להקדים תרופה למכה: דרושה ערבות לניקיון כפיים

המפלגות החדשות שקמו במהלך מערכת הבחירות הזו גייסו עד כה ערבויות בהיקף כולל של 23 מיליון שקל. מדובר בכספים שמממנים את הפעילות של המפלגות ומבטיחים שהן יוכלו להחזיר את מקדמת מימון הבחירות שקיבלו מהכנסת במידה שיידרשו לכך. חוסן לישראל בראשות בני גנץ גייסה 16 ערבויות בהיקף של 12 מיליון שקל, בין היתר מבעל השליטה בחברת הנלד”ן אלרוב אלפרד אקירוב, בעל השליטה ביבואנית הרכב כלמוביל שמואל חרל”פ, בעל השליטה ביבואנית הרכבת מכשירי תנועה צבי נטע ויונתן קולבר מקרן ויולה.

בני גנץ, כחול לבן | צילום: צילום מסך

הימין החדש בראשות נפתלי בנט ואיילת שקד גייסה 10 ערבויות בהיקף של 6.75 מיליון שקל, בין היתר מאריאל קור, טל דוד, יונתם גרינוולד, יזם ההייטק אחיקם קאופמן ואבנר קינל. תל”ם בראשות משה יעלון, שהתאחדה בינתיים עם חוסן לישראל, גייסה 5 ערבויות בהיקף של 1.7 מיליון שקל, בין היתר מאבינועם גפני וגילה זילבר. מפלגת זהות, בראשות משה פייגלין, גייסה 8 ערבויות בהיקף של 2.3 מיליון שקל, בין היתר מיהושע פרקוביץ’, משה ודורתי מרום ואברהם לוי.

הסיבה לגיוס הערבויות היא הצורך של המפלגות החדשות בחמצן כלכלי. הקמת מפלגה וניהול קמפיין דורשים כסף רב. וכאשר גובה התרומה המקסימלי לתורם בשנת בחירות עומד על 2,300 שקל בלבד, הדרך היחידה היא לטול הלוואות בנקאיות, שמתווספות למימון הבחירות שהמדינה מעניקה. לשם כך דרושים ערבים. עבור הערבים מדובר בסיכון, שכן במידה שהמפלגה אינה נכנסת לכנסת או זוכה להישג נמוך מהמצופה, הערבויות מחולטות. ככל הנראה, אותם אנשי עסקים שמעמידים למפלגות החדשות ערבויות, עושים זאת בשל הזדהות אידיאולוגית ותמיכה פוליטית ורעיונית באותה מפלגה.

הבעיה היא שהעמדת הערבויות יוצרת זיקה מסויימת בין אנשי העסקים למפלגה וראשיה, כזו שעלולה להתגלם בתחושת חובה של הפוליטיקאים. כדי לבער מראש כל נגע של שחיתות פוטנציאלית, יש לקבוע כללים ברורים למניעת ניגוד עניינים בין ראשי המפלגה, הח”כים והשרים מטעמה לבין אנשי העסקים שהעמידו לה ערבויות. הכללים האלו צריכים להיות קשיחים עד כדי יצירת חיץ מוחלט בין שני הצדדים. במילים אחרות, כללים כאלו צריכים לקבוע שנבחרי ציבור מטעם מפלגה לא יוכלו לעסוק בעניינים שנוגעים לעסקיהם של הערבים למשך זמן מוגדר. המשימה הזו מוטלת במידה רבה על אותם נבחרי ציבור לעתיד מטעם המפלגות החדשות, שרבות מהן מנופפות בדגל של נקיון כפיים והיגיינה ציבורית בקמפיין שממומן באמצעות ערבים.