מעריצי קוג'ימה כועסים על סוני: איפה המשחק "Death Stranding"?

יש אנשים שיכולים להעמיד תעשייה שלמה על הראש בציוץ אחד. במקרה של מפתח המשחקים האגדי הידאו קוג'ימה הציוץ אפילו לא היה מעניין במיוחד. "אני משחק ב'Death Stranding' מדי יום בפלייסטיישן 4", הוא כתב. בתוך דקה הציוץ הזה נהפך לכותרת בכל אתר גיימינג, והעלה שלל ספקולציות על כך שהפרויקט החדש והמסתורי שלו יזכה סוף סוף לחשיפה משמעותית באירוע לייב שסוני תקיים באותו ערב. מה שכמובן לא קרה למגינת לבם של מאות מעריצים כועסים שצייצו בזעם לסוני: "איפה 'Death Stranding'?".

קוג'ימה צבר עדת מעריצים קנאית כאחד מראשוני האוטרים של הגיימינג בזכות הסדרה "Metal Gear Solid". המשחק הראשון בה, מ־1987, חולל מהפכה והניח את היסודות לאחד הז'אנרים המצליחים ביותר: משחקי ההתגנבות. החידוש - במקום לזנק על האויבים חזיתית, עליך ללמוד את המסלולים שלהם, להתגנב מאחוריהם ולהיפטר מהם בשקט. בלי "מטאל גיר" לא היו לנו Splinter Cell, Hitman או Assassin's Creed, שלא לדבר על כך שיסודות ההתגנבות חלחלו לכל משחק אקשן שני בימינו. קוג'ימה היה הראשון להבין שההמתנה לרגע הנכון מותחת יותר מהיתקלות חזיתית.

“Death Stranding” הוא המשחק הראשון שקוג'ימה עתיד לשחרר שלא במסגרת החברה שבה עבד מאז 1986, ענקית משחקי המחשב היפנית קונאמי, וככזה הוא אמור להיות ההתגשמות האולטימטיבית של התפיסה האמנותית שלו. זאת הסיבה שמעריצים הופכים ונוברים בכל שבב מידע שיוצא מהמקלדת שלו ("הוא משחק בפלייסטיישן 4? זה אומר שהמשחק ייצא עוד בדור הקונסולות הנוכחי!"). זה בדיוק מה שהוא יודע שהם יעשו, ולכן הוא גם מתנהל כפי שהוא מתנהל. לראיה, הטריילרים שיצאו עד כה למשחק שימשו כמעט כאנטי־טריילרים. ניתן היה להתרשם מהגרפיקה המרהיבה של המשחק, מהעובדה שהגיבור מתפרנס מלהעביר חבילות (ולפעמים גופות) בנוף שמזכיר את איסלנד, ומכך שלעומת סאגות המלחמה הפילוסופיות של "מטאל גיר סוליד", הפעם הטון קרוב יותר למדע בדיוני ולאימה.

אבל למען האמת, רוב מה שראינו בטריילרים היה איך הגיבור (נורמן רידוס מ"המתים המהלכים") הולך מפה לשם. מטפס על הר, צועד בין סלעים, יורד לחורבות. אלו לרוב הרגעים המשעממים במשחק, שבהם השחקן נושם לרגע ומחליף מחסניות בין היתקלות להיתקלות. אף בר־דעת לא ישים אותם בטריילר של המשחק שלו. אבל קוג'ימה הוא לא בר־דעת. הוא גאון. כזה שמעולם לא חשש לעצבן את הקהל. כך, באחד ממשחקי מטאל גיר הוא שתל דמות של טרוריסט עם יכולות טלפתיות, שמסוגל להשתלט לשחקן על הקונטרולר, מה שמחייב לנתק את הקונטרולר ולהעביר אותו לחיבור אחר.

בשלב הזה אי אפשר לדעת אם קוג'ימה מסתיר מאיתנו אקשן מסחרר בשביל לשחק בציפיות שלנו או שמא ההליכה היא באמת פעולה משמעותית במשחק. כשנשאל על כך, הוא השיב במעין משל זן, על כך ששני הכלים הבסיסיים ביותר של האדם הם המקל והחבל. המקל מיועד להרחיק ממך דברים שאתה לא רוצה שיתקרבו, ולכך הוא דימה את כל משחקי האקשן שיצאו עד כה: אתה יורה, אתה מרביץ, אתה מפוצץ. “Death Stranding”, אם כך, אמור לייצג את הצד של החבל. זה, כמובן, לא אומר כלום. אבל זה בדיוק הטריק של קוג'ימה: כמו גיבורי המשחקים שלו, גם מעריציו חייבים ללמוד להתענג על ההמתנה.