אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מנהל מחלקת החינוך של ה־OECD: "תלמידי ישראל טובים בשינון אבל לא יצירתיים" צילום: דנה קופל'

ראיון כלכליסט

מנהל מחלקת החינוך של ה־OECD: "תלמידי ישראל טובים בשינון אבל לא יצירתיים"

אנדריאס שלייכר, האיש שקובע את תקן החינוך העולמי, לא מרוצה ממערכת החינוך בישראל: "מערכת הבחינות שלכם מתמקדת בדברים שקל ללמד וקל ללמוד, אבל שגם קל להחליף במחשוב ובאוטומציה". לדבריו, אפילו צמצום קל של הפערים החברתיים בקרב תלמידי ישראל היה מוסיף לתמ"ג מאות מיליארדי שקלים

14.03.2019, 12:02 | שחר אילן

מנהל המחלקה לחינוך וכישורים ב־OECD אנדריאס שלייכר נמנה עם מאנשי החינוך החשובים בעולם. הוא האיש שאחראי לבחינות PISA לתלמידי תיכון ובחינות PIAAC לכישורי מבוגרים ולמעשה קובע את התקן לחינוך והשכלה נכונים במאה ה־21. בראיון ל"כלכליסט" במסגרת ביקור שערך בישראל בשבוע שעבר הוא מעניק ציון גרוע למערכת החינוך המקומית: "יש לכם תלמידים של המאה ה־21, לימודים של המאה ה־20 ומערכת ארגונית של בתי ספר מהמאה ה־19".

קראו עוד בכלכליסט

שלייכר (54), גרמני תושב פריז, השתתף בשבוע שעבר יחד עם 50 מומחים נוספים בוועידת החינוך הבינלאומית GELP 2019 שהתקיימה לראשונה בישראל ועסקה בקידום מצוינות, יזמות וחדשנות בחינוך. הוועידה התקיימה בהובלת ארגון GELP העולמי ו"מפרש" - מרחב ליזמות חינוכית, ובשותפות קרנות לאוטמן, טראמפ, דניאל, משרד החינוך ועמותת צורים. הוא מרבה לבקר בישראל והידע שלו על מערכת החינוך המקומית רחב ומעמיק.

למה ביצועי ישראל במבחני PISA גרועים כל כך?

"בניגוד למה שאנשים חושבים, זה לא רק בגלל הבדלי דת ומגזר. התלמידים הישראלים מגלים יכולות טובות בשינון חומר וחזרה עליו, אבל לא רבים מהם טובים בשימוש בידע כדי לייצר רעיונות חדשים. אלה הדברים שמבחני PISA בודקים: האם תלמידים יכולים לחשוב בצורה מורכבת כמו מדענים ומתמטיקאים. למשל, תלמידים בישראל יכולים לדעת דברים רבים בכימיה, אבל הם יתקשו לתכנן ניסוי. זה משקף את מערכת בחינות הבגרות שלכם".

הבחינות בישראל מעודדות שינון ולא יצירתיות?

"אני חושב שכן. בחינות הבגרות משדרות למורים מה ללמד ולהורים מה להעריך, ומבחנים תמיד יהיו חזקים יותר מתוכנית הלימודים. מערכת הבחינות שלכם מתמקדת בידע ולא ביצירתיות, היא כוללת דברים שקל ללמד וקל ללמוד, אבל אלה גם דברים שקל להחליף במחשוב ובאוטומציה. זו מערכת מאוד תעשייתית, מלמדים את כולם באותה דרך. המורים עומדים לפני כיתות ומספקים מידע והתלמידים הם צרכנים פסיביים".

הכלכלה הישראלית נחשבת לאחת היצירתיות בעולם.

"הכלכלה שלכם מאוד יזמית ויצירתית. אם יש לך כישורים מצוינים ויצירתיות, בישראל תמצא מקום להשתמש בהם אבל לא בצרפת או ביפן. זה מתאפשר בין היתר כי יש מקומות רבים, כמו הצבא, שבוגרי בתי הספר יכולים לקחת בהם אחריות ולפתח כישורים יזמיים. הסבר נוסף הוא שחלק גדול מההצלחה שלכם בנוי על הגירה ולא בהכרח על מערכת בתי הספר. ישראל נהנתה מכך באופן לא רגיל".

לדבריך בריה"מ גידלה את אומת הסטארט־אפ.

"באופן חלקי, אבל אל תתעלמו מהחלק הזה. ישראל בפירוש נהנית מכשרונות גדולים רבים שהגיעו מבחוץ".

איך הצבא מסייע להייטק בישראל?

"הצבא הוא דוגמה לסביבה שמפתחת אצל אנשים כישורים של המאה ה־21. הוא נותן לך אחריות ואתה צריך לעבוד עם אחרים, לשתף פעולה ולפתור בעיות מסובכות".

מה בעצם אנחנו עושים לא נכון?

"איכות החינוך לעולם לא תעבור את יכולת המורים. כל עוד מערכת החינוך שלכם מאורגנת בצורה תעשייתית קשה מאוד להביא את האנשים הטובים ביותר להיות מורים. זו מערכת לא מושכת אינטלקטואלית עבור האנשים הנכונים להוראה. המורים בישראל רק מלמדים, בשעה שבשנגחאי ובפינלנד המורים מקדישים זמן רב לדברים נוספים, ויסייעו למשל לתלמידים בלימוד ויצפו בכיתות של מורים אחרים.

"בישראל, המורים מעבירים את רוב חייהם סגורים בין ארבעה קירות, מבודדים. מערכת חינוך מודרנית עוזרת למורים להתפתח, מציעה להם קריירות מעניינות וסביבה תומכת שמקשרת אותם עם אנשי מקצוע אחרים. הוראה זה מקצוע מאתגר ומתגמל, אבל בישראל אם אתה מורה גדול איש לא יידע על כך כי למערכת אין אמצעים להבליט את העבודה שלך".

ישראל ידעה שרי חינוך רבים שניסו רפורמות חדשות והתחלפו במהירות. שלייכר סבור שהרפורמות לא צריכות להגיע מהשר: "מערכות חינוך מקדישות לפעמים זמן רב מדי לדחוף רעיונות לבתי הספר ולא מקדישות מספיק זמן למצוא את הרעיונות הטובים בשטח, בכיתות. מערכת החינוך בישראל היא אחת הריכוזיות ביותר ב־OECD", לדבריו.

"לרוב בתי הספר בישראל יש אוטונומיה מאד מעטה, פחות מ־20% מההחלטות החינוכיות יכולות להתקבל בבית הספר בשעה שבהולנד מדובר ב־80%. אם תלמד אנשים לחמם אוכל הם לעולם לא יהפכו לשפים. אם אנשים חיים בסביבה ריכוזית ומגבילה הם לא יטפחו יזמות, מנהיגות ויצירתיות".

מצוינות זה לא מספיק

הישגי ישראל במבחני PISA נמוכים מהממוצע ב־OECD, אבל כוללים גם כמות סבירה של מצטיינים. עם זאת, ישראל מובילה בין מדינות הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (ה־OECD) בכל הקשור לפערים בין תלמידים. לטענת שלייכר, אי אפשר להסתפק רק בהתבוננות על התלמידים המצטיינים: "המפתח להצלחה בעולם המחר הוא שילוב של מצוינות ושוויון. מערכת חינוך של המאה ה־21 מאמינה שכל תלמיד יכול ללמוד ושתלמידים שונים לומדים בצורה שונה. זה משהו שמערכת החינוך שלכם צריכה להשתפר בו".

אנדריאס שלייכר, מנהל מחלקת החינוך של ה־OECD, על תלמידי ישראל: "הם טובים בשינון חומר אבל פחות בשימוש בידע ליצירת רעיונות חדשים", צילום: דנה קופל אנדריאס שלייכר, מנהל מחלקת החינוך של ה־OECD, על תלמידי ישראל: "הם טובים בשינון חומר אבל פחות בשימוש בידע ליצירת רעיונות חדשים" | צילום: דנה קופל אנדריאס שלייכר, מנהל מחלקת החינוך של ה־OECD, על תלמידי ישראל: "הם טובים בשינון חומר אבל פחות בשימוש בידע ליצירת רעיונות חדשים", צילום: דנה קופל

הכלכלה הישראלית מסתדרת לא רע.

"במבחני PISA לישראל יש 9% של מצטיינים, וזה גם השיעור מקרב אוכלוסיית המדינה שעובדים בתעשיית הסטארט־אפ שלכם. אבל האנשים הללו הם כאילו בחלל משלהם. אם תסתכל על הפריון בשאר הכלכלה תראה שהוא נמוך מהממוצע בכלל ה־OECD. במאה ה־20 יכולתם להישען על אליטה אקדמית קטנה שניהלה את המדינה. בעתיד, לאנשים עם כישורים נמוכים יהיה הרבה יותר קשה להשתלב ולהשיא תרומה מינימלים לחברה ולכלכלה. הלחץ שזה ייצור על החברות שלנו עלול לשבור אותנו".

איך יוצרים שוויון?

"מערכות חינוך שמצליחות בתחום שוויון ההזדמנויות עושות זאת לאחר שהצליחו למשוך את המורים הטובים ביותר לכיתות המאתגרות ביותר. הן יוודאו שהמורים הנהדרים ילמדו בבתי הספר הקשים ביותר את התלמידים הקשים ביותר. שוויון הזדמנויות משמעו להבין איך תלמידים לומדים באופן שונה, לתמוך בהם ולהשקיע את רוב הכסף על התלמידים שהכי צריכים אותו".

זה לא מהלך שסותר עידוד מצוינות?

"מערכות החינוך הטובות ביותר משלבות בין מצוינות לשוויון הזדמנויות. הן משיגות מצוינות בלי קשר למוצא החברתי. מערכת החינוך הטובה בעולם מבחינה זו היא בשנגאחי, בסין. 10% התלמידים החלשים ביותר בשנגחאי מוציאים ציונים טובים יותר במבחני PISA מהתלמיד הממוצע בישראל, והם באים מקהילות מאד חלשות. זה מראה שעוני אינו גזירת גורל ושמערכות חינוך מודרניות יכולות לפתור את בעיית שוויון ההזדמנויות".

איך עושים את זה בשנגחאי?

"הם מתנים קידום של אנשי חינוך במעבר שלהם לבתי ספר חלשים ובודקים בקביעות איך לשתף מקורות. המורים מעבירים זמן רב עם התלמידים. בישראל מלמדים את כל התלמידים באותה דרך ואם תלמיד מסוים לא מצליח אז שולחים אותו לבית ספר מקצועי והבעיה נפתרה".

תוספת של 990 מיליארד דולר

"פעם הדרישה בדמוקרטיה נסובה על הזכות להיות שווה, וכיום היא מתמקדת בזכות להיות שונה", אומר שלייכר. "זה לא קורה במערכת החינוך שלכם. אתם עדיין מנסים לייצר אנשים במודל אחיד. חינוך טוב כולל אמונה עמוקה שכל תלמיד יכול ללמוד, וכאיש חינוך התפקיד שלי הוא לגלות איך עושים את זה".

איך פיצוח הבעיה הזו עוזר כלכלית למשק?

"בישראל יש תלמידים רבים עם ביצועים חלשים. לפי חישובים שעשינו ב־PISA, אם ישראל תבטיח שכל תלמיד תיכון שהיום מוגדר כחלש יעלה לרמה 2 המינימלית, הדבר יביא לתוספת של 990 מיליארד דולר לתמ"ג בתקופת חייהם. זה בלי שהם יהפכו למצטיינים אלא רק יגיעו לרמת הידע הבסיסית". משמעות החישוב הזה בתרגום לשקלים היא שכל מחזור יוסיף לתמ"ג 1.15 טריליון שקל בתקופת חייו, שהם כ־29 מיליארד שקל בשנה. שיפור מסוג זה ב־20 מחזורי לימוד יוסיפו לתמ"ג 580 מיליארד שקל בשנה.

"אין סיבה שלישראל לא תהיה את מערכת החינוך הטובה ביותר בעולם", אומר שלייכר. "יש לכם מבוגרים משכילים וכלכלה עשירה שמבוססת על טכנולוגיה מתקדמת. למה סינגפור, שנגחאי ופינלנד יכולות להיות בצמרת החינוך וישראל לא? המדינות האלה לא יודעות שום דבר שאתם לא יודעים".

תקציב החינוך הלך וגדל בשנים האחרונות. למה זה לא משפיע על ההישגים?

"ישראל עשתה דבר חשוב והעלתה את משכורות המורים. בכך היא הפכה את ההוראה למושכת יותר כלכלית, אבל עדיין לא מושכת יותר אינטלקטואלית. גם אם תכפילו את גובה המשכורות לא תצליחו להפוך את המשרה למעניינת יותר. במקביל, הוצאתם כסף כדי להקטין את מספר התלמידים בכיתות הלימוד, אבל בפועל, אם דרך ההוראה לא תשתנה הלימוד בכיתה קטנה או גדולה לא משנה. כשמערכות חינוך טובות נדרשות לבחור בין השקעה בכיתות קטנות או במורים טובים יותר, הן תמיד יבחרו במורים".

למה לדעתך הוראה אינה מקצוע מכובד בישראל?

"כשמערכת החינוך היא כמו פס ייצור, איש לא יכבד את עובדי המפעל. למה שתכבד את המקצוע?".

מימון בלי לימודי ליבה? מוזר

כשציינתי בפני שלייכר שמצב התלמידים בישראל גרוע בהרבה מכפי שהוא משתקף בתוצאות החלשות במבחני PISA, משום שרוב בתי הספר החרדיים לא משתתפים בבחינות, הוא השיב "אני לא יודע איך להגיב לזה".

ישראל מממנת את מערכת החינוך החרדית אף שברובה היא לא מעבירה לימודי ליבה, האם זה קביל בעיניך?

"כל חברה צריכה לשפוט לעצמה, אבל אני מוצא שקשה לי לקבל את זה כי זה יוצר לתלמידים חסרונות גדולים בהמשך חייהם ויוצר להם עול כבד".

אתה מכיר מדינה מפותחת אחרת שמממנת חינוך בלי תוכנית ליבה?

שלייכר מניד לשלילה בראשו למשך זמן ממושך, ולבסוף משיב: "יש מדינות שמאפשרות ללמוד בבית, אבל כולן דורשות ללמד תוכנית ליבה".

כפי שחשף "כלכליסט", ישראל דורגה במקום האחרון ב־OECD בתקצוב ציבורי לגיל הרך, בשיעור של 400 דולר בלבד לילד בשנה. לדברי שלייכר, "המערכת שלכם תוכננה לטיפול ולא לחינוך. כתוצאה מכך, כשילדים מגיעים לבית הספר הם לא ברמה הדרושה. אני לא מדבר על יכולות שכליות או על כישורי קריאה, אלא על יכולות חברתיות ורגישות חשובות, שהן הבסיס למה שאנחנו מכנים תכונות אופי ואישיות".

מה קורה בתחום זה ב־OECD?

"במדינות אחרות היתה בשנים אחרות התקדמות גדולה בתחום. לפני 15–10 שנה בגרמניה ובאנגליה כמעט ולא השקיעו כלום בילדים קטנים והיום ההשקעה שם כמעט אוניברסלית".

איך ישראל מרשה לעצמה להזניח כל כך את הגיל הרך?

"כי ילדים קטנים לא מפגינים ולא יוצאים לרחובות, הם מאוד סובלניים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות