אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כחצי מהיצואניות הגדולות במשק נשלטות על ידי תאגידים זרים צילום: גיא אסיאג, אוראל כהן, אמיר רון

בדיקת כלכליסט

כחצי מהיצואניות הגדולות במשק נשלטות על ידי תאגידים זרים

תשע מתוך 20 היצואניות המובילות בארץ נמצאות בשליטה זרה, כולל מקסיקנית וסינית. ב־2018 הסתכם היקף היצוא בכ־110 מיליארד דולר, קצת יותר סחורות משירותים. חברות ההייטק מחוץ לעשירייה הפותחת

12.03.2019, 16:53 | אמיתי גזית

תשע מתוך 20 היצואניות הגדולות במשק נשלטות על ידי תאגיד זר: שש מהן בבעלות אמריקאית, והיתר בבעלות תאגידים סיני, מקסיקני ואירופי עם מטה בלונדון, כך נמצא בבדיקה שערך "כלכליסט" בעקבות עסקת המכירה של מלאנקוס לאנבידיה האמריקאית.

קראו עוד בכלכליסט

הבדיקה כללה לראשונה ניתוח של נתוני היצוא של ענף השירותים וענף הסחורות. האתגר באיסוף נתוני יצוא השירותים הוא שאין רישום מכס שלהם, והערכת ההיקף הכספי שלהם מבוסס רק על דיווחי החברות.

היצואניות שלהן שליטה זרה הן אינטל ישראל (מעבדים), בשליטת אינטל העולמית; אדמה (כימיקלים), בבעלות כימצ'ניה של ממשלת סין; ישקר (כלי חיתוך לעיבוד שבבי), שבבעלות ברקשייר האתווי; אינדיקו HP (מכונות דפוס), בבעלות Hp inc; כתר פלסטיק (פלסטיק), שבבעלות Bc Partner שלה מטה בלונדון; נטפים (מערכות השקיה), בבעלות מקסיקום המקסיקנית; מיקרוסופט ישראל (מחשבים), בבעלות מיקרוסופט; מטריקס (הטמעת מערכות מחשב), שבשליטת אסקו הפולנית; ואמדוקס (תוכנה), שנסחרת בנאסד"ק ואין לה גרעין שליטה ישראלי. התעשיות הענקיות נרכשו על ידי גופים זרים משום שמדובר בעסקאות בסכומי עתק, מחוץ להישג ידם של מרבית (אם לא כל) התאגידים הגדולים במשק.

מימין: וורן באפט, מיקי פדרמן ועידן עופר. שלושה בעלי שליטה ביצואניות מובילות
מימין: וורן באפט, מיקי פדרמן ועידן עופר. שלושה בעלי שליטה ביצואניות מובילות צילום: גיא אסיאג, אוראל כהן, אמיר רון

חשש לא מוצדק

 

מכירה של חברה ישראלית לתאגיד זר מעלה תמיד את החשש כי הידע ינדוד לארץ זרה, והפעילות המקומית תושבת. אבל כשבוחנים את חברות הענק שנמכרו בשנים האחרונות נראה כי החשש אינו מוצדק: אדמה, ישקר, אינדיגו, נטפים ואחרות ממשיכות לפעול מישראל. זאת ועוד, אינטל, שמעולם לא היתה חברה ישראלית, ממשיכה ומעמיקה את השקעותיה בארץ. מנגד, דווקא טבע, עם מטה כחול־לבן ושורשים ישראליים, מצמצמת בשנים האחרונות באופן דרמטי את פעילותה בישראל. כלומר בעלות זרה לא בהכרח תגרום לסגירת הפעילות בישראל, ובעל בית ישראלי אינו ערובה להשארת הפעילות בארץ.

במקרה של מלאנוקס, אנבידיה התחייבה להשאיר את הפעילות בארץ בשנתיים הקרובות. לפי ההערכות, אין בכוונתה להוציא את הפעילות מהארץ גם לאחר מכן.

כדי להתברג ברשימת 20 היצואניות הגדולות במשק נדרשות מכירות בהיקף של כמיליארד דולר בשנה של סחורה המיוצרת בישראל ונמכרת למדינה זרה.

כך למשל היקף המכירות של טבע הוא כ־20 מיליארד דולר בשנה, אך המוצרים שהיא מייצרת בארץ ומוכרת למדינות זרות מהווים רק כרבע מכך. מלאנקוס לא נכנסה לרשימה, אך היא יכולה להתברג בצמרת העשירייה השלישית של היצואניות המובילות. הישג לא מבוטל יחסית לחברה שהוקמה לפני 20 שנה.

מיליארד דולר זהו היקף היצוא השנתי המינימלי שנדרש כדי להתברג בטבלת 20 היצואניות הגדולות מיליארד דולר זהו היקף היצוא השנתי המינימלי שנדרש כדי להתברג בטבלת 20 היצואניות הגדולות מיליארד דולר זהו היקף היצוא השנתי המינימלי שנדרש כדי להתברג בטבלת 20 היצואניות הגדולות

מעבר ליצוא שירותים

 

היצוא מישראל הסתכם בשנה שעברה בכ־110 מיליארד דולר: 60 מיליארד דולר מיצוא סחורות, וכ־50 מיליארד דולר מיצוא שירותים. יצוא הסחורות מורכב מענפי התעשייה, היהלומים והחקלאות. התעשייה מיצאת כ־51 מיליארד דולר בשנה, היהלומים כ־7 מיליארד דולר, והיתר תוצרת חקלאית. כלומר היצוא התעשייתי דומה בהיקפו ליצוא השירותים. הנתונים האלה מלמדים על השינויי הדרמטי שעבר המשק ב־20 השנה האחרונות. לפני 15 שנה היצוא התעשייתי היווה כ־70% מהיקף היצוא.

באופן לא מפתיע יצואניות השירותים הגדולות הן חברות הייטק. רק אל על וצים מייצאות שירותים מסוג אחר. עם זאת, היצואניות המובילות הן עדיין התעשיות הגדולות המסורתיות. חברות ההייטק לא נכנסות לרשימת עשר הגדולות. ניתן להבחין בנקל כי התעשייה ריכוזית, ונשלטת על ידי חברות של עידן עופר, שבבעלותו שלוש מתוך עשר היצואניות הגדולות: כיל, בזן וצים. למעשה גם מפעלי ים המלח של עופר יכולה בקלות להתברג בצמרת היצואניות. היא נעדרת מרשימה רק משום שהיא שייכת לקבוצת כיל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות