצמו. בתחילת העשור נהג צוקרברג לטייל ולצאת לכל מקום בלי להקפיד על עדכון המאבטחים שלו. מקורות מסרו לאינסיידר שצוקרברג פשוט חשב שהוא ופייסבוק עושים רק טוב, ולא הבין למה שמישהו בכלל ישנא אותו. מאז השתנו הדברים וצוקרברג מסתובב עם חוליית אבטחה של מנהיג מדינה ממוצע: כל מקום בילוי, מפגש או מסעדה ייסרקו היטב בידי השומרים של צוקרברג לפני שתדרוך שם כף רגלו, כל רופא, מדריך ומאמן כושר יעברו סיווג ביטחוני שלא יבייש ג'וב בתחום הביון, והמנהיג לא יניח ידו על ההגה ותמיד יוסע ממקום למקום. לדברי אחד המקורות, הוא פשוט נהג מזופת.

נכס קריטי. מארק צוקרברג, תמונה: CNN נכס קריטי. מארק צוקרברג | תמונה: CNN נכס קריטי. מארק צוקרברג, תמונה: CNN

גם בזמן העבודה הוא מאובטח: עמדת העבודה שלו אמנם ממוקמת באופן-ספייס כמו של שאר אנשי החברה, אבל סביבו יושבים מאבטחים בבגדים אזרחיים, מוכנים לזנק וליירט כל עובד או אורח שיתקרב מהר מדי אל הבוס הגדול. לפי מקורות, יש בבניין אפילו יצירת חירום סודית, שמיועדת רק למר צוקרברג, ודרכה ישגרו אותו בביטחה במקרה של פלישה למבנה.

ומי פולש למבנה? לפי התחקיר, גם עובדים לשעבר שפוטרו בנסיבות קשות שבים למטה. במקרה אחד, עובדת לשעבר עקבה אחר שריל סנדברג. ואיך מיירטים אותם עובדי סיירת פייסבוק? באמצעות פייסבוק, כמובן; כן, החברה משתמשת באפליקציות שלה כדי לדעת היכן נמצאים אנשים שהיא לא חפצה ביקרם. אפשר לטעון שזה לגיטימי, שכן סטוקינג הוא בגדר הטרדה שבנסיבות מסוימות, נוגדת את החוק. וכאן נמצאה גופתה של האירוניה: סטוקינג הוא מה שמחזיק את פייסבוק בחיים, ומאפשר לה לממן מאבטחי עילית.

"איך"? השאלה היא "למה"

סרט תעודה חדש שיעלה בקרוב ב-HBO חושף את פרשת תראנוס מראשיתה כמיזם מהפכני בתחום הגנטיקה, ועד לפקיעת הבועה ומעצר הנוגעים בדבר, בראשם אליזבת' הולמס המייסדת. לסרט קוראים The Inventor: Out for Blood in Silicon Valley ולא בכדי - תראנוס הבטיחה ללקוחות ולמשקיעים שתוכל לבצע בדיקות גנטיות מתקדמות ביותר ע"ב טיפות דם בודדות, וע"י ערכה ביתית.

אליזבת אליזבת' הולמס אליזבת

תסריטאי ומפיקי הסרט משווים את הולמס לתומס אדיסון, עוד אדם שמיוחסות לו המצאות רבות כשבפועל, בעיקר הסתובב וגנב פיתוחים של אחרים, ולקח קרדיט על דברים שלא בנה. לדבריהם, הולמס ניסתה לזייף ולהונות ואף הצליחה, אבל נתפסה לפני שהגיעה למצב בו יותר מדי גורמים כבר תלויים בה, ולכולם משתלם להשאיר את השקר בחיים. לא ראיתי את הסרט, אך לפי Engadget, הוא אמור להעביר בצורה טובה ומעמיקה את צמיחתה של תראנוס לחברה שמוערכת ב-9 מיליארד דולר, ואת התפוגגותה כתרמית.

הולמס אשמה ברמאות, בכך אין ספק - אך לדעתי מעניין לצלול לעומקו של העולם שאיפשר לה להרים את המזימה שלה: עמק הסיליקון, בו קרנות מתות להניח יד על חברות צעירות ומבטיחות, עם פוטנציאל עסקי סקסי - עד כדי כך שלפעמים העובדות נשארות בש"ג. רואים את זה בחברות שיתוף נסיעות כאובר וליפט שמקבלות הערכות שווי מופרכות של עשרות מיליארדי דולרים למרות שהן מפסידות ושהישרדותן תלויה בנמנמנות רגולטורית. בחודשים הקרובים נראה גם את אובר וגם את ליפט מגיעות לבורסה, ואז יתברר מה הן שוות באמת ואם אכן יש בועה מאחוריהן, לא יוכלו היזמים להסתיר אותה. נקווה שהמשקיעים ילמדו מהטעויות, ולא יאפשרו צמיחה של עוד תראנוס - למשל, כזה.  

קצרצרים

1. אינסטגרם תשיק יכולת צפייה משותפת בווידאו. למה? כדי לאפשר לצעירים לחלוק סרטונים זה עם זה בקלות. מי שנסע לאחרונה באוטובוס עירוני יעיד שיש להם יכולת צפייה משותפת כבר הרבה זמן: הם פשוט מפעילים את המכשיר בפול ווליום ומראים אותו לחבר שיושב לידם. וגם מעבר לאוטובוסים, לא ברור למה משתמשים צריכים את זה; אפשר לצפות בווידאו ולהגיב עליו, וזה כל הרעיון של רשת חברתית. ברגע שמשתמשים במשהו ייעודי כדי לצפות יחד, זה קצת קוטע את הרצף. ובכלל, כל עניין הצפייה המשותפת לא ממריא כבר הרבה זמן וגם כשהשיקה פייסבוק את הכלי הזה באפליקציה העיקרית שלה בקיץ שעבר, לא השתנו הרגלי הצפייה. אולי כדאי שאינסטגרם תשקיע יותר בפיתוח תוכן ומשיכת יוצרים מאשר בזוטות שכאלה.

2. בית הלורדים הבריטי טוען שהגיע הזמן לכונן רשות חדשה, שתנטר ותנהל את ענייני האינטרנט בממלכה. היא תהווה רגולטור עליון בכל הנוגע לפרטיות מידע, סחר מקוון, בריונות רשת ושאר הצדדים הטובים והרעים של חיי הרשת. בהתחשב בכך שלציבור הבריטי זיכרון טוב יותר משל האמריקאי, וששם עדיין כועסים על פרשת קיימברידג' אנליטיקה והמעורבות הזרה בהצבעת הברקזיט, כנראה שלא תהיה התנגדות גדולה מדי להחלת מגבלות ופילטרים שונים על האינטרנט. ורשות דיגיטל לאומית? זה רעיון טוב. הבעייה היא שגם מי שרוצה לצנזר את האינטרנט יחשוב כך.

תגיות