אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תשובה מניע את ההתנתקות משוק הגז הישראלי צילום: עמית שעל

תשובה מניע את ההתנתקות משוק הגז הישראלי

הדו"חות השנתיים של דלק קידוחים חשפו אתמול חזון חדש לחברה: יצוא גז נוזלי לשווקים נוספים בחו"ל באמצעות בעלות על מתקן הנזלה, כשהאופציה הקרובה ביותר היא בצפון מצרים. המהלך יאפשר לייצא גז לא רק מישראל

25.03.2019, 06:55 | ליאור גוטמן

הדו"חות השנתיים של שותפות הגז דלק קידוחים שפורסמו אתמול (ראשון) חשפו את החזון של החברה ושל הבעלים יצחק תשובה לשנים הקרובות, המקפל בתוכו עוד צעד בדרך להתנתקות מהשוק הישראלי. זאת בהמשך לדיווח בשבוע שעבר שבמסגרתו הצהירה דלק קידוחים על כוונתה להקים חברה־בת שתאגד את פעילות מאגרי הגז לווייתן הישראלי ואפרודיטה הקפריסאי, עם רישום למסחר בבורסה בלונדון. הצעד המשמעותי שעליו דיווחה החברה אתמול כולל בחינת כניסה לפעילות של יצוא גז נוזלי לשווקים חדשים בחו"ל. מדובר בהצהרה מפתיעה מכיוון שבישראל אין מתקני הנזלה, והקרובים ביותר ממוקמים בצפון מצרים.

קראו עוד בכלכליסט

השוק הישראלי הופך קטן עבור התוכניות של דלק קידוחים, וכניסה לבעלות על מתקני הנזלת גז תעניק לה שני יתרונות עיקריים: הראשון - אפשרות לייצא גז ישראלי לשווקים רחוקים, משום שהנזלת הגז מאפשרת יצואו לכל מקום ללא תלות בצנרת הולכה. היתרון השני - דלק קידוחים לא תהיה מוגבלת ליצוא גז מישראל בלבד, ותוכל לייצא גז שמקורו במדינות אחרות. החברה אינה מכבירה פרטים על המהלך העתידי ומסתפקת באמירה שהיא בוחנת "כדאיות כלכלית לכמה פרויקטים לייצוא באמצעות LNG (גז נוזלי - ל"ג)". דיווחים נפרדים מסמנים את מתקן אידקו, שבבעלות בריטיש גז, שהיא גם שותפה של דלק קידוחים באחזקות במאגר אפרודיטה. מתקן הנזלה הוא מתקן תשתית ענק ועתיר השקעות. במקרה זה ההשקעה כבר בוצעה והמתקן פעל בעבר, ולכן הסיכון ברכישת האחזקות בו קטן למדי. כמו כן, נבחנת אפשרות להקמת מתקן הנזלה ימי.

הצנרת המצרית מוכנה

הדו"חות מגלים עוד שצנרת ההולכה של EMG, שדלק קידוחים שותפה בה, אמורה לייצא גז למצרים כבר בחודשים הקרובים, לאחר שכלל הבדיקות בה הסתיימו, כך שאם וכאשר יתקבלו האישורים הרגולטוריים יצוא הגז למצרים יחל כבר ברבעון השני השנה, תחילה בכמויות נמוכות ובהתאם לביקוש בישראל.

עוד מדווחת דלק שהיא מחזיקה בתוכנית משנית לייצוא גז למצרים דרך הצנרת הפאן־ערבית שעוברת בירדן, כאשר הנתון החדש הוא שכדי להגדיל את היקף יצוא הגז נבדק פיתוח זריז של כמה בארות וצנרת ממאגר לווייתן, דבר שיכול להגדיל את היקף היצוא משם מ־16 ל־24 מיליארד מ"ק לשנה. לצורך בדיקת היתכנות הנדסית ותכנון ראשוני דלק קידוחים הקציבה 25 מיליון דולר לנושא. עוד בוחנים שם בניית צינור ימי ישירות מלווייתן לצנרת של EMG, מהלך שאם יתבצע, ייתר תשלומי תמלוגים לקצא"א הישראלית ולנתיבי גז הממשלתית עבור השימוש בצנרת הישראלית.

עוד בתחום יצוא הגז, דלק קידוחים רוצה להתחיל עם פיתוח מאגר אפרודיטה הקפריסאי, ומזכר הבנות בינה לבית בריטיש גז כבר מסמן היקף מכירות אפשרי של כ־6 מיליארד מ"ק לשנה, עם אפשרות להאריך את החוזה ב־15-10 שנה. עוד מדווחת החברה שנפח מאגר לווייתן עודכן כלפי למעלה בכ־1%, ושההתחייבות לרכש גומלין המלווה את פיתוח לווייתן הגיעה לרף של 448 מיליון דולר, מתוך 500 מיליון דולר שעליהם התחייבו בעלי לווייתן עד לשנת 2023.

"אנו בעיצומו של מימוש הערך הטמון בלווייתן. מקסום המכירות בתוכנית הפיתוח הנוכחית והפוטנציאל בהרחבת הקיבולת, לצד האפשרות לביצוע קידוח למטרות נפט בחזקת לווייתן, מאפשרים לנו להציג למשקיעים תזרים עתידי מבוסס הסכמים, לצד פוטנציאל לתוספת ערך משמעותית", אמר מנכ"ל דלק קידוחים יוסי אבו. "נמשיך לפעול במרץ לקראת הזרמת גז למצרים ברבעון הקרוב". אבו משתבץ במקום הראשון בטבלת מקבלי השכר בשותפות עם עלות של כ־1.4 מיליון דולר בשנה. במקום השני ניצב המשנה למנכ"ל יוסי גבורה, עם עלות שכר של כ־691 אלף דולר בשנה, ואחריו המשנה השני למנכ"ל יניב פרידמן עם כ־565 אלף דולר בשנה.

ירידה בהכנסות וברווח הנקי

בדו"חות שפורסמו אתמול הציגה דלק קידוחים את התוצאות הכספיות ל־2018, ובהן שורת רווח נקי של כ־277 מיליון דולר. בהשוואה ל־2017 מדובר לכאורה בצניחה של יותר משני שלישים (כ־817 מיליון דולר ב־2017), אלא שב־2017 נרשמו כמה אירועים, ובראשם מכירת שליש מאחזקות דלק קידוחים (9.25%) לידי תמר פטרוליום, פעולה שהניבה לדלק קידוחים הכנסות חד־פעמיות של יותר מ־566 מיליון דולר ותרמה משמעותית לצמיחה של הרווח הנקי. גם עיון בשורת ההכנסות של החברה מייצר מצג חלקי, עם סך הכנסות (נטו, אחרי תמלוגים) בהיקף של כ־362 מיליון דולר לעומת כ־422 מיליון דולר ב־2017, אבל גם פה מדובר בדילול אחזקות במאגר תמר שמניב פחות הכנסות.

עוד בדו"חות: דלק קידוחים שילמה למדינה כ־51 מיליון דולר תמלוגים, ירידה של כ־9% לעומת 2017 (כ־56 מיליון דולר) שמקורה בדילול אחזקותיה במאגר, כמו גם מקדמות מס בהיקף של כ־110 מיליון שקל - ירידה של 86% לעומת כ־765 מיליון שקל ששולמו ב־2017, סכום שכלל גם את ההכנסות ממכירת אחזקות דלק קידוחים לתמר פטרוליום.

מחיר הגז הממוצע לעסקאות בישראל ממשיך להאיר לדלק פנים, עם כ־5.5 דולר ליחידת חום, כ־3% יותר מב־2017 הודות לחוזה הגז העקום של חברת החשמל (כ־54% מהמכירות), שרשם עד היום מגמת עלייה מתמדת בשל הצמדות נדירות למדד האמריקאי (ולא למחיר הנפט).

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות